מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן מפרסם היום דו"ח שעוסק ביןהשאר באופן ההתמודדות של רשויות השלטון – המרכזי והמקומי – עם תופעת האלימות בין בני זוג. זהו הדו"ח הרביעימאז 2002 שעוסק באלימות בין בני זוג, ובפתח דבריו מתח המבקר ביקורת על קודמיו בתפקיד שלא עסקו מספיק בנושא.
מממצאי הדו"ח עולה כי התוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה אושרה כבר ב-2017, ובכל זאת עדיין לא תוקצבה כראוי בחסות הסחבת הפוליטית. לפי הדו"ח, מתוך 300 מיליון השקלים שיועדו לתוכנית – הוקצבו בפועל רק 128 מיליון שקלים, פחות ממחצית מהסכום המקורי, למרות העובדה שמשבר הקורונה הביא לזינוק מדאיג בהיקף התופעה. המשמעות – ההתמודדות עם האלימות במשפחה הייתה חלקית ולוותה בעיקר בפתרונות זמניים.
מבקר המדינה בחן בדו"ח גם את מימון השירותים החברתיים שמספקת המדינה לתושביה, בעיקר באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. המבקר הצביע על התנהלות בעייתית שלפיה החוק מטיל על הרשויות המקומיות אחריות להקמת שירותי רווחה, אך אינו מגדיר אילו שירותים עליהן לתת וכיצד ימומנו.
לפי הדו"ח, בשלוש השנים האחרונות משרד הרווחה לא העביר לרשויות מסגרת תקציב לפני תחילת כל שנה, וכך בתחילת 2019 התקציב שאושר עמד על כ-6.3 מיליארד שקלים ואילו במהלך השנה הוא גדל בכ-30% ועמד על כ-8.2 מיליארד.
דו"ח המבקר מתייחס גם לקושי לטפל באלימות במשפחה בהיעדר הגדרה אחידה, מחייבת וכוללת של ההתנהגויות שחוסות תחת הגדרת אלימות בין בני זוג, ובעיקר היעדר מסד נתונים עדכני על התופעה שיאפשר סנכרון בין כל הרשויות שמטפלות בנושא, בהן המשטרה, שירותי הרווחה ובתי המשפט. הדו"ח ציין עוד כי למשרד הרווחה, המשמש חוליה מרכזית באיתור מקרי אלימות, אין מדיניות סדורה בנוגע לפעולות איתור של משפחות במעגל האלימות באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים והמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה.
בנוסף, קובע המבקר, אין השקעה במערך פעולות מניעה ראשונית של אלימות במשפחה, זאת למרות שהפעולות הללו יכולות להפחית את היקף התופעה. כפועל יוצא, התקציב של משרד הרווחה ושל הרשות למאבק באלימות שמוקדש למניעת התופעה הוא כ-1.4% מהתקציב. גם החלק הזה מוקצה למניעה בדיעבד – באמצעות כליאת עברייני אלימות במשפחה והגנה על הנשים במקלטים.
אין מענה
על פי נתונים של משרד הרווחה המתפרסמים בדו"ח, רק 38% מ-2,327 הנזקקים לטיפול באלימות במשפחה טופלו במרכזים הייעודיים, ונזקקים מ-41 רשויות מקומיות כלל לא הופנו לטיפול מקצועי באותן מרכזים בשנת 2019. זמני ההמתנה בחלק מהמרכזים שנבדקו היו לא סבירים ועמדו על חודש עד שלושה חודשים – פרקי זמן שיכולים להיות קטלניים במשפחה שסובלת מאלימות.
דו"ח המבקר הציג נתונים מדאיגים גם בנושא הטיפול והשיקום בגברים אלימים. רק כ-4,000 מתוך כ-20 אלף הגברים שנפתחו נגדם תיקים במשטרה בשנת 2019 טופלו באמצעות המרכזים, שירות המבחן, שב"ס והרשות לשיקום האסיר. זאת למרות שמחקרים מוכיחים כי טיפול ושיקום הם מרכיבים קריטיים להפחתת תופעת האלימות במשפחה.
למרות הפערים בין הצרכים למתן מענה, כותב המבקר כי משרד הרווחה הקצה פחות תקנים של עובדים סוציאליים למרכזי השירותים החברתיים ברשויות מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים או כאלו המרוחקות ממרכז הארץ, בהשוואה לשאר האשכולות.
"אופן תקצוב המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות על ידי משרד הרווחה עלול להביא להרחבת הפערים בין רשויות חלשות לחזקות", סיכם המבקר בדו"ח. "אופן גריעת הכספים שלא נוצלו על ידי הרשויות והעברתם לרשויות מקומיות אחרות אינו שקוף, ומטה המשרד אינו יודע אילו סכומים הועברו ולמי".
