עשרה ימים חלפו מאז ששר המשפטים גדעון סער נכנס לתפקידו החדש, והצהיר על שאיפותיו בטקס החילופים בבניין שברחוב צאלח א־דין. צעדיו הראשונים במשרד יהיו קידום סוגיות בוערות הדרושות לקיומה של הממשלה החדשה, ולצד זאת קידום רפורמות שהוא מקווה להוביל במשפט הפלילי ובמערך "השירות המשפטי" של ממשלת ישראל.
לסער ניסיון רב בתחום המשפטים: הוא התמחה בעבר בפרקליטות מחוז תל־אביב, והיה עוזר ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטת המדינה. כעת, בראש ובראשונה הוא מתכוון לעסוק במינויים. תפקידים רבים במשרד המשפטים – בפרקליטות ובמערך הייעוץ המשפטי, בסיוע המשפטי וביחידות הסמך – אינם מאוישים זה זמן רב, בשל הקיפאון בממשלות המעבר והיחסים המורכבים בתוך הממשלה הקודמת. רבות מהמשרות במשרד המשפטים מאוישות כיום בידי ממלאי מקום, ולעיתים אפילו ממלאי המקום כבר סיימו את תפקידם.
כבר השבוע ניתן האות למבצע המינויים הקבועים, כשסער הכריז על מינוי עו"ד עמית איסמן לפרקליט המדינה, בכפוף לאישור הממשלה. ההכרזה מייתרת, אגב, הכרעה של בג"ץ בעתירה נגד אי מינוי פרקליט המדינה לקראת תום תקופת מילוי המקום של איסמן בעוד כשלושה שבועות.
פיגומים לממשלה
מלבד המינויים, מחלקת ייעוץ וחקיקה נערכת לעבודה על סדרת תיקוני חקיקה שמטרתם להבטיח את קיום הממשלה בהתאם להסכמים הקואליציוניים. בין השאר נדרשים שינויים בחוק יסוד הממשלה ובחוק יסוד הכנסת לשם הרחבת הפריטטיות, דחיית מועד אישור התקציב, הרחבת החוק הנורווגי ומתן אפשרות לארבעה ח"כים להתפלג מסיעתם ללא עיצומים גם אם אינם שליש מהסיעה. ההסכמים הקואליציוניים כוללים נושאי חקיקה הכרחיים נוספים, כמו התיקון לחוק הגיוס. חלקם מתוכננים להגיע כבר בשבוע הקרוב לממשלה ולכנסת, אחרים בשבועות הקרובים.
הממשלה גם התחייבה להעביר את תקציב המדינה לשנתיים הקרובות בתוך 145 ימים. העבודה על התקציב נדרשת לא רק במשרד האוצר אלא גם במשרד המשפטים ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה. ככלל, בתקופה הקרובה יירשם עומס גדול בבניין ברחוב צלאח א־דין.
כבר בשבוע הקרוב תתכנס ועדה מיוחדת של נציגי כל מפלגות הקואליציה לדיון בחוק יסוד חדש, "החקיקה", ושר המשפטים אמור להכין את החוק בהתאם להמלצותיה. נציגי מפלגות הימין בוועדה הם שר המשפטים סער, שיעמוד בראשה, ושרת הפנים איילת שקד. מטעם ישראל ביתנו נבחר פרופ' יוסי שיין, מטעם יש עתיד שרת האנרגיה קארין אלהרר, ונציגי מרצ והעבודה הם הפרופסורים סוזי נבות ומרדכי קרמניצר. ח"כ איתן גינזבורג יהיה נציג כחול לבן, ונציג רע"ם ייבחר בהמשך.
חוק היסוד, שהעבודה עליו נמשכת זה עשורים, נחשב למשאת נפשו של הימין. מטרתו להסדיר את קווי התיחום בין הרשויות כדי לאפשר ביקורת שיפוטית, לצד היכולת של הריבון, הכנסת, להתגבר עליה. עם זאת, לא נראה שהחוק יקודם בקרוב: הסיכויים להביא להסכמה בין חברי ועדת סער נדמים אפסיים. סער מודה בכך, אך בכוונתו לעשות מאמץ גדול כדי להביא בכל זאת נוסח של החקיקה להצבעה במליאה.
שר המשפטים מתכוון להניע עוד שני מהלכים נוספים. בתחילת השבוע הוא מתכוון לפרסם תזכיר הצעת חוק להרחבת שיקול הדעת השיפוטי לגבי ראיה שהושגה שלא כדין – מה שמכונה "דוקטרינת פרי העץ המורעל". יישום הדוקטרינה, שאינה מתקיימת כיום במשפט הישראלי, יסייע לשמירה על זכויות יסוד של האזרח והזכות להליך הוגן, ולצד זאת עשוי להביא לשיפור בפעולות רשויות האכיפה, שיחששו יותר מפני פסילת ראיות אם יושגו שלא כדין.
המהלך השני והחשוב יותר, שיותנע כבר בשבוע הבא בדיונים מקצועיים, הוא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הרעיון צריך לעבור בהחלטת ממשלה, ולדיונים לקראתו יוזמנו מלבד אנשי המשרד גם יועצים משפטיים לשעבר ואנשי אקדמיה. סער שואף לקבל החלטה בנושא בתוך זמן קצר, בהתחשב בכך שבעוד כחצי שנה ייכנס לתפקיד יועץ משפטי חדש, עם סיום הקדנציה של אביחי מנדלבליט.
בחודשים האחרונים הועלו כמה הצעות חוק פרטיות לפיצול המשרה, בין השאר מצד חברי ימינה. בפרקליטות אמרו שההצעות דלות וחסרות התייחסות לעניין הארגוני. הפיצול לא צפוי לשנות סדרי עולם בעבודת הפרקליטים; החשש שם הוא מפני החלשת הפרקליטות כארגון.
בשלב זה ההצעה היא למנות תובע כללי נפרד, שימשוך מידי היועמ"ש את כל סמכויותיו הפליליות, בעוד יחידות הפרקליטות האזרחית ומחלקת הבג"צים ימשיכו להתנהל תחת סמכות היועץ. הבעיה העיקרית מבחינת הפרקליטים, החותרים לעצמאות מהשפעת נציגי הציבור, היא הליך המינוי של התובע הכללי: לפי הצעת החוק, שר המשפטים ימנה אותו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
בפרקליטות מציעים מנגד שפיצול הסמכויות ייעשה באמצעות מינוי פרקליט מדינה פלילי שיקבל לידיו את הסמכויות הפליליות של היועמ"ש, ופרקליט מדינה אזרחי שימשיך להיות כפוף אליו. הפרקליטים בשירות המדינה מקווים שהשר החדש יהיה פתוח לשמוע את הצעותיהם. יש גם מי שסבורים שהטענה בדבר ניגוד עניינים מבני בתפקיד היועמ"ש – שמצד אחד מייעץ לממשלה ומצד שני מגיש כתבי אישום נגד חבריה – היא שטחית, משום שלא מדובר בחלק שוטף מעבודת היועמ"ש; בממשלה תקינה, הם אומרים, לא יוגשו כתבי אישום על שחיתות שלטונית.
"השיח הציבורי דן על פיצול תפקיד היועמ"ש ככותרת קצרה וקליטה", אומר עו"ד יצחק (יצי) גורדון, יו"ר איגוד המשפטנים וחבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, "אך הנושא הרבה יותר מורכב. יש סמכויות ותפקידים שונים השזורים זה בזה. לגיטימי לשקול את הרעיון, אך נדרש דיון ציבורי מעמיק ורציני. ראשית, האם יש בכלל צורך או הצדקה לשינוי? ואם כן, מה בדיוק השינוי הנדרש ומה השלכותיו?"
ההשלכות על אופי עבודתו של משרד המשפטים עשויות להיות דרמטיות, אומר גורדון. "היועץ המשפטי לממשלה הוא לא רק אדם אלא מוסד, השירות המשפטי הממשלתי. מדובר באלפי עובדים העוסקים במנעד של תחומים, ומחזיקים את כלל השירות הציבורי. שינוי בסמכויות היועץ פירושו שינוי רוחבי בכלל השירות המשפטי".
במשרד המשפטים ובפרקליטות מקווים שלצד הרפורמות שהוא מתכנן, השר סער גם יפעל להקל על עומס העבודה הרב המוטל עליהם.
