בעוד ישנה ודאות גבוהה שממשלת בנט־לפיד אכן תקום היום (א') בצהריים, כלל לא בטוח שפניה לכהונה ממושכת. על אף האווירה החגיגית, קיימים מכשולים רבים. בתקופה הקרובה תידרש הקואליציה ההטרוגנית לאיפוק וסבלנות, עבודה למען הציבור והדיפת אתגרים רבים מצד האופוזיציה שצפויה להיות לוחמנית במיוחד. בממשלה מלאים אמונה כי הללו ייפתרו, ואם לא, אמר על כך בנט: "לפחות ניסינו".
העברת תקציב מדינה
כבר כמעט שנה וחצי שאין למדינה תקציב רשמי, וזו המשימה המשמעותית הראשונה שתוטל על המפלגות המרכיבות את הקואליציה, ותהווה גם תעודת ביטוח לאורך חייה. לממשלה החדשה יש 21 יום לשנות את חוק יסוד משק המדינה כך שחבריה יידרשו להעביר את תקציב המדינה בתוך 145 יום מאז כינונה, ולא – הכנסת תתפזר בעל כורחה ובהתאם לחוק. בנוסף לתקציב, חוק ההסדרים שיעגן בתוכו רפורמות משמעותיות וקיצוצים נרחבים בעקבות שנת הקורונה, וכן מבצע שומר החומות.
הקצאת כספים וחלוקתם עלולות לעורר מחלוקות מהותיות, כמו רצונה של שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי לקצץ סכומים נרחבים מכספים המיועדים לכבישי יו"ש. במהלך אחר ייתכן שינוי בכספי הישיבות והמוסדות החרדיים, מה שעלול לעורר סערה רבה. על כל אלו יצטרכו המפלגות להגיע להסכמות, ובזמן קצר.
אתגר בנושאים דתיים וימניים
נקודת תורפה משמעותית בממשלת בנט־לפיד מונחת בנושאי דת ומדינה הנפיצים. בכנסת מתקשים לראות איך הם יצליחו להסכים על נושאים מהותיים. בשל הרגישות הזו, אין הסכמות במסמך קווי היסוד שנחתם בין הצדדים, אך אליהם צורף נספח שעוסק בין היתר בפתיחת מרשם הזוגיות, שינוי חוק הגיור והצעה למתווה פשרה בכותל המערבי.
המפלגות החילוניות מרצ והעבודה כמו גם יש עתיד התחייבו לקהל בוחריהן לפתיחת אפשרויות ליברליות שונות, אליהן מתנגדים בימינה ובתקווה חדשה. לבנט יש זכות וטו על סוגיות מהסוג הזה, כך לטענתו, וההסכם המחייב מבחינתו הוא הסכם הגג שנחתם מול לפיד ועוקף את זה שנחתם מול שאר מפלגות השינוי, ובו מתוארות רפורמות שונות.
גם במידה שאלו לא יקדמו לחקיקה, הם יאותגרו בכל העת על ידי מפלגות האופוזיציה שיעשו הכול כדי להפיל את הממשלה ולהקשות על יריביהם. לקראת שגרת הכנסת, הם צפויים לעלות לוועדות ולמליאה בכל יום רביעי הצעות חוק פרטיות שיבקשו לאגף אותן בנושאים דתיים וימניים כאחד, ועל ידי כך להביך את מפלגות הימין בממשלה. במידה שלא יצליחו הסיעות לשמור על משמעת קואליציונית יציבה מול הניסיונות הללו, כל חוק יכול לערער את יסודות הקואליציה.
איומים ביטחוניים ומדיניים
לפני חודש הוריד ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט את ממשלתו ביחד עם לפיד מהפרק בשל הישענות על רע"ם. זאת, בעקבות ירי הטילים למרכז הארץ, המהומות בירושלים בגיבוי חמאס וגל הטרור הלאומני ששטף את הערים המעורבות. סבב לחימה מחודש מול ארגוני טרור עלול להוביל למצב בעייתי לממשלה הזו.
ממשלה שתלויה בקולות הח"כים הערבים תיקלע לצמתים בהם הכרעות ביטחוניות לא יסתדרו עם תפיסת עולמם, והם יכולים לפרוש מהממשלה ומהקואליציה במקרה של פתיחה במבצע צבאי או פעולה של ארגוני הביון של ישראל. במקרה כזה, מצבה של הממשלה יהיה רעוע מאוד.
לצד זאת, לחצים מצד הממשל האמריקני וגורמים נוספים במזרח התיכון לחדש את המשא ומתן מול הפלסטינים תאתגר את הקווים האדומים שהציבו בימינה ובתקווה חדשה, בין היתר לשמור על הסטטוס קוו ולא לאפשר הריסה ובנייה חדשה ביהודה ושמרון במקביל.
ח"כים סוררים
רשימת מקבלי התפקידים בישראל ביתנו, אינה כוללת את אלי אבידר. בחלוקה המקורית יועד לו תפקיד שר במשרד האוצר תחת יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, אך הוא כעס וסירב למינוי. בעקבות כך הודיע כי יתמוך בממשלה במטרה להדיח את נתניהו, אך מכאן ואילך הוא סיעה עצמאית.
זו לא הפעם הראשונה שתרגיל כזה קורה בשורות ישראל ביתנו. במאי 2016 אורלי לוי־אבקסיס הוכרזה מצד המפלגה כפורשת, וחויבה להתמודד לאחר מכן ברשימה עצמאית – על פי חוק. עתיד דומה, אם לא יחזור בו, צפוי גם לאבידר. בכנסת רואים בכך מלחמה על תפקידים. ייתכן כי הדבר יוסדר כבר במהלך ביום, אך מניסיון העבר קשה לראות את השניים משקמים את היחסים לאחר האירוע הפומבי.
לאור החלטתו של אבידר להצביע עצמאית, הרי שבכל הצבעה קולקטיבית, בקואליציה המונה 61 ח"כים, תידרש התנהלות מולו כדי להבטיח כי יצביע בדומה לסיעה, כאשר לא מן הנמנע כי יצביע נגד עמדת ישראל ביתנו.
זה המקרה הראשון של מרידה אפשרית בתוך הקואליציה, אך עם 61 חברים בלבד, כלל לא בטוח שזו תהיה האחרונה.
ממפלגת ישראל ביתנו לא נמסרה תגובה.
