"יש לנו מנהג שבו כל אחד מספר על משהו מיוחד שקרה השבוע"

הבית // בית פרטי עם חצר גדולה מלפנים וחצר נוספת מאחור, שתיהן מנוצלות היטב. בחצר הקדמית יש פינות ישיבה, טרמפולינה ודשא. בימי הקיץ פועלת בה בריכה פעילה מאוד. עטרה: "אני לא פותחת את הבריכה עד שאני יוצאת לחופש באמצע יולי, ואז הילדים כל הזמן מבלים בה".

בוקר טוב // גלעד מתעורר בשש ויוצא לעבודתו באולפנה בגבעת־שמואל. עטרה מתעוררת בשבע ומפזרת את הילדים הקטנים לבתי הספר ולגנים. "העבודה שלי נמצאת במרחק דקה נסיעה מהבית, ואני מברכת על כך בכל בוקר. זה מאפשר לי להסיע את הילדים למוסדות החינוך ולהספיק להגיע לעבודה בזמן. הגדולים שעוד גרים בבית דואגים לעצמם לאוכל ולנסיעה למוסדות הלימוד. אני מכינה סנדוויצ'ים בכל בוקר לשלושת הקטנים".

תורנות // "בבית שלנו אין תורנות מסודרת – כל אחד עושה מה שנוח לו ומה שהוא הכי טוב בו: אחד מנקה את הבית, אחד עושה כביסות, אחת מבשלת. הבית מטופל ומתוחזק בלי שיש תורנות".
רכזת // עטרה היא הרכזת החברתית ומנהלת הפנימייה באולפנת רעיה בבית־אל. "חלק מהבנות הן מפה, חלק מגב ההר ומירושלים, ויש גם בנות משאר הארץ. הן ישנות בפנימייה, אני אחראית על כל מה שקשור לשעות הפנאי ולתנאי המחיה שלהן.

"אני עובדת כמעט כל היום, פרט לשעות ספורות בצהריים. אני דואגת לבריאות הגופנית והנפשית של הבנות, כולל חוויות ופעילויות והרבה דברים חינוכיים וערכיים. אני מארגנת את המסעות והטיולים ואת שבתות האולפנה. כמנהלת הפנימייה אני נמצאת שם גם בשעות הערב, ודואגת לרווחה שלהן. האולפנה היא מקום מצמיח ומקסים ואני עושה את עבודתי בשמחה. גם הילדים שלי קשורים למקום".

רב פעלים // גלעד הוא הרב של אולפנת אמי"ת בגבעת־שמואל, "אחרי שהייתי ראש אולפנה". במקביל הוא גם מחתן זוגות דרך ארגון רבני צהר, מתנדב במד"א ביישוב, חבר במועצה המקומית בבית־אל וגם מוציא מסעות לפולין במשלחות של בני נוער. "אני אוהב את המפגש עם הנוער ואת העבודה החינוכית והערכית".

קריה אחת // גלעד נולד בקריית משה בירושלים. "בילדותי הייתי השכן של ראש ישיבת מרכז הרב, הרב ישראלי, שגר בבניין שלנו". אחר כך עברה המשפחה – שבעה אחים – לשכונת רמות. הוא למד בישיבה התיכונית בחיספין ואז בישיבה הגבוהה בבית־אל. הוא גר ביישוב למעלה מ־25 שנה. אחרי הישיבה הגבוהה היה ר"מ באולפנת עפרה, ואז רכז הדרכה של מחוז ירושלים בבני עקיבא, ולפני שעבר לאולפנה בגבעת־שמואל היה ראש אולפנת ראש־צורים.

קריה שנייה // עטרה גדלה באפרת ולמדה באולפנת קריית־ארבע. היא שירתה שירות לאומי בעמותת "קרן אור" המסייעת לילדים עיוורים או לקויי ראייה, ואז למדה תואר ראשון בחינוך במכללת אורות ותואר שני במכללת ליפשיץ. "חלמתי ללמוד קלינאות תקשורת, אבל החוג התקיים אז רק בתל־אביב וזה היה בלתי אפשרי עבורי".

ההיכרות // הם נפגשו במהלך השירות הלאומי של עטרה, כשגלעד התנדב ב"קרן אור" תוך כדי הלימודים בישיבה הגבוהה בבית־אל. חברותא שלו מהישיבה דחף שייצאו, ושנה אחרי ההיכרות הם התחתנו ומיד עברו להתגורר בבית־אל, בדירות של הישיבה.

קונים פה בית // הם רכשו את ביתם לפני 13 שנה. "גלעד תמיד אמר שאין מקום שמשתווה לבית־אל. אני לפעמים שאפתי לצאת. אבל מאז שהחלטנו שאנחנו קונים פה בית, אני מאוד שמחה על הבחירה. בעבר התלבטנו הרבה, היו לנו כל מיני הצעות להצטרף לגרעינים תורניים אבל הגענו למסקנה שכאן זה הבית שלנו".

ילדים זה שמחה // "אני מרגישה שהגשמתי את משימת חיי. לגדל עשרה ילדים זה לא משהו שתכננו. כשהגעתי לילדה הרביעית התחלתי להבין שאני רוצה משפחה גדולה, אבל זה לא משהו שדיברנו עליו מראש. גדלנו מילד לילד, והאמת שמילד לילד זה נעשה רק יותר קל. הילדים שותפים מלאים במשימות ובעזרה. הבית מתוחזק ושמור – וגם במשך השנים למדתי לוותר לעצמי ואני מסוגלת ללכת לישון גם אם יש כלים בכיור – וכולם עוזרים. הרבה פעמים הם מעסיקים זה את זה והם חברים טובים ביניהם. לגדל עשרה ילדים קל יותר מלגדל מעט ילדים, לדעתי. וגם הנכדה, הבת של נריה, היא שמחה גדולה".

גלעד: "יש פער של עשרים שנה בין הגדול לקטנה, זה ממש הבדל של דור. עם עשרה ילדים, יש לנו שולחן שבת עם הרבה שירה משותפת, ויש לנו מנהג לעשות סבב עם כל המשפחה, וכל אחד מספר על משהו מיוחד שקרה השבוע… כשיש עשרה ילדים ושני הורים, זה יכול לקחת זמן רב אבל שווה כל דקה".

עטרה: "לדעתי כל אישה שמסוגלת, וזה בא לה בבריאות, שתביא בשמחה כמה שיותר ילדים. זו המשימה שלנו כנשים – כמובן, לא בכל מחיר, אבל אף אחד לא יעשה את זה במקומנו. עד היום לא פגשתי גבר שיכול ללדת. לא הצבתי לעצמי את זה כיעד, אבל מילד לילד הרגשתי את העוצמה שיש לי ואת הכוח שיש לי להעניק חיים".

כפר ועיר // גלעד: "השילוב של מגורים בהתיישבות ועבודה עם אנשי המרכז בגבעת־שמואל הוא שילוב נכון שמאפשר לי לקבל מכל צד ולתת לכל צד. בבית־אל מנסים לשמור על אווירה קהילתית ומצד שני להתרחב. מאז שאנחנו מועצה מקומית אנחנו בתהליכי גדילה עם מאות יחידות דיור ובנייני קומות, שבהחלט ישפיעו על היישוב".

להשתתפות במדור
dyokan@makorrishon.co.il