שר החוץ היוצא רא"ל במיל' גבי אשכנזי שטח השבוע את מסכת הישיגיו במשרד, מנקודת מבטו כמובן. לדבריו באוזני העובדים שם משרד החוץ חזר בשנה החולפת להיות שחקן חשוב בתהליך קבלת ההחלטות המדיני. מבחינת אשכנזי, מניעת החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון היא הישג; אולי אף הישגו החשוב בתקופתו כשר, שארכה מעט יותר משנה.
עוד בתחילת כהונתו במשרד החוץ הביע אשכנזי בפני נציגי ממשל טראמפ בארץ את התנגדותו לתוכנית החלת הריבונות, נדבך נוסף בשינוי הכיוון של האמריקנים מהחלת החוק ביו"ש אל מהלך של חתימת הסכמים אזוריים.
"הוא קצת ניער אותנו. הכניס כאן כמה אלמנטים כמעט צבאיים", מגדיר אחד מאנשי משרד החוץ את השפעתו של אשכנזי במשרד. הסממנים הצבאיים התבטאו בין השאר בדרישה להציב יעדים מדידים ולעמוד בהם. למשל, אשכנזי גרס ששגריר שלא שיפר בתקופת כהונתו את יחסי הסחר בין ישראל למדינה שהוא מכהן בה לא עמד ביעדיו.
דנה בנבנישתי, יו"ר ועד העובדים במשרד, הגדירה את משרד החוץ שאשכנזי הגיע אליו לפני כשנה "מוכה וחבוט". אין זה סוד שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לא העריך במיוחד את דעתם המקצועית של בכירי המשרד, והעדיף לנהל את מדיניות החוץ של ישראל בכוחות עצמו כמעט. מהבחינה הזו, אין ספק שאשכנזי הניע את המערכת. הוא דרש וקיבל תוספת תקציב, במשרד שהייבוש התקציבי שלו הוביל בעבר למחוזות מביכים – כולל שגרירים שקוששו תרומות כדי לקיים טקסים ואירועים. הוא גם השיב את נציגי המשרד למוקדי קבלת ההחלטות, למשל בקבינט המדיני־ביטחוני.
באמצע כהונת אשכנזי התחלף השלטון בבית הלבן. עם ממשל ביידן רקמו אנשי משרד החוץ קשר חשוב, וכיום, לפי השר יוצא, הקשר בין אנשי המשרד למקביליהם בוושינגטון הוא יום־יומי כמעט. קשר רציף התקיים גם בין המשרד לשרי חוץ ממדינות ערב – לא רק אלו שעמן חתמה ישראל על הסכמי נורמליזציה. "אין כמעט שר חוץ במזרח התיכון שאני לא מדבר איתו, חוץ מהאיראנים", אמר אשכנזי השבוע בתדרוך לכתבים. לדבריו, הקשר ישיר עד כדי התכתבויות בוואטסאפ. לאחרונה ביקר גם בקהיר, בביקור פומבי ראשון של שר החוץ במצרים זה יותר מעשור.
אשכנזי, שמודר מהמגעים עם ארה"ב בשנה שעברה לקראת חתימת "הסכמי אברהם", הצליח במידה רבה לגרום לשלב את משרד החוץ במימוש ההסכמים, וכן בהובלת ההליכים הדיפלומטים והכלכליים המפורטים שהופכים את כינון היחסים לבעל ערך.
כמו שר הביטחון בני גנץ, גם אשכנזי סבר שנתניהו אינו מתנהל כרצוי מול ירדן, ולכן שם לעצמו למטרה את חיזוק הקשרים עם הממלכה ההאשמית. שלוש פעמים בכהונתו הוא נועד עם שר החוץ הירדני איימן א־ספאדי, למרות ההתקפות המילוליות הקשות שלו נגד ישראל. עוד לפני מבצע שומר החומות עמד על הפרק הסכם שיאפשר לירדן לייצא תוצרת חקלאית אל ישראל. ההסכם ייחתם ככל הנראה בזמן הקרוב, ויאפשר יבוא חקלאי מירדן בשנה הבאה, שנת השמיטה, באופן שישרת בעיקר את האוכלוסייה החרדית.
