זמן קצר לאחר שקמה הממשלה שמנעה ממנו הזכות לכהן כראש ממשלה ברוטציה, החליט שר הביטחון בני גנץ להחזיר אל שולחן הממשלה החדשה הרגל ישן: איום בוועדות חקירה ממלכתיות. ועדה אחת – ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון – תועמד להצבעה כבר היום (א') בישיבה שתתכנס בצהריים. השנייה – ועדת החקירה לרכש הצוללת וכלי השיט – תובא לאישור הממשלה בקרוב, אולם גנץ נחוש להפיח בה חיים חדשים לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביצע בה חיסול ממוקד.
גנץ כבר ניסה להביא הצעה כזו לשולחן הממשלה הקודמת, אולם היועץ המשפטי לממשלה הבהיר לגנץ כי כל עוד קיימת חקירת משטרה בנושא, לא ניתן לכנס ועדה כזו והיא עלולה אף לפגוע בחקירה הפלילית.
בכיר בלשכת גנץ אומר כי כעת ניתן לכנס ועדת חקירה מאחר שחלו שני שינויים מרכזיים: הראשון, הוגשו כתבי אישום בפרשה, והשני, ישנה אפשרות להקים ועדת חקירה ממלכתית שהעדויות בה מחייבות משפטית בניגוד לוועדה משרדית. לשכת גנץ כבר פנתה בנושא ללשכתו של מנדלבליט, והשיח בנושא יתקיים בימים הקרובים במטרה להביא הצעה לממשלה.
לאחר שנתניהו סירב לאשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית, מינה שר הביטחון גנץ ועדת בדיקה משרדית בראשות השופט בדימוס סטרשנוב. הוועדה לא החלה את פעילותה בשל קשיים בקבלת סמכויות, ולאחר מכן עם ההכרזה על בחירות, החליט שר הביטחון להשהות את המאמצים לכנסה.
אני מצפה שהפעם, כלל שרי הממשלה יתמכו בהקמת הוועדה", אמר גנץ אמש. "אסור להשאיר את סימני השאלה פתוחים, ויש להסיק מסקנות רוחביות. אין להסתפק בהליך הפלילי מול הפרשה הביטחונית החמורה בתולדות מדינת ישראל".
גם בנושא האסון במירון מניע גנץ הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אולם בה קיים קושי משפטי גם כן, שכן באסון מירון לא רק קיימת חקירה משטרתית קיימת, אלא גם חקירה של מח"ש. למרות זאת, גנץ מתעקש "רק ועדת חקירה ממלכתית, שאינה תלויה באף גורם פוליטי, תוכל להביא לחקר האמת, ואני באופן אישי, וחברי הממשלה כולם, מחויבים לכך".
מי שצפוי להתבקש לעמוד בראש הוועדה הוא השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, והערכות הן כי כל ועדת חקירה תעלה למדינה כ-300 אלף שקלים. גורם מדיני מבהיר כי התקציב לוועדות החקירה, אם אכן יצא לדרך, יגיע מתקציב משרדי הממשלה שנסגרו.