אי־החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון ממשיכה לפגוע במאות אלפי אזרחי ישראל החיים באזורי התיישבות אלה. כך עולה מפנייה של מספר עובדות במוסד חינוכי ביו"ש, המצוי תחת פיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שהלינו על פגיעה בזכויותיהן, ונענו כי אין בסמכותו לאכוף חוקים ביישובים שמעבר לקו הירוק.
בתחילת החודש שעבר פנתה מנהלת המוסד, ביישוב הסמוך לירושלים, ליחידת ההסדרה והאכיפה במשרד בבקשת סיוע. העמותה המפעילה את המוסד התחלפה ובתלושי המשכורת הראשונים מטעם המעסיק החדש נדהמו העובדות, 15 במספר, לגלות כי זכויותיהן התאפסו – בתלושים לא הופיעו צבירת ימי מחלה, צבירת ימי חופשה וכן ותק.
העובדות פנו למעסיק החדש מספר פעמים אך לא נענו. משכך, הגישו תלונה למשרד העבודה שענה להן כי בשלב זה, "אין בסמכותנו לאכוף חוקים הנוגעים להפרות שעלו בפנייתך ביישובים שמעבר לקו הירוק למעט חשד לעבירות בחוק", כגון, פגיעה בשכר מינימום, חוק שירות התעסוקה, עבודת נשים ועוד. התלונה נסגרה, והפגיעה בזכויותיהן נמשכה.
בהיעדר מענה מתאים, פנו העובדות לח"כ משה ארבל בבקשת סיוע וזה פנה בשאילתה לשר הרווחה הקודם, איציק שמולי. "כידוע, חוקי מדינת ישראל ככלל אינם מוחלים ישירות בשטחי יהודה ושומרון, אלא באמצעות צווים של אלוף פיקוד המרכז", כתב בפנייתו. למרות זאת, ציין ארבל כי על פי פסיקת בית המשפט העליון, בהיעדר הסכמה בין הצדדים על הדין שיחול על חוזה העסקה שנחתם, יחול עליו דין המדינה עם הזיקה הרבה ביותר לנושא. "פסיקתם העקבית של בתי הדין לעבודה ובתי המשפט בישראל הינה להכיר בתחולתם של חוקי מגן ודיני העבודה הישראלים על יחסי עובד ישראלי ומעסיק ישראלי גם כשאלו מתקיימים ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון".
יומיים לאחר השבעת הממשלה החדשה, וכחודש לאחר פניית ארבל, השיב השר הנכנס מאיר כהן לפנייה. בתשובתו חזר שוב על חוקי העבודה הפרטניים, לפיהם למשרד סמכות אכיפה פלילית מול המעסיקים המפרים אותם. "בעבר, בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא, התקיימה עבודת מטה ממשלתית לעדכון נספח דיני העבודה ואף הוכנה טיוטת תיקון לתקנון, שתחיל באזור חקיקה נוספת בשינויים המחייבים", נכתב במענה על ידי השר כהן, אולם משלא התקבלו הכרעות סופיות הוסיף, לא חלה התקדמות בנושא מאז. "מנהל ההסדרה והאכיפה ימשיך לפעול ביהודה ושומרון בהתאם לסמכויותיו לטובת שמירה על זכויות העובדים באזור. כל תלונה בעניין תיבדק", סיים.
החקיקה ביהודה ושומרון שונה מהותית מזו הקיימת בצדו השני של הקו הירוק, והחוקים הנחקקים בכנסת אינם מוחלים באופן אוטומטי על שטחים אלו. תקנוני המועצות בתחומי ההתיישבות ביו"ש, המכילים חלק נכבד מחוקים אלו שהותאמו לאזור, הוחלו בצווי אלוף. כך למשל חוקי עבודה מסוימים וחוקי הגנת הסביבה. אך מכיוון שאין רישום מסודר לחוקים שחלים באזור, תושבי יהודה ושומרון חיים באי־ודאות וחשופים לפגיעות. לפיכך, המצב החוקי המיוחד באזור המשלב את הדין הישראלי, הדין הירדני ובמקרים מסוימים אף את הדין העות'מאני, יוצר הבדלי מעמדות בין אזרחים תושבי יו"ש ובין אזרחים תושבי ישראל, החיים בתחומי הקו הירוק.
בינתיים, נדמה כי המעסיק הגיע להבנות עם העובדות שמצפות לראות את זכויותיהן נשמרות כבר בתלושי המשכורת הקרובים. למרות זאת, בכנסת מבטיחים לעקוב.
"לא ייתכן שמנהל הסדרה ואכיפה שתכליתו היא פיקוח על יישום הוראות חוקי העבודה בישראל, והופקדו בידיו סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות לשם כך, יתנער מאחריותו", אומר ח"כ ארבל. "עלינו לחתור לכך שמעמד אזרחי ישראל, תושבי יהודה ושומרון, בכל הנוגע לזכויותיהם כעובדים יהיה שווה לכלל אזרחי ישראל".
