"יהודים כבר לא יסתובבו במנהטן עם כיפה", אמר לי בטון פסקני הרב פסח לרנר. לרנר, מייסד רשימת "ארץ הקודש" בקונגרס הציוני העולמי (הרשימה החרדית־אמריקנית), ביקר בשבוע החולף בישראל עם הכומר האוונגליסטי המשפיע ג'ון הייגי ושגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי. אנחנו יושבים יחד בלובי של מלון ירושלמי יוקרתי. ומה באשר לחרדים או יהודים חסידים, אני שואל, הרי הם תמיד מסתובבים בעיר ואינם מסתירים את זהותם. "הם פשוט לא מגיעים למנהטן", אומר לרנר בפשטות. "רובם ישתדלו מאוד להתרחק מהעיר עד כמה שאפשר. באזורים עם ריכוז יהודי בברוקלין אי אפשר להימנע מזה, אבל הם הורידו פרופיל". לדבריו, "יהודים, ולבנים באופן כללי, כבר משתדלים לא לנסוע בסאבוויי, הרכבת התחתית. זה לא בטוח בעבורנו". לדבריו, בשכונות שבהן ריכוז יהודי יש נוכחות גבוהה של משטרה, ליד בתי הספר, בתי הכנסת וגם סתם ברחוב.
מאז פרוץ מבצע "שומר החומות" לפני כחודש, חלה עלייה דרמטית בפשעי שנאה כלפי יהודים ברחבי העולם, אך בארה"ב נרשמה עלייה ניכרת במיוחד. יהודי ארה"ב, הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, חיו בעשרות השנים האחרונות בנוחות גבוהה ובאמונה שארה"ב שונה משאר מדינות העולם. הגאווה האמריקנית פועמת ברבים מהם, אך בשנים האחרונות הפגיעות ביהודים הולכות וגוברות. החמורים ביותר, היו כמובן הפיגועים בבתי הכנסת, כגון "עץ חיים" בפיטסבורג. לאורך כל תקופת כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ האשימו אותו בחוסר גינוי של הימין הקיצוני, שהגביר את פשעי השנאה. אלא שכעת, השמאל הקיצוני והאנטי־ישראלי מרים ראש. הפגיעות ביהודים מתורצות בכך שהם "תומכי ישראל". אם תחליפו את המילה יהודי במילה "ישראל" המשפטים שהמפגינים קוראים והשלטים שהם נושאים, יהיו ללא ספק אנטישמיים. יתרה מכך, דווקא השמאל הקיצוני החל לאמץ נרטיבים נאציים. שימוש בצלבי קרס, אזכור של היטלר והשוואתו המופרכת למנהיגי ממשלת ישראל.
התקריות האנטישמיות מתרחשות בכל רחבי ארה"ב, אבל במיוחד באזורים שיש בהם ריכוזים יהודיים גדולים. ריסוס צלבי קרס והשחתה של בתי כנסת, עקירה של מזוזות, פגיעה פיזית ביהודים, הטרדות ברשתות החברתיות, תהלוכות פרו־פלסטיניות שבהן נשמעות אמירות אנטישמיות מוצהרות ועוד.
רק בשבוע החולף, פלאיירים נושאי תוכן אנטישמי ומסרי "עליונות לבנה" הופצו בתיבות דואר בקנטאקי, בשכונה שיש בה ריכוז יהודי. בקליפורניה נצפה רכב נושא דגל נאצי. צלבי קרס ברכבת במסצ'וסטס, וקללות בגנות יהודים בגרפיטי על עצים. עסק יהודי ממיאמי חטף מתקפה של הודעות אנטישמיות ואנטי־ציוניות באינסטגרם, ובברוקלין הותקף יהודי מילולית בידי אדם שאמר "אני אתן לך מכות בראש היהודי שלך". בוושינגטון הבירה הותקף מילולית גבר יהודי אחר בידי שלושה עוברי אורח והם אף השליכו לעברו ביצים.
מסוכן לדבר עברית
גורם בכיר בקהילה היהודית מספר כי הוא מאוכזב מההנהגה היהודית, בכל הנוגע להתייחסות לתקריות האנטישמיות ולטענות השקריות כלפי ישראל. "אני לא חושב שהקהילה היהודית אפאתית, אלא שהיא פשוט לא מאורגנת. הרי הם מתחילים להבין כעת שאנטישמיות ואנטי־ציונות זה אותו הדבר, ולרבים מהם יש ביקורת גדולה כלפי ישראל".
"בעיניי אנחנו נלחמים על שני הבתים שלנו", אומר שוהם ניקולא, מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית IAC. "הבית שלנו בישראל והבית שלנו בארה"ב בסכנה. עושים דמוניזציה לישראל וליהודים. בעיניי, אם לא נילחם עכשיו, הילדים שלי לא יוכלו ללמוד בעתיד בחינוך הציבורי האמריקני".
הרב אמתי פריימן, פאלו־אלטו: "היהודים הסתגרו בבתים. הייתה שאלה אם ללכת ביום שישי לבית הכנסת, וגם אם יש בכלל טעם להפגין נגד הפרו־פלסטינים. הייתה תחושת פוגרום באוויר"
לדבריו, "ישראלים־אמריקנים שחיים כאן התחילו לשנות את שמות ילדיהם, כדי שלא יזוהו כיהודים. יש פחד. אנשים אומרים לילדים שלהם 'אל תדברו בעברית במסעדות'. אני חושש מכך שלא נוכל ללכת לאכול במסעדה כשרה בלוס־אנג'לס, מכיוון שכבר היו כמה וכמה מתקפות נגד יהודים שישבו במסעדות כאלה. ברגע ששמעו בקהילות שלנו שהורידו למישהו מזוזה מהדלת – הבנו שיש כאן מציאות חדשה ואלימה. אז אמנם היו הימים של המבצע בישראל, אבל המצב הזה לא נגמר".
ניקולא מוסיף כי בעבור היהודים הפרוגרסיביים שכן מתבטאים נגד האנטישמיות או האנטי־ישראליות, מדובר בסיטואציה לא פשוטה. "בעבור הצד הליברלי של הבמה, התמיכה בישראל ובאנטישמיות גובה מחיר יקר מאוד".
ב־IAC, ניקולא הורה להכפיל את מספר האנשים שעוסקים במלחמה באנטישמיות – הן באופן פיזי, והן באופן מקוון. "אנחנו בצונאמי של התקפות. בכל חיי בארה"ב, אני לא זוכר הרגשה של חוסר ביטחון כמו שיש כעת. היה חשש אמיתי לצאת לרחובות. כשערכנו הפגנה למען ישראל ולאחר מכן נגד האנטישמיות, היו הרבה כוחות משטרה, אבל הבאנו גם אבטחה פרטית משלנו. אני זוכר היטב הפגנות מ־2008 ועד היום, במהלך מלחמות ומבצעים בישראל. המצב היום שונה". לדבריו, משטרת לוס־אנג'לס לא אפשרה קיום הפגנת־נגד מול ההפגנות הפרו־פלסטיניות. "המשטרה הורתה לנו שלא להפגין מולם. במידה מסוימת הם צודקים. מכיוון שלא רצינו ללבות את האש, ערכנו הפגנה פרו־ישראלית ביום אחר".
מצד שני, באזור מפרץ סן־פרנסיסקו, שנחשב הפרוגרסיבי ביותר בארה"ב, ומתגוררים בו יהודים וישראלים רבים, נערכה רק הפגנה פרו־ישראלית אחת.
גם היא הייתה קטנה, וארגנה אותה תנועת נוער בשם Club Z – שנחשבת בצד הימני של המפה. "בהפגנה הזאת השתתפו בעיקר יהודים יוצאי ברית המועצות וישראלים, והיא לא הייתה גדולה במיוחד", מספר הרב אמתי פריימן, ישראלי שמנהל את מיזם "3Z" של ה־JCC (המרכז הקהילתי היהודי המקומי) בפאלו־אלטו. "לא היו הפגנות גדולות בשום מקום מכיוון שאף אחד לא הסכים להרים את זה", הוא אומר בביקורת נוקבת כלפי הארגונים היהודיים המקומיים. "פנו אלינו, ה־JCC, אבל רק לאחר מעשה".
פריימן מספר שבאחד מימי השישי האחרונים שבהם התקיימו הפגנות פרו־פלסטיניות, היהודים הסתגרו בבתיהם. "הייתה שאלה אם ללכת בליל שבת לבית הכנסת, וגם אם יש בכלל טעם להפגין נגדם. הייתה תחושת פוגרום באוויר. העניין הוא שיש בלבול גדול מאוד בקהילה היהודית, הרי הם קוראים ניו־יורק טיימס או צופים בג'ון אוליבר – והם לוקחים את הסיטואציה בצורה מאוד קשה. יש אצלם חוסר בהירות לגבי מה הם צריכים לעשות במצב כזה".
מתקפות מבית
התקיפות המילוליות כלפי יהודים ברשתות החברתיות הפכו להיות ממשיות ומכוערות. המילים "היטלר" ו"נאצי" מופיעות דרך קבע ברשתות באזכורים הקשורים לישראל, וכך גם צלבי קרס ואלמנטים אנטישמיים נוספים. אך לא רק בוטים ו"טרולים" בלי עוקבים רבים מטרידים יהודים. גם כוכב הוליוודי שלו 9 מיליון עוקבים הפך בשבועות האחרונים למטרידן של יהודים ציונים ברשת.
כזכור, לפני כמה חודשים, התבטא השחקן היהודי־אמריקני סת' רוגן בצורה בעייתית. בפודקאסט של הקומיקאי היהודי מארק מארון, נשאל רוגן אם הוא יכול לדמיין את עצמו חי בישראל. "לא!" ענה רוגן, "זו נראית לי מחשבה מיושנת מאוד. אם זה מסיבות דתיות אני לא מסכים, כי אני חושב שדת היא דבר טיפשי. אם זה באמת למען שימור העם היהודי זה לא הגיוני, כי אתה לא מחזיק את כל מה שאתה מנסה לשמר במקום אחד, במיוחד כשהוכח שהמקום הזה די פגיע".
מאז הביע רוגן עוד ביקורת קולנית על לישראל ועל היהדות, אף שהוא מצהיר על עצמו שהוא "נגד אנטישמיות". העיתונאית היהודייה והפרו־ישראלית איב בארלו כתבה מאמר אישי ונוקב באתר 'טאבלט' על חוויותיה מהטרדות קשות שהיא מקבלת ברשתות החברתיות. עיוות שמה, EveFartlow# (המתכתב עם המילה נפיחה) החל להיות נפוץ בקרב צייצנים אנטי־ישראליים ברשת, ובמשך יותר מיממה, זה היה אחד נושאים המדוברים ביותר בטוויטר בארה"ב. כותרת המאמר שלה הוא "הפוגרום של הרשתות החברתיות". היא כתבה כי היא מגדירה את המציאות העכשווית כפוגרום העולמי הראשון ברשתות החברתיות. "המתקפות שחוו יהודים ויהודים ציונים בפרט, היו מוזרות במקרה הטוב, פוגעניות ולא הומאניות במקרה הרע", כתבה.
מי שתפס טרמפ על המתקפה נגדה, היה סת' רוגן, שהחל לצייץ אימוג'ים של נפיחה בכל פעם שמישהו השתמש בכינוי הגנאי החדש לבארלו. היא עצמה אפשרה רק לאנשים שהיא עוקבת אחריהם או שהיא תייגה להגיב לציוצים שלה מכיוון שהרגישה לא בטוחה.
"שלחתי לו הודעה ואמרתי לו – קח צעד אחורה, רד ממנה", אומר לנו מייקל דיקסון, מנכ"ל ארגון Stand with Us בישראל, שלו רבבות עוקבים. "בחייאת, הבנאדם עם 9 מיליון עוקבים. אם הוא לא רוצה לנצל את המעמד שלו כדי להגן על יהודים בני עמו, שמותקפים בכיכר טיימס או במסעדה כשרה בלוס־אנג'לס – לפחות שיתעלם. שלא יתדלק צייצנים אנטישמים שמתחזים לכאלה שהם רק 'אנטי־ציוניים'. מישהו כתב, בצדק, שרוגן בעצם תדלק את העסק וגרם לכל האנטישמים להגביר את התקיפות".
לאחר שאדם נוסף צייץ – "מעניין אם סת' רוגן אומר 'תראו איזה קטע, גרמתי לכך שכל היהודים בטוויטר מותקפים'", השיב לו דיקסון, "כן, זה ממש הישג". אלא שאז רוגן השיב לדיקסון, וכתב "עם שם כמו שלך לא הייתי מדבר". דיקסון מוסיף כי "חבל שהוא תורם לאווירה שבה מתרחשת אנטישמיות במקום לנסות ולגרום לאחדות. הוא מלבה את השנאה ומחזק אנשים שמבקשים לדכא יהודים".
מסקר של הליגה נגד השמצה שפורסם לפני מספר ימים, עולה שבקרב 75 אחוזים מיהודי ארה"ב התגבר החשש מאנטישמיות, בארה"ב ומחוצה לה. כמו כן דיווחו 60 אחוזים כי היו עדים לאנטישמיות על רקע סבב האלימות בחודש מאי האחרון, במבצע "שומר החומות".
מספר התקריות האנטישמיות הוכפל בחודש מאי בהשוואה לחודש מאי אשתקד, ואף למעלה מכך.
העלייה החדה במספר התקריות החלה ב־11 במאי, עם התגברות המערכה הצבאית בין ישראל לחמאס. בליגה נגד השמצה תועדו 251 תקריות מ־11 למאי, המועד הרשמי שבו החלה המערכה, ועד סוף החודש. מדובר בגידול של 115 אחוז לעומת אותה תקופה בשנת 2020, אז נמנו 117 תקריות בלבד. במהלך חודש מאי 2021 כולו מנתה הליגה 305 תקריות.
כאשר מנטרלים מכלל התקריות את אלו הכוללות התייחסות מפורשת לישראל או לציונות, מתברר שחל גידול של 15 אחוז במספר התקריות במהלך 20 הימים הרלוונטיים בחודש מאי 2021 (לעומת אותה תקופה בשנת 2020).
מנכ"לית הליגה נגד השמצה, קרול נוריאל, אומרת כי "הקונפליקט הישראלי־פלסטיני היה ניכר בתקיפות האנטישמיות". היא מפרטת שיש עלייה בתקריות פיזיות אלימות לעומת השנה שעברה בארה"ב. "בשנה שעברה היו אפס תקריות אלימות אישיות כלפי יהודים, ואילו השנה באותה תקופה היו 11. הקונפליקט הזה ממשיך מגמה של עלייה במסוכנות ובעצימות של האנטישמיות. אנחנו רואים את הדבר הזה עולה בצורה עולמית. עוד מגמה שאנחנו מזהים כבר כמה שנים, היא שיש עלייה מסיבית בתקיפה של מוסדות דת. ראינו פיגועים קטלניים בבתי כנסת בפיטסבורג, בפאווי קליפורניה, בהאלה שבגרמניה ובמבצע האחרון תקיפה של בתי כנסת בגרמניה ובארה"ב. הניסיון לכרוך יהודים בצורה אוטומטית עם מה שישראל עושה, מהלך אימים על הקהילה היהודית. המגמה המטרידה היא שכשישראל יוצאת למבצע, יהודים ברחבי העולם סובלים מכך".
איך מתמודדים הצעירים הפרוגרסיביים עם אנטישמיות שמופנה כלפיהם – אף על פי שהם בכלל ביקורתיים כלפי ישראל?
"לצערי נושא התמיכה בישראל הפך להיות עניין שהוא 'לא מתאים' לפרוגרסיבים. ברגע שאתה תומך בישראל, אתה מחוץ למעגל הזה. זה ככה בעיקר בקמפוסים אצל הסטודנטים. זו בעיה בפני עצמה, מכיוון שזה חוטא לערכים שפרוגרסיבים מקדמים כגון קבלת האחר. זה מוּנע גם מבורות רבה, חוסר הבנה של סיטואציה ודיסאינפורמציה. זה מעמיד סטודנטים יהודים בבעיה גדולה – ואנחנו לא רואים עדיין את הסוף שלה".
