ויכוח ידוע ומתמשך קיים כבר שנים בין מומחי ההשקעות ופעילי שוק ההון בנוגע לאופן ניהול כספי ההשקעות, כאשר שאלת המפתח היא: מה יניב תשואה גבוהה יותר? האם "השקעה אקטיבית", זו שמנוהלת כל העת באופן יזום על ידי בחירת מניות ושאר ניירות ערך, והחלטות קנייה ומכירה, תוך הפעלת שיקול דעת של מנהל ההשקעות – או "השקעה פסיבית", כזו שאינה מתיימרת לחזות אילו ניירות ערך יהיו "הבוננזה" הבאה, אלא עוקבת אחרי כלל השוק והתשואות שהוא מניב לאורך זמן, ללא ניהול מחושב.
ההשקעה הפסיבית הנפוצה ביותר היא השקעה במדדים, באמצעות קרנות סל – נייר ערך העוקב אחרי מדד מסוים, ומניב תשואה הזהה לשינוי באותו מדד. כך למשל קרן סל העוקבת אחרי מדד תל־אביב 35, המשקף את 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בבורסה הישראלית. כאשר מדד ת"א 35 עולה באחוז, גם קרן הסל תעלה באחוז או קרוב לכך. הרעיון הוא לשקף את השינוי (עלייה או ירידה) במדדי השוק, כמובן בשאיפה להניב תשואה חיובית וגבוהה.
המיליארדר האמריקני וורן באפט קנה לו שם של משקיע מהולל במיוחד ובעל יכולת לזהות חברות מצליחות. עם זאת, באפט חזר וטען פעמים רבות כי לרוב עדיפה השקעה פסיבית ופשוטה על פני ניהול השקעות אקטיבי.
בתחילת שנת 2008 החליט באפט "לעשות מעשה". הוא ערך התערבות על סך מיליון דולר עם אחד מגופי ההשקעה הדומיננטיים והנחשבים בניו־יורק – קרן הגידור Protégé Partners. שני הצדדים סיכמו כי באפט יניח מיליון דולר בקרן סל העוקבת אחרי מדד s&p 500, הכולל את 500 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בארה"ב. מנגד, קרן הגידור תשים מיליון דולר בהתאם לשיקול דעתה בהשקעות אקטיביות שונות כפי שתראה לנכון. בתום עשר שנים יבדקו כמה כסף נצבר בכל אחת מההשקעות הללו, ו"המנצח" יקבל את כל הקופה. באפט ציין כי אם יזכה, יתרום את הכסף לצדקה.
ראובן טיטואני, "תלפיות": "למה להשיג תשואה נמוכה יותר, ולשלם על זה דמי ניהול גבוהים יותר? הציבור לא פראייר, ואני מעריך שהמסלולים הפסיביים ילכו ויגדלו"
ההתערבות יצאה לדרך קצת לפני המשבר הפיננסי הגדול של 2008, כך שתיקי ההשקעות עברו לא מעט טלטלות במהלך הדרך, ובכל זאת, לאחר עשור התוצאות היו מפתיעות. ההשקעה הפסיבית של באפט במדד s&p 500 הניבה תשואה של יותר מ־120%, מול תשואה של כ־35% בלבד לתיק שניהלה קרן הגידור – הפרש של יותר מפי שלושה לטובת ההשקעה הפסיבית של באפט. כפי שהתחייב, באפט תרם את כספי הזכייה בהתערבות לארגוני סיוע לנערות במצוקה.
האם אין מנהלי השקעות אקטיביים שמצליחים להכות את המדדים ולהניב תשואה גבוהה יותר? בהחלט יש, אך הם מעטים. מחקרים רבים שנעשו בעניין הזה, הוכיחו שהמדדים הכו את רובם המוחלט של ההשקעות האקטיביות. וככל שמדובר בתקופת השקעה ארוכה יותר, כך עליונות המדדים מובהקת יותר.
גם אם מצאתם מנהל השקעות שהצליח, אין בהכרח קשר בין ביצועי העבר ליכולת העתידית שלו. אין שום ערבות לכך שמי שהצליח להשיג תשואה עודפת אתמול, בעזרת ניהול אקטיבי "איכותי" – יעשה זאת גם מחר. זאת בדיוק כשם שאף אחד לא יודע לומר בוודאות אם השווקים שטיפסו גבוה בשנה האחרונה, ימשיכו לעלות גם השנה.
בית ההשקעות אלטשולר־שחם נהנה בשנים האחרונות מהילה של ניהול מוצלח בכל הנוגע לתשואות שהשיג. ברקע הזה, עשרות מיליארדי שקלים מהחסכונות הועברו מבתי השקעות אחרים ומחברות ביטוח אל הקופות והקרנות של אלטשולר. והנה בחודשים האחרונים נראה כי "מגע הקסם" קצת התפוגג. התשואות נמוכות באופן משמעותי בהשוואה לגופים הפיננסיים האחרים. האם מדובר במגמה מתמשכת? עוד מוקדם לקבוע, אבל זה בהחלט מלמד אותנו משהו.
משלמים פחות
עם כל הכבוד לוורן באפט, הקרדיט על פיתוח מוצרי ההשקעה במדדים מגיע לאיל ההון האמריקני ג'ון בוגל. בוגל, שהלך לעולמו לפני שנתיים וחצי, הקים למעשה את קרן הסל הראשונה שמְחקה את מדד השוק, באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. מלבד היתרונות שמנינו כאן קודם, בוגל הציב יתרון נוסף למוצר הזה – הוא זול יותר. עבור ניהול השקעה אקטיבית גובים מהמשקיע דמי ניהול גבוהים יותר (זאת אף שכאמור, הסטטיסטיקה מראה שהתשואה לרוב נמוכה יותר). מנגד, בהשקעה פסיבית העלויות מטבע הדברים נמוכות בהרבה (בסך הכול עוקבים אחרי מדד מסוים וקבוע), כך שדמי הניהול זולים יותר.
כיום קיימים בארץ ובעולם רבבות מוצרים פיננסיים העוקבים אחרי מדדים שונים ומגוונים, וחלק גדול מכספי המשקיעים מופנה לשם. המוצרים הללו נכנסו גם לשוק החסכונות בישראל בכלל ולשוק החסכונות הפנסיוניים בפרט – מקופות הגמל, קרנות ההשתלמות ופוליסות החיסכון ועד קרנות הפנסיה – ורבות מהחברות המנהלות מציעות גם מסלולי השקעה "פסיביים".
"אנחנו רואים בשנה האחרונה עוד ועוד מסלולים כאלה נפתחים בחסכונות", אומר ראובן טיטואני, מנכ"ל ובעלים של "תלפיות פמילי אופיס", הגוף המאגד כיום את מספר הסוכנים הפיננסיים הגדול ביותר בישראל. "למעשה כמעט בכל אחת מחברות הביטוח או בתי ההשקעות ניתן למצוא קופת גמל או קרן השתלמות העוקבת אחרי מדד מסוים כגון s&p 500". לדברי טיטואני, יש כאן גם בשורה גם במישור של דמי הניהול. "חברות הביטוח הורידו את דמי הניהול בעשרות אחוזים במסלולים הללו, בהשוואה למסלול דומה בניהול אקטיבי. כך למשל, בפוליסות חיסכון פסיביות דמי הניהול ירדו מכ־0.8%, לעד כ־0.5%, וכך גם בקרנות השתלמות".
טיטואני מציין כי כשבוחנים למשל את תשואת מדד s&p 500 בעשר או בחמש השנים האחרונות, אל מול קרנות ההשתלמות המנייתיות, רואים שהוא הניב תשואה גבוהה יותר בעשרות אחוזים, לעיתים אפילו כפולה. "למה להשיג תשואה נמוכה יותר, ועוד לשלם על זה דמי ניהול גבוהים יותר? הציבור לא פראייר, וההערכה שלי היא שהמסלולים הפסיביים ילכו ויגדלו על חשבון המסלולים ה'מסורתיים'".
האם אתם מאמינים שמנהל ההשקעות או מנהל החסכונות ישיג לכם תשואה עודפת בניהול אקטיבי? או שמא עדיף לכם לבחור במוצר שיעקוב אחרי מדדי השוק? ואולי ישתלם דווקא שילוב של מוצרים משתי השיטות? אין לי כוונה לתת כאן המלצה, בסוף זו הבחירה שלכם, כמו גם רמת הסיכון שאתם מעוניינים להיחשף אליה. בכל מקרה, כדאי שתגלו מעורבות בכסף שלכם.
