מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד יורה את יריית הפתיחה במאבק להעלאת שכר המורים. בכנס מנהלי החינוך בשלטון המקומי אמרה בן דוד כי "הערכה למורים לא מספיקה, צריך גם תגמול כספי". הסכם השכר עם הסתדרות המורים, המייצגת את כלל הגננות והמורות בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, פג כבר ב־2019. מאז הם מועסקים ללא הסכם שכר כיוון שלא הייתה ממשלת קבע שתחתום עליו, וממשלת נתניהו־גנץ לא אישרה תקציב.
ההשבעה הצפויה של ממשלת בנט־לפיד ביום ראשון הקרוב סימנה גם את חידושו של המאבק של הסתדרות המורים לחתימה על הסכם שכר שישפר את שכרם. בן דוד אמרה אתמול (ג') כי "אנחנו לקראת הסכם קיבוצי, הסכם שכר. חוזרת ואומרת, חובת השלטון המקומי לסייע לנו כפי שעשה בעבר במחלוקות מול האוצר". המשא ומתן על הסכם השכר, שהיה בהקפאה בשנתיים האחרונות, צפוי להתחדש עם הקמת הממשלה.
בן דוד הוסיפה תנאים ספציפיים שהיא מתכוונת לדרוש במשא ומתן. "רק הערכה לא מספיקה, צריך גם תגמול כספי, נעשה את זה אתכם עם השלטון המקומי. חובתנו וחובת המדינה לדאוג להעלאת שכר למורה החדש שיהיה בין 9,000 שקלים ל־10,000". לטענתה העלאת השכר למורים מתחילים היא הכרחית כדי להצליח לגייס מורים למערכת החינוך.
הצורך בהעלאת שכרם של המורים המתחילים נמצא בקונצנזוס בקרב גורמי המקצוע, כולל אלה במשרד האוצר. הסכם השכר עם ארגון המורים העל־יסודיים שנחתם ב־2018, הגדיל את שכרם של המורים המתחילים לכ־8,500 שקלים לחודש למשרה מלאה, לעומת כ־5,500 שקלים למורה מתחיל במשרה מלאה בבתי הספר היסודיים. המחלוקות עם הסתדרות המורים צפויות להיות סביב העלאה של שכרם של המורים הוותיקים, שהוא גבוה יחסית ונמצא בפער גדול מהמורים המתחילים. בן דוד צפויה לדרוש העלאה גורפת של שכר המורים, ולא רק את השכר של המורים המתחילים, מה שמייצר עלות גבוהה מאוד למדינה ומקטין את היכולת להגדיל בצורה משמעותית את שכרם של המורים המתחילים. הסתדרות המורים מייצגת כ־120 אלף מורות וגננות, וכן את עובדי ההוראה בגמלאות.
בן דוד נבחרה מחדש בשבוע שעבר לקדנציה נוספת בבחירות לראשות הסתדרות המורים, לאחר שקיבלה 54 אחוזים מקולות המורים. משימתה הראשונה בקדנציה היא כמובן להשיג הסכם שכר שייטיב עם כמה שיותר מהמורים שבחרו בה. סביר להניח כי אם המשא ומתן לא ייפתח בהקדם או שלא יתקדם בקצב הרצוי להסתדרות המורים, איום בשביתה ואפילו שביתה ממש צפויים לנו לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.
