הוועדה המסדרת של הכנסת תתכנס היום בצהריים כשעל סדר יומה, בין היתר, ההצבעה על העברת הדיון, בהארכת הוראת השעה בחוק האזרחות והכניסה לישראל – לוועדת חוץ ובטחון.
הוועדה תתכנס על אף הודעת מפלגות הליכוד, הציונות הדתית והסיעות החרדיות שהודיעו כי יחרימו את הוועדה בשל העובדה שהיא מתכנסת ביום צום י"ז בתמוז. כך למעשה, תתאפשר ככל הנראה העברת החוק לדיון בוועדה זמנית, כמסתמן- וועדת חוץ וביטחון הזמנית, על מנת שאפשר יהיה להעלות את הארכת הוראת השעה להצבעה במליאה כבר השבוע. בשל החלטות בג"ץ, לא ניתן להצביע על החוק ללא שהכנסת תערוך עליו דיון בוועדה משותפת לחוץ וביטחון ולפנים. משאין כזו כעת, היות ולא הוקמו עדיין הוועדות הקבועות, מבקשים בקואליציה להצביע על הסמכת וועדה אחרת לדון בחוק על מנת שיוכל לעלות להצבעה.
כל עוד חברי האופוזיציה מגיעים לדיון במסדרת, אין רוב להעברת הסמכות לדיון בחוק לוועדה אחרת. משלא יגיעו, מסתמן רוב שכזה.
בשנת 2003 עברה בכנסת הוראת השעה האוסרת על איחוד משפחות בישראל והיא מוארכת מאז מדי שנה ומטילה מגבלות על מתן אזרחות או היתרי שהייה בישראל לפלסטינים שנישאו לישראלים, כמו גם לאזרחי איראן, לבנון, סוריה ועיראק המבקשים לקבל מעמד על רקע איחוד משפחות.
באפריל 2016 בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ, הודיע שר הפנים הקודם, אריה דרעי, כי בכוונתו להעניק אשרות לכ-2,000 פלסטינים המתגוררים כיום בישראל עם היתרי שהייה זמניים אך ללא מעמד או זכויות סוציאליות. 1,533 נמצאו מתאימים להחלטה ומעמדם שודרג למעמד ארעי. 449 בקשות אחרות נמצאו על ידי השר כלא רלוונטיות. 106 מהבקשות שנבחנו סורבו מטעמים פליליים וביטחוניים.
על פי הודעת שרת הפנים איילת שקד, החוק יעלה להצבעה במליאה השבוע, ככתבו וכלשונו ללא שינויים, אך היא תאשר מעמד תושבות ארעי לאותם 449 פלסטינים שהגישו את הבקשה לפני 2003 שכך או כך, עניינם היה מגיע ככל הנראה להכרעה שיפוטית בבג"ץ: לצורך קבלת מעמד תושבות מתוקף איחוד משפחות, קיים תנאי של רצף הגשת בקשות. אותם כמה מאות לא עמדו בתנאי זה, מסיבות שונות ועל כן לא אושרו על ידי השר הקודם. במוקדם או במאוחר עתירה הייתה מוגשת עבור אותם מאות שהגישו בקשה לפני כניסת הוראת השעה לתוקף.
שרת הפנים שקד אמרה היום כי במידה והארכת השעה לא תעבור במליאה, היא תוגש שוב ושוב עד שתעבור. שלא כמו חוק רגיל, הוראת שעה שנופלת בהצבעה, יכולה להיות מועלת שוב ללא מגבלת זמן, בעוד שחוק שנופל בהצבעה לא ניתן להעלות אותו אלא לאחר חצי שנה. בנוסף ביקרה היום שקד את האופוזיציה ואמרה כי הצעת חוק יסוד: ההגירה שמבקשת האופוזיציה לאתגר באמצעותה את הקואליציה, אינה משרתת את המטרה באופן שבו מנוסחת כעת.
חוק ההגירה: להתאים אותו בהמשך
הצעת החוק שמבקש להגיש ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית לטענתם מקיף יותר ובעל עמדה חוקית בצורה יותר מאשר הארכת תוקף הוראת שעה מדי שנה.
בקואליציה אומרים כי מדובר ב'ספין' מכיוון שלוח הזמנים לא מאפשר להעביר את החוק בסד הזמנים המוקצב: ב6.7 יפוג תוקפו של חוק איחוד משפחות ותיווצר סכנה ביטחונית. גם אם הענקת פטור מחובת הנחה, עדיין יש לאשר את החוק בשלוש קריאות והדבר לא יוכל לקרות בתוך לוח הזמנים הנתון. על כן, מצפים בקואליציה כי מפלגות הימין באופוזיציה יתמכו בהארכת הוראת השעה ובהמשך יפעלו לתיקון חוק ההגירה בצורה שיוכל להחליף כראוי את הוראת השעה.
על פי הצעת החוק של רוטמן, שר הפנים יקבע בתקנות, באישור ועדת הפנים, את הכללים לכניסה לישראל; לא תותר כניסה לישראל ללא אישור של שר הפנים או גורם מוסמך מטעמו. הממשלה רשאית, באישור הכנסת לקבוע רשימה של מדינות או אזורים גאוגרפיים שאזרחיהן או נתיניהן לא יותרו להיכנס לישראל או לקבל בה מעמד קבע; הכנסת רשאית לקבוע כללים למניעת כניסה לישראל.
מי שמבקר את הצעת החוק אומר כי אמנם שר הפנים יוכל לעשות ככל העולה על רוחו בקביעת תקנות על ידי הכנסת אבל לא נותן מענה לבעיה מולה אנחנו ניצבים כעת, של אותם מבקשי בקשות לאיחוד משפחות. הוראת השעה בחוק האזרחות נותנת מענה ספציפי לכל מי שמגיע מעזה או מיהודה ושומרון וכן ממדינות אויב נוספות. זוהי הבחנה שעמדה במבחן בג"ץ. הצעת חוק יסוד ההגירה מדברת באופן כללי ולא ספציפי על כל אזרח מדינה אחרת שמבקש להיכנס או להתאזרח בישראל. החוק גם מתייחס למכסות: על פי מה ייקבעו אותן מכסות זהו גם נוסח מורכב שיש לנסח, ושוב- דבר שלא יעמוד בלוח הזמנים כעת, לטענת הקואליציה.
ב-8 ליוני הארכת תוקף הוראת השעה עברה בהחלטת הממשלה הקודמת במשאל טלפוני, לאחר שנציג מטעם השב"כ הגיע לכל שר על מנת להסביר לו על חשיבות הארכת התוקף. ההחלטה לא הספיקה להגיע לכנסת. יש שגורסים שבכוונה תחילה על מנת "להטריל" את הממשלה הבאה. אלא שהסכנה הכרוכה באי הארכתה היא מיידית: במידה והיא לא תוארך, תפעל שרת הפנים לשלול כל אחת מהבקשות שיוגשו באופן פרטני, דבר שבוודאי יוביל להגשת עתירות לבג"ץ שבעבר דחה עתירות נגד הוראת השעה על חודו של קול.
בינתיים, בליכוד נרשמים סדקים לקראת כינוס הוועדה המסדרת וחלק מהח"כים מבקשים כן להגיע לוועדה למרות הוראתו של יושב ראש האופוזיציה נתניהו לא להגיע, בעקבות החלטת ראשי מפלגות האופוזיציה להחרימה. ח"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר אף פרסם טור לפני כמה ימים בעיתון "ישראל היום" בו הוא קורא לחבריו בליכוד ובבלוק הימין לתמוך בהעברת הוראת השעה בשל חשיבותה הביטחונית.
כראש השב"כ, העיד דיכטר, מאז תיקון החוק והארכתו מדי שנה נמנעה הצפה של ישראל בערבים פלשתינים ממדינות אויב. דיכטר העיד על נחשול האישורים בבקשה לאיחוד משפחות שבלית ברירה נדרשה המדינה לאשר בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. חלק מאותם אלו שהגיעו בדרך זו לקחו חלק בפיגוע התאבדות קשים- הפיגוע במלון פארק בנתניה למשל.
"המשמעות המשפטית תהיה שאין עוד סכנה ביטחונית בבואנו לאשר איחוד משפחות ממדינות האויב" חתם דיכטר את דבריו. "זהו מצב מסוכן ועלול להיות בלתי הפיך. גם הארכה של התיקון לחוק לחודשים ספורים תאפשר לעבוד בצורה יסודית על חוק יסוד ההגירה או על תיקון אחר לחוק האזרחות שאינו הוראשת שעה. את הממשלה הזו נפיל מבלי לפגוע בעמודנו הקיומי".
