12 שנות שלטון רצופות של הליכוד עתידות להגיע לסיומן ביום ראשון עם השבעת הממשלה ה־36 של מדינת ישראל. על הפרק תוכניות לוחמניות להפיל את הממשלה "מהר מאוד", כלשון ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, אולם לצד זה יידרשו שלושים חברי הליכוד להתרגל לספסלים האחוריים של האופוזיציה ולאובדן עמדות הכוח. כל אלה עומדים בצל החשש מהתפרקות פנימית.
נתניהו מבקש לקיים פריימריז במפלגה כדי למצב את מקומו לקראת מעמדו החדש כיו"ר האופוזיציה, אולם נגדו עומדים יו"ר המזכירות ישראל כץ, יו"ר ועדת חוקה של המפלגה חיים כץ, וח"כ דוד ביטן שמחזיק במספר מתפקדים גבוה במיוחד. לכאורה,אין לנתניהו סיבה להזדרז ולקיים פריימריז. נטישת מחנה סער הורידה את סף האיום הפנימי. גורמים אחרים המצויים עמו ביחסים עוינים מתחממים על הקווים מחוץ למשכן, והבכירים הנותרים מבהירים שלא יתמודדו מולו לפני תום העידן – אולם מדובר בהבטחה שברירית למדי.
"אני לא חושב שיהיו פריימריז, זה לא עומד על הפרק", אומר לנו יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר. בכיר אחר במפלגה מניח שיהיו בחירות מקדימות, אך טוען שקשה לקבוע אם אלה יתקיימו עם השבעת הממשלה או בעוד שלושה חודשים בלבד. בצל חוסר הוודאות הזה, גובר החשש מפני מתחים פנימיים וחשדנות בין חברי הסיעה דווקא בשעה שהיא נדרשת לשדר לכידות. בליכוד יש סבורים כי פריימריז תנועתיים הם אירוע מדרבן עבור הפעילים, שמעיר את השטח לקראת המערכה האמיתית. הח"כים שומרים על קשר קבוע עם המתפקדים ומתכוננים לפריימריז באופן תמידי, אך מבצע תנועתי נרחב לא התקיים זה עשרות שנים.
תנועת הליכוד מונה 135 אלף חברים, משלמי דמי חבר קבועים שמסומנים כמתפקדים פעילים. נתוני עבר מלמדים כי בהתקרב הפריימריז יחדשו את חברותם בתנועה בין 15 ל־20 אלף איש, מה שמדרבן פעילים שונים לצאת למבצע גיוס חברים שיוסיף כמה אלפי שקלים לקופת הליכוד שמצויה בגירעון.
עם פרישתם של גדעון סער, זאב אלקין ויפעת שאשא־ביטון, התעוררה בליכוד בעיה חדשה: כל אחד מהשלושה החזיק באמתחתו כמה אלפי מתפקדים שפקדו עבורו מקורבים לקראת הפריימריז. באין בחירות פנימיות בתקווה חדשה, נותרו הפעילים שלא ערקו עם מאגרי שמות לא מנוצלים. בלהט ההיערכות לפריימריז, זוכים פעילים אלה לעלייה לרגל מצד שרים וח"כים שמבקשים לנצל את הפוטנציאל שבידיהם. הפעילות והלחצים סביב אותם אלפי מתפקדים כרוכים בחשדות להתנהלות לא תקינה ולעסקאות קח ותן.
במפלגה זוכרים את פרישתו בנסיבות דומות של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ומעלים חשש נוסף של שליטה מבחוץ במאגרי המתפקדים. זו עשויה להכניס לרשימה חברי כנסת בעלי פוטנציאל לערוק ולחבור לפורשי העבר.
לאחר הבחירות הבטיחו בליכוד להסיר את חברותם של התומכים בחברי תקווה חדשה, ולעקוב אחר פעילותם ברשת כדי למגר את השפעתם של גורמים חיצוניים על המפלגה. אולם למרות ההצהרות, כמה מאות פעילים בלבד מהמתפקדים המדוברים נחסמו, ואלה התאגדו לתבוע את המפלגה בבית הדין של התנועה.
שלושים מתוך 52 חברי הכנסת באופוזיציה הם חברי הליכוד, שנאבקים על חמישה תפקידים בלבד. ברשימת הליכוד הנוכחית ישנם ארבעה חברים בלבד שפקדו את ספסלי האופוזיציה בכנסת ה־17, ונדרשים לשוב אליה כעת בכנסת ה־24.
בכירי הליכוד שנאלצים לעזוב את משרדיהם מחפשים כעת את התפקיד השני האפשרי מבחינתם, כשתפקיד יו"ר האופוזיציה שמור לנתניהו. "הוא המועמד שלנו לראש ממשלה גם אם נלך לאופוזיציה והוא יהיה יו"ר האופוזיציה", הבהיר השר ישראל כץ השבוע בישיבת הסיעה.
אחד התפקידים הללו הוא "מרכז האופוזיציה", אמון על ניהול דרישות האופוזיציה בוועדות השונות ובעיקר בוועדת הכספים, וכן על התנהלות מול הקואליציה. ההערכות הן כי יווצר קונצנזוס סביב יו"ר הכנסת יריב לוין לתפקיד זה. אם המינוי לא יצלח, הסיעה תפנה לבחירות חשאיות. "יש הרבה מאוד אנשים שרוצים תפקידים ויש מעט מאד מהם. זה צפוי ללכת להצבעה בסיעה", אומר גורם במפלגה.
הקואליציה הותירה לארבע סיעות האופוזיציה שלוש ועדות בלבד – ועדת המדע והטכנולוגיה, הוועדה לביקורת המדינה (שבראשה לא יכול לעמוד שר או סגן שר שכיהן בשנתיים האחרונות), וכן ועדה כלכלית נוספת. לאחר השבעת הממשלה יחליטו ראשי סיעות האופוזיציה על החלוקה ביניהן. מבחינת הליכוד הן יישארו בידיהם עם אפשרות לרוטציה מול שאר הסיעות, זאת בהתחשב בכך שדרעי וליצמן לא ירצו לעמוד בראשות ועדה ויעדיפו לתת את הכבוד לבכיר אחר מרשימתם.
התחושות במפלגה לא פשוטות, מודה אחד הבכירים. "חלק מהחברים מאוכזבים, חלקם כועסים; רבים עוד לא הבינו את המשמעות. החברים פה רגילים להיות איפה שהם כל כך הרבה זמן, והם לא מכירים משהו אחר. הם פוחדים מהיום הזה, לא יודעים מה צפוי להם. המון אנשים הולכים לאבד את העבודה שלהם".
"אנחנו הולכים לאופוזיציה בכבוד ובגאווה גדולה אחרי שהיינו בהנהגת המדינה, ונעשה הכול כדי לשוב במהרה ובהקדם האפשרי", מרגיע זוהר, שמוצא במהלך הזדמנות לשיקום המפלגה. "יכול להיות שהתקופה שנהיה באופוזיציה תגרום לנו להעריך יותר איך זה להיות בהנהגת המדינה, כדי שנחזור מהר ככל שרק ניתן", הוא אומר, ומבטיח שפני הליכוד להתחזקות: "אנשים יראו את ההבדל בין הממשלה של נתניהו בנהגת הימין ובין הממשלה של בנט בהנהגת השמאל. הציבור ירצה להשיב אותנו להנהגת המדינה", משוכנע זוהר, ומסכם: "יש גם סיבות לאופטימיות".
