מאובן אנושי שנחשף במעבה האדמה באתר הארכאולוגי "נשר רמלה" עשוי להיות מין חדש של אדם שלא היה ידוע לעולם המדע, וחי כאן עד לפני 130 אלף שנים. המאובן מלמד גם על התפתחות האבולוציה.
"זה גילוי של פעם בחיים", אומרת ד"ר רחל שריג, אוצרת במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל־אביב. את התגלית המסעירה, שהתפרסמה אתמול בכתב העת היוקרתי Science, חשפו צוותי מחקר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת תל־אביב. את החפירות באתר ניהל המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה.
"עד לחשיפת הממצאים החדשים רוב החוקרים סברו שהניאנדרטלים הם סיפור אירופי", מספר ראש צוות האנתרופולוגים פרופ' ישראל הרשקוביץ. "רק קבוצות קטנות מהם נאלצו לנדוד דרומה עם התפשטות הקרחונים באירופה, ואף הגיעו לארץ ישראל לפני כ־70 אלף שנים. האיש מ'נשר רמלה' מאתגר את התיאוריה הזאת, ומראה שאבותיהם של הניאנדרטלים באירופה חיו בארץ ישראל כבר לפני 400 אלף שנה, ומכאן הם נדדו מערבה לאירופה ומזרחה לאסיה. הניאנדרטלים המפורסמים של מערב אירופה אינם אלא שרידיה של אוכלוסייה גדולה בהרבה שחיה כאן בלבנט – ולא להפך".
המאובנים נאספו עוד בשנת 2011, בחפירת הצלה במפעל המלט נשר הסמוך לרמלה. במהלך עבודות לכריית אבן הגיר מצאו עובדי הכרייה מאגר גדול של אבני יד, ופסקו מיד מעבודתם בשל החוק המחייב לערוך חפירות ארכאולוגיות ולאסוף את כל הממצאים באתר הבנייה לפני שמאפשרים לעבודות העפר להימשך.
במהלך החפירות, בעומק של שמונה מטרים, נחשפו עצמות רבות של בעלי חיים כגון סוסים, יחמורים ושורי בר וכן כלי אבן ועצמות אדם. ביניהן היו גם עצמותיו של האדם הקדום "החדש", אך רק בשנת 2015 החלו החוקרים לבדוק את מקורן. מאז ועד לפרסום המאמר אתמול גיבשו צוותי החוקרים את התיאוריה על האדם הקדום הבלתי מוכר עד כה.
ד"ר שריג, שהיא גם אורתודונטית מומחית החוקרת את האבולוציה של השן במרכז דן דוד לחקר תולדות האדם בפקולטה לרפואה, מסבירה ש"האדם החדש" שנחשף חי באזור רמלה, וקדם ל"אדם המודרני", ההומו סאפיינס. "למדע היה ידוע עד כה כי במשך 100־200 אלף שנים חי כאן, בארץ ישראל, אדם מודרני שמכונה הומו סאפיינס. כשמצאנו מאובן מלפני 130 אלף שנה עצמותיו לא נראו כמו עצמות האדם המודרני, ובטח לא כמו עצמות חיה.
"זה מאוד הפתיע אותנו כי לא הכרנו אדם אחר שהסתובב כאן אז, וניסינו להבין מי הוא. אנחנו יודעים שבתקופה המקבילה באירופה חיה קבוצת אנשים שנקראים היום ניאנדרטלים, סוג אחר של אדם. הניאנדרטלים לא היו כאן. כשבדקנו את הממצאים של המאובן אכן גילינו שאין לו מאפיינים של ניאנדרטל ויש לו שילוב תכונות קדם־ניאנדרטליות".
ד"ר שריג ועמיתיה ניסו להשוות בין הממצאים מאזור רמלה ובין ממצאי אדם קדומים מאתרים פרה־היסטוריים אחרים בעולם ובישראל. "בדקנו באופן מתמטי וסטטיסטי, אם המאובן דומה למאובנים אחרים בעולם – והופתענו לגלות שהמאובן שמצאנו באתר 'נשר רמלה' דומה מאוד למאובנים שהיו פה לפני 400 אלף שנה ולמאובנים קדם־ניאנדרטליים מספרד, אבל גם שונה מהם. זה גרם לנו להבין שמצאנו קבוצת אוכלוסייה בעלת מאפיינים לא מוכרים שלא ידענו על קיומה. התגלית הזאת פותרת תעלומה של מאובנים שלא יכולנו לזהות עד כה ולשייך אותם למין מסוים".
"החשיבות המדעית במציאת 'טיפוס' חדש של אדם היא שהדבר מאפשר לערוך סדר בעולם המאובנים. התגלית מאפשרת להרכיב חתיכה נוספת בפאזל של התפתחות האדם הקדום, ולהבין את המסעות שהוא עבר ברחבי העולם הישן", מסביר הרשקוביץ. לדבריו, טיפוס האדם מ"נשר רמלה" הוא הגשר שבין האוכלוסיות האסייתיות והאירופאיות בתקופת הפלייסטוקן התיכונה, ומראה שחלק ממאובני התקופה שמוינו למינים שונים הם למעשה גוונים גיאוגרפיים של אותה קבוצה – קבוצת נשר רמלה".
הרשקוביץ אומר שהתגלית מחזקת את התפיסה ש"העבר משתנה בהתאם לממצאים, רק העתיד בטוח". ושריג קובעת: "התגלית מאתר נשר רמלה כותבת פרק חדש ומרתק בסיפור האבולוציה של האדם".
