הכרזתה של איראן שלשום (שבת) על ניצחונו המהדהד בבחירות של אברהים ראיסי, ראש מערכת המשפט האולטרה-שמרני, העידה על היעלמות האגף המתון בהנהגה האיראנית. המינוי החדש דחק הצידה את מעט הרפורמיסטים שביקשו להתקרב, ולו רק במידה מועטה, למערב.
על פי מומחים בקהילה הבינלאומית, הניצחון של ראיסי הדגים גם את נחישותו של הממסד השמרני באיראן, כולל סוכנויות הביטחון והמודיעין, לסלק כל אתגר פוליטי לכוחו.
האירוע הפוליטי החשוב הבא יהיה ההחלטה מי יירש את המנהיג העליון בן ה-82, אייתוללה עלי חמינאי, המנטור של ראיסי.
כמה מומחים שיערו כי האחדות הפוליטית בצמרת השלטון – בין אנשי הדת של חמינאי למבנה הפוליטי שמסביב לראיסי – יכולה להפוך למצב קבוע באיראן, וגם מערכות הבחירות שכן קיימות כיום במדינה עלולות להפוך לנחלת העבר. כבר בבחירות שנערכו ביום שישי, הממסד אסר על התמודדותם של רוב המועמדים המתונים, החלטה שהותירה רבים מהמצביעים המתוסכלים בבית, ואחוז ההצבעה היה נמוך.
קיצוניותו של ראיסי לא צפויה לפגוע במשא ומתן המתנהל בימים אלה בווינה בין איראן למעצמות במטרה להחיות את הסכם הגרעין מ-2015. חמינאי אפשר לאיראן לפתוח מחדש בדיאלוג ונראה שהוא מוכן להמשיך בו, כחלק מהמאמץ להסיר את העיצומים הבינלאומיים. בשלב הזה לא ברור כיצד ישפיע המו"מ על היחסים של איראן עם אירופה וארצות הברית בטווח הארוך יותר.
ראיסי (60), איש הממסד הניצי של איראן מאז שנות ה-20 לחייו, נתפס ככוהן של המנהיג העליון ושמו הוצף בעבר כיורש אפשרי של המנהיג העליון. ארגוני זכויות אדם קישרו אותו לתקופות דיכוי של עשרות שנים ואמרו שהוא מילא תפקיד מרכזי בהרג המוני של מתנגדים למשטר בסוף שנות השמונים.
הוא התמודד ללא הצלחה לנשיאות בשנת 2017 והתייצב כצלבן נגד שחיתות ממשלתית. מבקריו האשימו אותו בשימוש בשחיתות ובחיסול יריבים פוליטיים.
"בשלב הזה, כאשר סביר מאוד להניח שהמנהיג העליון ימות בקרוב, ראיסי מייצג אדם שכל מערכת הביטחון סומכת עליו", אמר האדי גאמי, מנכ"ל המרכז לזכויות אדם באיראן. "הוא היה בצד של סוכנויות הביטחון והמודיעין – המשתמשות במערכת המשפט לדיכוי – במשך כל חייו".
בהצהרה לתקשורת בשבת כינה ראיסי את הבחירות שהביאו אותו לשלטון "אפוס גדול של האומה המתעוררת שיפתח דף חדש בהיסטוריה בת זמננו", כך על פי סוכנות הידיעות הממשלתית IRNA.
ראיסי יחליף את הנשיא חסן רוחאני, שנחשב מתון יחסית אליו, ואשר ממשלתו חתמה על הסכם הגרעין עם ארצות הברית ומעצמות עולמיות אחרות ב-2015. ב-2018 החליט נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ לסגת מהעסקה בטענה שהאיראנים לא עומדים בתנאים, ורוחאני היה צריך להתמודד עם גל חדש של עיצומים.
רוחאני, שניצח את ראיסי בבחירות לנשיאות 2017 וזכה בקדנציה שנייה, בירך אותו על נצחונו כעת: "אני מקווה שבעזרת המאמצים שלך ועם יותר שיתוף פעולה מצד כל עמודי התווך והכוחות של המדינה, בזמנים קריטיים אלה, נראה פעולות יעילות לקידומה ופיתוחה של המדינה".
ראיסי הביע נכונות להחיות את ההסכם בהתאם לרצונותיו של חמינאי. אולם נראה כי נשיאותו מסמנת כסטייה קיצונית מעידן רוחאני, עם מעט סיכויים לליברליזציה בנושאי פנים או הרחבה של יחסי טהראן עם המערב.
סקרים שנערכו בימים שקדמו לבחירות ניבאו שיעור הצבעה נמוך על רקע עייפות המצביעים, והיו גם קריאות להחרים את הקלפיות בעקבות האשמות כי המנצח כבר נקבע מראש. ההצבעה נערכה בזמן שאיראן נאבקת להשתלט על מגפת הקורונה, לאחר שחוותה את אחת ההתפרצויות הקשות בעולם בימיה המוקדמים.
משרד הפנים דיווח שראיסי קיבל כמעט 18 מיליון קולות מתוך יותר מ-28 מיליון הצבעות. יריבו המרכזי, מוחסן רזאי, קיבל כשלושה מיליון קולות. פחות מחמישים אחוז מבעלי זכות הבחירה הצביעו בבחירות – שפל היסטורי באיראן.
התוצאה לא הייתה מפתיעה. מועצת האפוטרופוס האיראנית, שמאשרת מועמדים המבקשים לרוץ לנשיאות, פסלה בחודש שעבר כמה פוליטיקאים בולטים שהיו עשויים לאתגר את ראיסי – על רוחאני נאסר להתמודד שוב. מבקרים כינו זאת מאמץ חצוף ברמה יוצאת דופן של הממסד הפקידותי להנדס את תוצאות הבחירות.
מחצית מחברי המועצה הם אנשי דת שמונו על ידי המנהיג העליון, והחצי השני הם משפטנים שמונו על ידי ראש מערכת המשפט, כך שראיסי מינה שלושה מחברי המועצה.
בין האחרים שהורשו להתמודד בבחירות: מוחסן רזאיי, מפקד לשעבר במשמרות המהפכה שהתמודד בעבר לנשיאות; סעיד ג'לילי, מועמד ניצי שהיה אחראי לשעבר על המו"מ הגרעיני; עבדולנאסר המטי, מושל לשעבר של הבנק המרכזי של איראן; ומוחסן מהרליזאדה, פוליטיקאי רפורמיסטי ומושל מחוז אספהאן לשעבר.
לקראת הבחירות התלבטו הרפורמיסטים באיראן האם לצאת להצביע או להחרים את האירוע, לאור התפיסה הרווחת כי הבחירות הוטו לטובת ראיסי. עם התחלת ההצבעה, כמה מהתומכים הנלהבים בחרם הטרידו את האיראנים שהחליטו להצביע על ידי פרסום תמונותיהם ברשת. במספר קלפיות מעבר לים היו אירועים לא נעימים. סרטון ששותף ברשתות החברתיות הראה קהל מצומצם בבירמינגהם, אנגליה, כשהוא תוקף לפחות אישה אחת באגרופים ומוטות דגלים באחת מ-11 קלפיות שהוצבו בבריטניה.
בעונת הקמפיין הקצרה, המועמדים ניסו להמריץ את קהל הבוחרים המתוסכל מהמצב העגום של כלכלת איראן, מהממשלה שהתנהלה באופן כושל ומהדיכוי הנרחב של האוכלוסייה ,לצאת ולהצביע. ראיסי לא הציג עמדה ברורה לגבי תוכניותיו לתקן את המדינה ובדרך כלל ביקש להימנע ממחלוקות.
"במהלך עימותים והופעות אחרות, ראיסי נזהר מאוד שלא להשתמש ברטוריקה הרדיקלית בה משתמשים תומכיו הנלהבים, תוך שהוא מנסה לשכנע מצביעים מתלבטים שממשלתו לא בהכרח תהיה בעלת אופי קיצוני", אמר עלי רזה אשרגי, חוקר אורח במרכז ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת צפון קרוליינה.
ההסתייגות של ראיסי מהצגת תוכניות ספציפיות, לצד היעדר כריזמה, הותירה לאיראנים רבים יותר שאלות מתשובות על הנשיא הנכנס. "מעבר לספקולציות, אף אחד לא יודע מה הוא הולך לעשות", אמר אשרגי.
בעימות מקוון יומיים לפני הבחירות, חמתי, מושל הבנק המרכזי לשעבר, התחנן בפני מצביעים פוטנציאליים שלא להחרים את הבחירות באומרו כי בכך הם ימסרו את הזירה הפוליטית לקיצוניים של איראן. "מדוע עלינו למסור את כל הכוח בארצנו למחנה אחד?" זעק המועמד.
בפוסט באינסטגרם מוקדם בשבת, הוא בירך את ראיסי. "העם ההגון והגאה באיראן מצפה לחיים מלאי תקווה, שלום ורווחה. אני מקווה שממשלתך תביא לכבוד יחד עם רווחה טובה יותר ושלום עבור האומה הגדולה של איראן".
