לאחר תקופה ארוכה שבה לא התבטא ציבורית, לבקשת תלמידיו השבוע התייחס אחד מבכירי הרבנים בציונות הדתית וראש מכינת עלי ומוסדות "בני דוד", הרב אלי סדן, להקמתה של הממשלה החדשה והיחס הראוי שיש לנהוג כלפיה.
בראשית דבריו הסביר הרב סדן כי מבחינתו השיעור הזה ניתן דווקא בבית המדרש ולא בחדר אחר כיוון שהעיסוק בפוליטיקה הוא חלק מהמהלכים האלוקיים. "יש ביטוי כזה 'מה פתאום רבנים מתעסקים בפוליטיקה'. כלומר, כשפוליטיקאים רוצים לרוץ הם מיד מקבצים את כל הרבנים שיגידו להצביע בעדם אבל כשיש לרבנים גם מה לומר, אז אומרים להם לא להתעסק בפוליטיקה. אני גדלתי אצל הרב צבי יהודה שאמר שזו חובתם. לא להיכנס לפרטי ההסכם אבל לתת כיוון, לדבר על ערכים, לקבוע מה ראוי ומה לא ראוי. מי יעשה את זה אם לא התורה?".
הרב סדן ביקש גם להכניס את תלמידיו הצעירים לפרופורציות לאור הקמת ממשלת השמאל. בנוסף לתזכורות על ממשלות גרועות הרבה יותר בעיניו כמו ממשלת אוסלו או ממשלת הגירוש מגוש קטיף, אמר הרב: "אני פוגש סביבי הרבה אנשים מיואשים, עם ביטויים של כעס. כתוב בגמרא: 'אפילו ריש גרגורתא מן שמיא מוקמי לה' (אפילו הממונה על חלוקת המים ממונה מן השמיים – מ"מ). כל משרה בישראל יש לה השגחה אלוקית מדויקת. מי שמאמין לא מפחד זה לא רק שיר או סיסמה. יש בעל בית לזירה ואין מקום לפחד וייאוש ועצבנות. יש מקום לחשוב מה הקב"ה רוצה מאיתנו. הממשלה הזו היא בהחלט לא משוש ליבנו ואנחנו מאוכזבים אבל עברנו ממשלות הרבה יותר גרועות".
למרות שהיו ממשלות גרועות יותר לדבריו, הדגיש הרב סדן כי כל האמור הוא למעט דבר אחד – השותפות עם רע"ם: "זו פעם ראשונה בתולדות המדינה שערבים מנהלים את מדינת ישראל, והם מחובקים על ידי מפלגות שזו שיטתם – שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית אלא מדינה דו־לאומית או מדינת כל אזרחיה. זה ללא ספק תקדים".
את חלקו הארי של השיעור הקדיש הרב לחשיבות האחדות בעם ישראל, החובה לכבד את המנהיגים ובעיקר על האחדות בתוך הציונות הדתית. את נקודת השבר הראשונה זיהה הרב סדן אחרי הריצה בנפרד של הבית היהודי והאיחוד הלאומי בבחירות 2009, אז היה חבר במועצה הציבורית של הבית היהודי שמינתה את הרב דניאל הרשקוביץ לראשות המפלגה. הרב סדן סיפר כי הפיצול נפל על השאלה מי יעמוד בראש הרשימה: "אחרי ההתפרדות התחילו להופיע מושגים חדשים. אלה 'חרד"לים' ואלה 'לייטים' ואלה 'מיינסטרים' שבעזרת המושגים האלה הפוליטיקאים יוצרים קידום של קולות הבוחרים. וכך יוצרים קהילות נפרדות. זה אסון בעיניי גם מפני שאי־אפשר אם אנחנו לא ביחד".
במהלך השיעור סיפר הרב לתלמידים על מעורבותו במו"מ בין יו"ר הבית היהודי, חגית משה, לבצלאל סמוטריץ'. "הייתה הזדמנות היסטורית לאחד את הכוחות. כשבצלאל שינה את השם למפלגת הציונות הדתית, הוא נתן נאום מפורסם 'אני מקבל על עצמי לאחד את כל חלקי הציונות הדתית'. הייתי מאושר. שלחתי לו מסרון 'יישר כוח, כל הכבוד. הסכמתי עם כל מילה אבל תדע שאתה צריך לממש'. זה לא נעשה, למרות שבבית היהודי הייתה החלטה חד משמעית ללכת לאיחוד. כל היכולת של בצלאל למחוק את הבית היהודי הייתה בגלל שהמרכז של הבית היהודי בחר בחגית שרצתה להצטרף לאיחוד הלאומי ולא בניר שרצה ללכת עם בנט. חגית אפילו הסכימה למקומות 2 ו־8 אבל מישהו העדיף למחוק את הבית היהודי ולא להתחבר אליו".
"אחר כך כתבו בתקשורת שזה בגלל המו"מ", סיפר הרב סדן. "אני נכנסתי רק אחרי שהוא התפוצץ תחת הבטחה של אנשים של בצלאל 'בוא נשב שעתיים תעזור לנו לחבר'. התחייבו שאף אחד לא יזכיר את שמי ולצערי היו להם כוונות אחרות. אני אומר את הכול רק להסביר שאם היינו מתאחדים כל מה שקורה היום, לא היה. בסקרים האחרונים היו שני מנדטים שעזבו את בנט ובאו לבצלאל, זה אותם שני מנדטים שרצינו מראש לחבר אליו. ואם הוא היה מתחבר עם הבית היהודי, היו לו שמונה מנדטים, לנפתלי היו ארבעה אם הוא היה עובר את אחוז החסימה, וכל מה שקורה היום לא היה קורה".
כשנשאל הרב בסוף השיעור מדוע לא הצטרף לרבנים שקראו להצביע לציונות הדתית ענה: "הרבה רבנים אמרו להצביע לבצלאל. אני אישית ראיתי איך שהוא חיסל את הבית היהודי והיד שלי רעדה כי הבנתי שתקום הממשלה הזו. גם לא הצבעתי לבנט, כי שאלתי האם אתה תקים ממשלת שמאל, הוא ענה לי 'נראה בתנאים', אמרתי 'תודה הבנתי' ולא הצבעתי לו. כל השנים אמרתי למי הצבעתי אבל במצב המסובך שהיה אף אחד לא יודע למי הצבעתי".
הרב סדן התייחס לדאגה האמיתית שיש מבחינתו לאחר הקמת הממשלה של בנט ולפיד. "אני לא מודאג בסוגיה של ימין שמאל. בנט מספיק חכם בתחום הזה. אבל בנושא של יהדות ותורה אני מאוד מודאג. היותר אורתודוקסים הם באופוזיציה, וכל ה'פתוחים' בקואליציה. במובן הזה יש שיתוף פעולה בין תפיסת העולם בין בנט, לפיד ואלעזר שטרן. יש להם תפיסה דומה יחסית".
חלק נכבד משיעור נוסף הקדיש הרב סדן לדרך בה יש לנהל מאבק מול נבחרי ציבור, מהם הגבולות, ומה לא מועיל. "אני שומע אנשים מדברים על הממשלה החדשה ואני לא מאמין. זה מזעזע. במשך כמה שבועות מטלפנים אלי שאשלח אוטובוסים כדי להפגין ליד הבית של הח"כים. אני עצרתי את זה כי אני לא מאמין בדרך שכזו. זו אלימות. איך זה יכול להיות שאנשים צריכים לברוח מהבית שלהם?! אני מאמין במה שכותב החפץ חיים 'הוכח תוכיח את עמיתך' מלשון הוכחה. מודה, אני לא הצלחתי. אבל בשבועות האחרונים עשיתי שיחות ישירות שבהן ניסיתי להוכיח את עמדתי. אני לא מאמין באלימות מילולית, ולא בלחץ. זה דור של אנשים חזקים עם חוט שדרה. תוכיח לו שהוא טועה. זו עבודה קלה להגיד מילים רעות על אחרים. תייצר את העמדה החיובית שלך בצורה מושכלת".
"ואם נעשה הפגנות", שאל הרב את התלמידים, "אתם חושבים שבנט נבהל מהפגנות? לא סילמן ולא ניר נבהלו מההפגנות. מה הם ילדים קטנים?".
הרב סיפר כי חלק מחברי ימינה הסכימו לא לתמוך בממשלה, לא כי הפגינו מול ביתם אלא כיוון שדיבר איתם. "היה רגע ששכנעתי כמה אנשים מימינה לפרוש מהעניין, אבל היה להם תנאי מסוים שהיה תלוי באדם אחר והוא לא הסכים. אני מספר את זה כי אני באופן אישי יודע, שלפחות חלק מאנשי ימינה העדיפו ממשלת ימין אבל לא הצלחנו ליצור את האופציה השנייה".
הרב סדן ציטט משל ששמע מהרב טאו כדי לחזק את עמדתו לפיה דיבור קשה ופוגעני משיג מטרה הפוכה. "מעשה באדם שהיה לו ניתוח מאוד מסובך והוא שילם במיטב כספו לפרופסור הכי מומחה שיעשה לו את הניתוח. אלא שביום של הניתוח הפרופסור הזה חלה ולא היה מסוגל לעשות את הניתוח הדחוף, אז שלחו מתמחה צעיר שינתח אותו. המתמחה נכנס אל המנותח ואומר לו 'אני מאוד מתנצל. הפרופסור לא יוכל הגיע כי הוא חלה והוא שלח אותי במקומו'. מיד החולה התחיל לצעוק עליו: 'מי אתה, מה אתה שווה, מה הניסיון שלך, אני שילמתי על פרופסור, מה פתאום שאתה תנתח אותי'. אמר לו המתמחה: 'תראה אתה בסכנת חיים. אם אתה לא רוצה לא ננתח אותך'. החולה הסכים אבל איך המנתח הזה יעשה את הניתוח אחר כך?".
"נרצה או לא נרצה", הסביר הרב סדן את הנמשל, "בנט הוא ראש הממשלה וסביבו יש חבורת אנשים שהולכים לקבל החלטות גורליות בנוגע לעם ישראל. אתם חושבים שזה חכם לחרף ולגדף אותם כל הזמן? זו מדינה שלנו. לא שלהם. זה החיים שלנו. לא רצינו שיהיה ככה, אבל בסוף, זו הממשלה. אפשר להגיד דברי ביקורת בכבוד, בדרך ארץ ובידידות, אבל לפחות שתעשה מה שצריך לעשות.
"בנט בנאומו הראשון נתן רשימה ארוכה של דברים שהוא רוצה לקדם. מה התגובה שלנו? 'שקרן נוכל, לא מאמינים למילה אחת שלך, אתה ששיקרת לכל הבוחרים שלך רוצה שנאמין לך?'. אז עכשיו הוא לא חייב לעשות את זה. עזרנו לו להשתחרר מהמחויבות המוסרית לעשות את מה שהוא כן רוצה לעשות. השתגענו לגמרי? זה משחק כדורגל? צריך להגיד לו שאת מה שאתה רוצה לעשות, תעשה. כל הרשימה שהוא נתן זה דברים לא טובים?
"נכון, אנחנו מפחדים שיש דברים לא טובים שייעשו ובשביל זה יש ח"כים, ובשביל זה מתפללים שלא יוכל לעשות דברים לא טובים. אבל מאיפה מגיעה הטיפשות הזו, לקחת ולחרף אותו? זה בדיוק ההפך. למי הוא עושה את זה? זו בעיה של ימינה? של ממשלת השמאל? זו המדינה שלנו. אל ניגרר לגיהינום הזה. אנחנו יורים לעצמנו ברגליים".
"אפשר לחלוק עלי", סיכם הרב סדן, "אבל אני לא מאמין בהפגנות. חושב שזה בזבוז זמן. כי אני לא רואה שזה משפיע על מישהו במשהו. אני מאמין בכוח של האמת, של התורה ושל עוצמות חיוביות שבונות דבר אחר. צריך לומר את האמת: כל הממשלה הזו היא כישלון שלנו, שאפשרנו לשנאת חינם להתפתח. פעם אחת סביב ביבי אבל על זה אין לנו שליטה ופעם שנייה בתוך הציונות הדתית שהתפלגה".
בסוך השיעור הביעו מספר תלמידים מרמור על כך דבגלל הממלכתיות שלה, כולם דורכים על הציונות הדתית, גונבים את קולותיה כשהם נוהגים בכולם בכבוד ובידידות.
הרב סדן השיב בנחרצות: "לפני 2,000 שנה הלכנו בכוח ואז יצאנו לגלות. אנחנו ממלכתיים אפילו אם יירקו לנו על הראש. יש לנו רק מדינה אחת, ורק עם אחד ורק צבא אחד ואנחנו נהיה תמיד איתם גם אם יירקו לנו על הראש. כי זה שיורק לנו על הראש לא אכפת לו ממדינת ישראל, ולנו אכפת. וזה לא מונע להקים כוח פוליטי, לבנות דעת קהל. אני בעד. המאבק הוא קשה ולא שמעת שאמרתי שלא צריך להיאבק. אבל אנחנו ממלכתיים ואם יירקו עלינו אנחנו מורידים את הרוק ונשארים עבד לעם קדוש. מי שזה קשה לו שיישאר בבית".
