על פי מחקר אמריקני חדש חיסוני פייזר ומודרנה יוצרים תגובה חיסונית רבת עוצמה וארוכת טווח. החוקרים מעלים את האפשרות שבהנחה שלא יתגלו וריאנטים חדשים עמידים לחיסון, לא נזדקק למנה שלישית של חיסון. את הממצאים, שעולים בקנה אחד עם הערכות קודמות לגבי עוצמת חיסוני ה- mRNA, פרסם כתב העת Nature.
בראש המחקר עמד ד"ר עלי אלבדי, אימונולוג מאוניברסיטת וושינגטון שבסנט לואיס. כבר בחודש שעבר ד"ר אלבדי דיווח כי אצל מחלימי קורונה תאי החיסון שמזהים את הנגיף שורדים לאחר ההדבקה לפחות שמונה חודשים במח העצם. על פי מחקר אחר שבדק את הישרדותם של תאי דם לבנים מסוג B, אלו המייצרים את הנוגדנים לנגיף, ניתן לראות שהם ממשיכים לשרוד בגוף לפחות שנה לאחר ההדבקה.
כאשר הנתונים הללו מהווים את הבסיס למחקרם, שיערו החוקרים כי החסינות לקורונה אצל מחלימים שחוסנו בהמשך בחיסוני פייזר ומודרנה עשויה להימשך שנים, ואף ייתכן שלמשך כל החיים. עם זאת, החוקרים הודו כי הם אינם בטוחים האם לחיסון יש השפעה ארוכת טווח כמו אצל מי שלא נדבקו בנגיף הקורונה.
ד"ר אלבדי וצוותו ניסו לענות על השאלה הזו על ידי בדיקה של מקור תאי הזיכרון, הלו הן בלוטות הלימפה. שם תאי החיסון שאמורים לזהות את הנגיף ולהילחם בו נשמרים. אצל אדם שנדבק או מקל חיסון נוצר בבלוטת הלימפה מקום מיוחד שנקרא "מרכז הנבט" שם תאי B אשר מייצרי את הנוגדנים מתבשלים ולומדים להכיר להתמודד עם רצפים גנטיים נגיפיים שונים. ככל שהם לומדים להתמודד עם טווח רחב יותר, כך גדל הסיכוי שהם ידעו לחסל יותר וריאנטים של נגיף הקורונה.
ממצאי המחקר עולה כי 15 שבועות לאחר החיסון הראשון, אצל כל המשתתפים מרכז הנבט של בלוטות הלימפה היה פעיל. כמו כן, מספר תאי הזיכרון שידעו לזהות את נגיף הקורונה לא פחת. "העובדה שהתגובות נמשכו כמעט ארבעה חודשים לאחר החיסון היא סימן טוב מאוד", אמר ד"ר אלבדי, שהסביר שבדרך כלל שבוע-שבועיים אחרי החיסון מרכזי הנבט בבלוטות הלימפה מגיעים לשיא פעילותם ואז הם דועכים.
לדברי החוקרים, על פי התוצאות כמעט כל מי שהתחסן יהיה מוגן לטווח הארוך כנגד הווריאנטים הקיימים לנגיף הקורונה. יחד עם זאת, מי שיש לו מערכת חיסונית חלשה כמו קשישים, עשויים להגיב אחרת לחיסון ומצבם עלול להיות שונה.
