על רקע גל האנטישמיות הבינלאומי והקמת הממשלה החדשה בישראל, הגישו היום (ד') ראשי המכון למדיניות העם היהודי JPPI דו"ח חדש לממשלה, כולל המלצות מדיניות.
בפגישה שהתקיימה בלשכתו של שר הביטחון בני גנץ בקריה בתל אביב, הציגו השגריר דניס רוס, יו"ר שותף במכון, ופרופ׳ ידידיה שטרן, נשיא המכון, את הדו"ח השנתי. רוס, לשעבר יועץ בכיר לשלושה נשיאים אמריקניים, הציג את מפת האתגרים וההזדמנויות בתחום הגיאופוליטי ודיבר על העלייה הדרמטית בתופעת האנטישמיות בארה״ב ורחבי העולם, אותה הגדיר "מגמה משמעותית ביותר שמאפיינת את השנים האחרונות".
לדבריו, ״ישנה עלייה ברמת האנטישמיות, המונעת יותר ויותר על ידי גורמי שמאל שתודלקו בשל העימות בעזה והחותרים להחליש את הלגיטימיות של ישראל ואת זכותה להגנה עצמית. כאשר מצרפים לכך את העלייה באנטישמיות מימין, התוצאה היא שיותר ממחצית מיהודי ארה”ב חשים כיום פחות בטוחים מכפי שחשו לפני חמש״.
ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי, הבוחנת את הדינמיקה במצב העם היהודי בעולם, מוצגת בפני הממשלה בכל שנה מאז שנת 2004. בראש הפרויקט עומד העמית הבכיר במכון, שמואל רוזנר.
נשיא המכון, פרופ׳ ידידיה שטרן, קרא לממשלה להקים מטה פעולה לטיפול באנטישמיות: ״מומלץ כי מדינת ישראל, בהיותה מדינת הלאום של העם היהודי, תפעל באופן ממוקד ונחרץ להגנה על היהודים בתפוצות מפני הגל האנטישמי המכוער. כיום, הפעילות של מדינת ישראל בשדה זה איננה ממוקדת ואיננה יעילה. JPPI מציע לממשלה להקים מטה פעולה רב תחומי למאבק באנטישמיות. המטה יעקוב אחר ממדי התופעה, יפתח כלים למאבק בה, יקבע מדיניות כוללת ויניע יוזמות פעולה – מול ממשלות זרות, קהילות יהודיות וגורמים רלבנטיים אחרים. זוהי האחריות שלנו כלפי אחינו שבתפוצות״ .
במסגרת התפתחויות גיאופוליטיות, קרא המכון לממשלה החדשה לנהל את המחלוקות שלו עם ממשל הנשיא ביידן באופן זהיר, מכבד ומושכל.
בדו"ח שהוגש לממשלה, שם המכון דגש מיוחד על המגמה הבעייתית של שחיקת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל, מגמה שבלטה במיוחד במהלך מבצע שומר החומות. מהדו״ח של המכון עולה כי התופעה צומחת בין היתר על רקע הקיטוב הפנים-אמריקני המעמיק, ומהווה "סיכון אסטרטגי" לישראל ולעם היהודי.
החוקרים הסבירו כי בעוד שבמהלך הלחימה, הנשיא ביידן חזר והדגיש את זכותה של ישראל להגן על עצמה ואף פעל במועצת הביטחון להעניק לישראל את מרחב הזמן שנדרש לה, אין להתעלם מהתעצמותה של אווירה אנטי-ישראלית בקונגרס, ומן הלחצים ברוח זו שהופעלו על הנשיא מן האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית. העובדה שכ-70 אחוז מיהודי ארה"ב תומכים במפלגה הדמוקרטית, וחלקם שותפים לחלק מהביקורת על ממשלת ישראל, מעצימה אף היא את האיום על חוסנו של משולש היחסים האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב. לכן, לדבריהם, על הממשלה החדשה לפעול נמרצות לשיפור וטיפוח היחסים עם שתי המפלגות הגדולות בארה"ב.
בדו״ח מצביע המכון על מגמה מדאיגה נוספת שעל ממדיה ניתן היה ללמוד מדו"ח מכון המחקר "פיו" על יהודים אמריקנים בשנת 2020 ולפיה בדור הצעיר בארה״ב מתפתחות שתי תופעות קוטביות של יהודיוּת ושל זהות יהודית: זהות יהודית אורתודוקסית, ו"יהודים ללא דת״. על פי הנתונים, דומה שהיהודים ללא דת אינם מחזיקים במחויבות ה"מקודשת" להמשכיות ולסולידריות יהודית. במקביל יש סימנים שהאורתודוקסים החרדים נעים בכיוון של כיתתיות, שעל פיה "יהודים אמיתיים" הם רק מי שמקפידים על ההלכה. אם מגמות אלה ימשיכו להעמיק בקבוצות הצעירות, יגבר הקיטוב ויעלה הקושי לשיתופי פעולה בקהילה היהודית בארה״ב.
החוקרים הסבירו כי לישראל יכול להיות תפקיד בסיוע לקהילה האמריקנית בזיהוי דרכים לשינוי מגמה זו, ובהימנעות מצעדים שיובילו להעמקת הקיטוב.
עוד עוסק הדו״ח בנושא הקיטוב בחברה הישראלית והצורך בשילוב החרדים. חוקרי המכון המליצו להעמיק את הפעילות להשתלבותו של המגזר החרדי בעשייה הלאומית בישראל. מן הדו״ח עולה כי דווקא החלפת השלטון בישראל והעובדה שהמפלגות החרדיות אינן יושבות סביב שולחן הממשלה יש אפשרות להניע שינוי משמעותי.
