עד לשבת הקרובה יעברו ארבע משפחות מאזורים אחרים בלוד, לשכונת רמת אשכול בעיר. כזכור, לפני כחודשיים במהלך מבצע "שומר החומות" החלו ערביי העיר בסדרת התנכלויות לתושבים שכללו הצתות רכבים, ירי, יידוי אבנים ואלימות קשה ומאורגנת.
עפרה לקס, עיתונאית בעיתון "בשבע" ומשפחתה גרים כבר 18 שנה בדרומה של העיר, בבית פרטי רחב ידיים. בימים אלו הם בשלבי מעבר לדירת שלושה חדרים בשכונה בקצה השני של העיר.
"זו העיר שלנו והבית שלנו כבר המון שנים", מספרת לקס. "כשהגענו לעיר היא הייתה במצב די קשה. בשנים האחרונות היא צועדת קדימה בכל המובנים ופתאום התנפצו לנו החלומות. חשבנו איפה אנחנו בכל הדבר הזה ובגלל שעיקר הפרעות היו ברמת אשכול, שגם ככה היא שכונה יותר מאתגרת לגור בה, החלטנו להצטרף אליה לתקופה. יש תושבים שגרים שם כבר המון שנים ובעשור האחרון הגיעו משפחות מהציונות הדתית לחזק. אחרי שהם עברו טלטלה כזו, הרגשנו שהבית בוער והחלטנו שנעבור ונהיה חלק מהדבר הזה".
לעפרה חשוב להעביר מסר שקורא למשפחות נוספות להצטרף. "יש ברמת אשכול אווירה מדהימה, ורוח של השתלבות חברתית, עשייה משותפת וחיזוק של העיר, ואנחנו רוצים להיות חלק מזה. אנחנו מזמינים עוד אנשים, זוגות צעירים או משפחות ותיקות יותר, להגיע ולהצטרף לרוח הזו".
מאז האירועים האלימים בעיר, תושבי לוד נמצאים בהתלבטות מתמדת שמזכירה מאוד את הדילמות של אנשי יו"ש. מצד אחד העניינים נרגעו ויש רצון להביא משפחות חדשות לעיר, מוצד שני יש צורך בהצפת האירועים האלימים בעיר ברמה התקשורתית כדי להביא לטיפול מהיר ולפתרון הבעיות.
"התדמית של לוד קצת נפגעה אבל היא באמת בית", מספרת לקס באהבה לא מוסתרת לעיר. "זה מקום במרכז הארץ שנשמר בו משהו של פעם. הנועם של האנשים, החמימות. משהו מפעם הולך איתנו ברחובות. יש לעיר עבר מפואר. זו עיר שעוד נושבות בה רוחות שלפעמים נדמה שבערים יותר יפות ומבריקות כבר קשה למצוא אותן".
לקס מספרת שהילדים הצטרפו למשימה למרות שגם מבחינתם הם משלמים מחיר. המעבר לקצה השני של העיר ירחיק אותם מהחברים וממה שהתרגלו אליו. מעבר למעבר הפיזי היא לא מרגישה שהיא באה "לחזק" או להמציא את הגלגל מחדש. "הקהילה עצמה היא קהילה מאוד פעילה ואנחנו לא צריכים להמציא שום דבר. היום יש ערב של נשות רמת אשכול עם נשות 'גני אביב' שבה התגורר יגאל יהושע הי"ד (תושב העיר שנרצח לאחר שנרגם באבנים על ידי תושבים ערבים סמוך למקום מגוריו – מ"מ). נשות רמת אשכול החזקות קוראות לאחרים להתחזק ביחד. אני לא צריכה ללמד אף אחד כלום. אני באה להשתלב במה שאפשר. ללכת לאותה גינה, לבית הכנסת שקם לתחייה, לעבות את המניינים בעיר ולספוג את הרוח".
