שר החינוך יואב גלנט מבקש להותיר אחריו מורשת של אוטונומיה ניהולית ופדגוגית, ארבעה ימים בלבד לפני שהוא עוזב את משרד החינוך. בכנס של איגוד מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי אמר הבוקר (ד') גלנט: "למנהל בית הספר יש אחריות גדולה בצד הפדגוגי, החינוכי, הערכי, הביטחוני וכו' אבל למנהל יש מעט סמכויות וככה אי אפשר לעבוד".
לפני כשבועיים הציג גלנט את תוכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית וניהולית) שמאפשרת למנהלי בתי הספר לנייד כ־30 אחוזים משעות הלימוד בין מקצועות הלימוד באשכולות הלימוד ההומני והריאלי, וכן מנהיגה אשכול בחירה והעשרה שיוכל לשמש אותם ללימוד מקצועות נוספים או לתגבור הלימוד במקצועות קיימים. בנוסף, למנהלי בתי הספר תהיה אפשרות לשלב בין מקצועות שונים ולהמשיך את הלמידה מרחוק עד ליום לימודים בשבוע. הבוקר הכריז גלנט כי "כבר היום נפרסם, נרחיב ונפרש תוכנית לגמישות גם בתקציבים. ניתן ואוצ'רים בסך אלפי שקלים, ובהמשך של עשרות אלפי שקלים, למנהלים ותהיה להם עגלת קניות שכך יוכלו להחליט האם הם רוכשים שעות תגבור לתלמידים, מחשבים, שעות תרבות או טיול שנראה להם חשוב".
הגמישות התקציבית היא חלק חשוב בקיומה של הגמישות הפדגוגית, והיא מהווה פעימה שנייה של הרפורמה הזאת שיזם שר החינוך גלנט, לאחר שנים ארוכות של קריאה מהשטח החינוכי להחלת אוטנומיה ניהולית. אבל יישומה יתגלגל, ככל הנראה, לפתחו של שר החינוך הבא.
שר החינוך יואב גלנט הגיע הבוקר לים המלח כדי להיפרד ממנהלי אגפי החינוך בשלטון המקומי, וביקש לנצל את המעמד כדי לסכם את "השנה הראשונה, ואולי היחידה, בתפקיד שר החינוך".
לדבריו של גלנט "אי אפשר להסביר את הצלחתה של מדינת ישראל בלי לקשור את זה קשר הדוק למערכת החינוך. אין פה זהב באדמה, יש פה בני אדם. העוצמה של מדינת ישראל תלויה בעוצמתה של מערכת החינוך". לדבריו, עם כניסתו לתפקיד שר החינוך הוא זיהה שלושה אתגרים גדולים. האתגר הראשון היה משבר הקורונה, לדבריו השנה האחרונה הייתה אחת השנים הקשות למערכת החינוך, "אף אחד לא ידע כמה תלמידים הגיעו לבית הספר. היה קשה לנטר ולפקח על התחלואה, עד שהקמנו מערכת שעשתה את זה". עוד הוסיף כי "במערכת החינוך יש 2.2 מיליון תלמידים לא מחוסנים ובכל זאת אין התפרצויות ואין הדבקה, כי המערכת מנוהלת".
האתגר השני היה האתגר הטכנולוגי. כזכור, עם פרוץ משבר הקורונה התקשתה מאוד מערכת החינוך לייצר למידה מרחוק בהיקפים שנדרשו ממנה. עם כניסתו לתפקיד גלנט אמר שגילה כי "המערכת נמצאת שנות דור מאחורה. פעלנו לקדם לעידן הבא. חילקנו 150 אלף מחשבים, בשומר החומות, מרגע שהוחלט מיליון תלמידים עברו ללמידה מרחוק".
האתגר השלישי שעליו דיבר גלנט הוא זה שביקש להותיר בו חותם כשר. לתפיסתו של השר היוצא נושא הרחבת סמכויות מנהל בית הספר הוא "הנקודה המדאיגה ביותר בעיניי. למנהל בית הספר יש אחריות גדולה בצד הפדגוגי, החינוכי, הערכי, הביטחוני וכו' אבל למנהל יש מעט סמכויות וככה אי אפשר לעבוד". לדבריו משרד החינוך לא יכול "לשבת בירושלים ולתת הנחיות איך לעשות ומה לעשות למי שבקריית שמונה או חיפה. אני הובלתי קו שמאפשר יותר סמכויות, יותר גמישות מחשבתית. אנחנו מתווים קווים מנחים, מהיכן אסור לסטות ובתוך אלה המנהל מוביל. כך יכול המנהל להיות גם יותר קשוב וממוקד לרצון התלמידים, לרצון ההורים ולצורכי התלמיד בית הספר והשאיפות."
