העימות הנוכחי בין ישראל לפולין על סוגיית הרכוש היהודי הגזול, הגיע לכדי שיחות נזיפה דיפלומטיות הדדיות. היום נכחה הנציגה הישראלית בוורשה בשיחה כזו, לאחר שאתמול זומן שגריר פולין בישראל למשרד החוץ. בפגישה אתמול הביע ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד, אלון בר, את אכזבתה הקשה של מדינת ישראל מהחקיקה שעברה בבית התחתון בפרלמנט הפולני ביום חמישי שעבר, וצפויה להשפיע לרעה, על פי מומחים לנושא, על 90 אחוזים מבקשות השבת הרכוש מצד ניצולי השואה וצאצאיהם.
ממשרד החוץ נמסר שבר חזר והבהיר את המסר של שר החוץ לפיד, כי לחקיקה תהיה השפעה על היחסים בין המדינות, והדגיש שעוד לא מאוחר מדי עבור פולין לעצור תהליכים שמשמעותם התנערות ממחויבותה, ולשוב לשיח בנושא השבת רכוש, שהופסק ב-2019. ראש המערך הבהיר לשגריר כי לא מדובר בוויכוח ההיסטורי על האחריות לשואה, נושא בעמד בבסיס מתיחות בין ישראל לפולין ב-2018, אלא בחוב המוסרי של פולין כלפי מי שהיו אזרחיה ורכושם נגזל בזמן השואה ותחת המשטר הקומוניסטי.
השר לפיד הגיב אתמול על דברי ראש ממשלת פולין מתאוש מורביצקי, שאמר כי כל עוד הוא ראש הממשלה, פולין לא תשלם על פשעי הגרמנים. "כדאי לראש ממשלת פולין לבדוק שוב את העובדות. על אדמת פולין נרצחו מיליוני יהודים ושום חקיקה לא תמחק את זכרם. אנחנו לא מעוניינים בכסף הפולני ועצם הרמיזה היא אנטישמית. אנחנו נלחמים על זכרם של נספי השואה, על גאוות העם שלנו", אמר לפיד.
לפי החוק החדש, תביעות רכוש שלא הגיעו להכרעה ב-30 השנים האחרונות, יופסקו או יימחקו, ולא ניתן יהיה להביא טענות חדשות על החלטות מנהליות שהתקבלו לפני יותר מ-30 שנה. כך, יהיה מורכב מאוד לערער על החלטות שכבר ניתנו בנוגע לבתים או אדמות שנלקחו בידי השלטון הנאצי, והולאמו בהמשך בידי השלטון הקומוניסטי בפולין.
אין ספק כי רכוש בשווי עצום, נגזל מהיהודים תחת השלטון הנאצי. אולם יש לציין כי עוד קודם לתיקון החוק הנוכחי, התהליך המשפטי של השבת הרכוש, היה ארוך ומתיש, ודרש הוכחות בעלות מורכבות בפני מערכת המשפט הפולנית. פולין היא החברה היחידה באיחוד האירופי, שלא הסדירה בחוק את השבת הרכוש הגזול.
