בית המשפט המחוזי בירושלים מחק השבוע את עתירת תנועת רגבים נגד מתחם העסקים הבלתי חוקי ליד מחסום חיזמא, בצפון ירושלים, לאחר שהמדינה הודיעה כי אף שזהו יעד אכיפה ברור, מועד האכיפה ייקבע בהתאם לשיקולים ביטחוניים. כתוצאה מכך, התוכנית להרחבת הכביש במטרה לפתור את עומס התנועה הגדול שם לא תוכל לעת עתה לצאת לפועל, ותושבי בנימין והכפר חיזמא ימשיכו לסבול מפקקים ומזיהום סביבתי.
כפי שפורסם לראשונה במקור ראשון, סמוך למחסום חיזמא התפתח בשנים האחרונות מתחם של עסקים פלסטינים המתרחב בהדרגה. המתחם כולל כעשרים בתי עסק לא חוקיים, בהם משחטת רכב, עסק לממכר בלוני גז ועסקים מזהמים נוספים, שצמחו בהדרגה ליד גדר ההפרדה הסמוכה למחסום. המתחם פועל בניגוד לחוקי התכנון והבנייה וחוקי רישוי העסקים, בניגוד לאיסור לבנות סמוך לגדר הביטחון, וכן בניגוד למגוון תקנות וחוקים בתחום איכות הסביבה.
עתירת רגבים הוגשה נגד עיריית ירושלים, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה והעסקים במקום. השטח נמצא בתחום השיפוט של עיריית ירושלים אולם מעבר לגדר הביטחון, ולכן גם נציג מטעם משרד הביטחון הופיע בדיון השבוע. נציגי רגבים טענו שיש פער גדול בין טענת המשיבים שמתקיימים הליכי אכיפה נגד המתחם, ובין הטענות העובדתיות שהציגו העירייה, המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל. הגופים הרשמיים טענו שנערכת אכיפה, אך לא הציגו צווים שהונפקו לשם כך; המדינה טענה שנפתחו ארבעה תיקי אכיפה כבר בשנת 2017, אולם ברגבים ציינו כי אלו פעולות אכיפה דלות בתוך מתחם הכפר חיזמא ולא במתחם העסקים שעל הכביש הראשי.
המדינה הודתה שהמתחם אכן עומד בראש סדר העדיפויות לאכיפה, מסיבות ביטחוניות אך גם תכנוניות, משום שהמתחם שוכן בשטח המיועד להרחבתו החיונית של הכביש. עוד טענה המדינה שיש תוכנית לאכיפה שתאפשר את הרחבת הכביש, אולם אין לחשוף אותה מטעמים מבצעיים, ומועד יישומה ייקבע בידי כוחות הביטחון. נציגי העירייה הצטרפו לעמדת המדינה ואישרו את קיומה של התוכנית. נציג משרד הביטחון הציג לבית המשפט את התוכנית המסווגת במעמד צד אחד, והיא תועדה בחלק הסודי של פרוטוקול הדיון.
"בתום הדיון המלצתי לעותרת להסכים למחיקת העתירה", סיכמה השופטת ענת זינגר, "לאחר ששוכנעתי כי אין מדובר במקרה שקיימת בו הימנעות מוחלטת מטיפול במתחם או הימנעות בלתי סבירה מטיפול. ההיפך הוא הנכון; מהחומר שהוצג במסגרת התשובות וכן בדיון החסוי עלה כי המתחם מושא העתירה הוא יעד אכיפה… יש כוונה לביצוע פעולות ואף נערכו ונערכות תוכניות. בדיון הוסברו המורכבות והשיקולים הביטחוניים המשפיעים על מועד ביצוען". העתירה נמחקה בהסכמת הצדדים, ובית המשפט הודיע שלא יתערב בהחלטת הרשויות להימנע לעת עתה מאכיפת החוק במתחם.
"לטעמנו פעולות האכיפה במרחב היו צריכות להתחיל עם הקמת העסק הראשון, ואז לא היינו נדרשים לתוכנית מבצעית מסווגת שביצועה נדחה שוב ושוב", אומר עו"ד בועז ארזי מתנועת רגבים. "עם זאת, התרשמנו שבית המשפט התעמק בתוכנית המסווגת ובהיבטים המבצעיים. כפי שציינה השופטת זינגר, התוכנית כוללת לוחות זמנים מוגדרים, ואנו מצפים שעיריית ירושלים ומערכת הביטחון יבינו את הצורך ביישומה מוקדם ככל האפשר".
ראש מועצת בנימין ישראל גנץ חושש שהיסוסי הרשויות והשהיית האכיפה הן אות לאובדן ריבונות. "לא רק שמדינת ישראל מתעלמת מבנייה בלתי חוקית ערבית שמפריעה לעורק תנועה ראשי מיישובי בנימין לירושלים, כעת בית המשפט נותן פרס לעבריינים", הוא מסר. "המשתלטים הערבים מרתיעים את מדינת ישראל מלקיים את ריבונותה, וזה בדיוק מה שמופיע בחומר החסוי שהוגש לבית המשפט. ככל שהימים נוקפים הבנייה עלולה להתבסס ולהפוך לעובדה מוגמרת, שתקשה על הרחבת הדרך הנחוצה כל כך לירושלים. זהו עוול כלפי מאות אלפי ישראלים, ופרס לרשות הפלסטינית המשתלטת על נכסי לאום חיוניים".
