שיגורם של שלושה טייקונאוטים – אסטרונאוטים סינים – לתחנת החלל החדשה של סין לפני כשבוע מהווה ציון דרך במרוץ החלל של המעצמה האסייתית. הכלכלה השנייה בגודלה בעולם הזרימה במשך השנים מיליארדי דולרים לתוכנית החלל שלה, המנוהלת על ידי הצבא, בתקווה שתהיה לה תחנת חלל מאוישת קבועה סביב כדור הארץ עד שנת 2022, ובמטרה להנחית בסופו של דבר בני אדם על הירח.
סין התאמצה ועשתה דרך ארוכה כדי להגיע לרמתן של תוכניות החלל של ארה"ב ורוסיה. האסטרונאוטים והקוסמונאוטים של המעצמות הגדולות של המאה שעברה הם בעלי ניסיון של עשרות שנים בחקר החלל. זמן קצר לאחר שבריה"מ שיגרה את הלוויין ספוטניק בשנת 1957, הכריז מנהיג סין מאו דזה־דונג: "גם אנחנו נבנה לוויינים". זה לקח יותר מעשור, ורק בשנת 1970 שיגרה סין את הלוויין הראשון שלה.
עברו עוד עשרות שנים עד שסין הצליחה לשגר בני אדם לחלל. בשנת 2003 הפך יאנג ליוויי לטייקונאוט הראשון. החשש מכישלון המשימה גרם לבייג'ינג לבטל את השידור החי בטלוויזיה, אבל השיגור עבר ללא תקלות ויאנג הקיף את כדור הארץ 14 פעמים בתוך 21 שעות על סיפונה של שנז'ו 5. סין שיגרה מאז עוד שש משימות מאוישות.
בעקבות ארה"ב ורוסיה, סין תכננה לבנות תחנת חלל משלה שמקיפה את כדור הארץ. תחנת החלל המדעית טיאנגונג 1 החלה לפעול בשנת 2011. התחנה שימשה לניסויים רפואיים, ובעיקר לבדיקות שנועדו להתכונן לבניית תחנת חלל גדולה יותר. בשנת 2013, האישה הסינית השנייה בחלל, ואנג יאפינג, שידרה מטיאנגונג 1 שיעור וידיאו לילדי סין.
לאחר מכן שוגרה גשושית הירח "ג'ייד ראביט" בשנת 2013, שבתחילה היה נדמה שנכשלה: היא נתקעה והפסיקה לשלוח אותות לכדור הארץ. לאחר התאוששות דרמטית היא שבה לתפקד, ובסופו של דבר סקרה את פני הירח במשך 31 חודשים – הרבה מעבר לתוחלת החיים הצפויה שלה.
בשנת 2016 השיקה סין את מעבדת החלל השנייה שלה – טיאנגונג 2. הטייקונאוטים בתחנה ערכו ניסויים בגידול אורז וצמחים אחרים בתנאי מיקרו־כבידה.
בכהונתו של הנשיא שי ג'ינפינג, "חלום החלל" של סין התלהט יותר ויותר. לאחר שנים של פיגור, האומה האסייתית מבקשת להדביק סוף־סוף את הקצב של ארה"ב ורוסיה. מלבד תחנת החלל שהיא מתכננת, סין מתכוונת להקים בסיס על הירח עצמו; מנהל החלל הלאומי במדינה הודיע על כוונתו לשגר משימת ירח מאוישת עד 2029, להגשמת מטרה זו. תוכנית הירח סבלה מעיכוב ניכר בשנת 2017, כאשר הרקטה לונג מארץ' 5 רבת העוצמה לא הצליחה להתרומם מכן השיגור, במהלך משימה לשיגור לווייני תקשורת.
הכישלון אילץ את סין לדחות את השקת צ'אנג'ה 5, גשושית שהייתה אמורה ללקט דגימות מפני הירח במחצית השנייה של 2017. גשושית אחרת, צ'אנג'ה 4, נחתה בצד הרחוק של הירח בינואר 2019, בהישג עולמי ראשון. אחריה נחתה עוד גשושית בצד הקרוב של הירח בשנה שעברה, והניפה שם דגל סיני, לעיני העולם כולו. הגשושית הבלתי מאוישת הזו חזרה לכדור הארץ בדצמבר עם סלעים ואדמה – דגימות הירח הראשונות שנאספו זה ארבעה עשורים.
בפברואר 2021 המשימה טיאנוון 1 שידרה לכדור הארץ תמונות ראשונות של מאדים שצילמה גשושית שהחלה לחקור את פני הכוכב האדום.
שלושת הטייקונאוטים ששוגרו לפני כשבוע עגנו במודול טיאנהי, לב תחנת החלל הסינית, שהוצב בהצלחה במסלול סביב כדור הארץ ב־29 באפריל. להקמת תחנת החלל טיאנגונג – שפירושה "ארמון שמימי" – יהיה צורך בכ־11 משימות בסך הכול, שבכל אחת מהן יישלחו מודולים נוספים שיוצמדו למקומם לצד המודולים שהורכבו לפניהם. לאחר שתושלם הקמת התחנה היא צפויה לחוג מעל כדור הארץ, בגובה שבין 400 ל־450 ק"מ, במשך עשר שנים לפחות ובשמירה על נוכחות אנושית ארוכת־טווח בחלל.
תרגום: אלחנן שפייזר
