זה היה בשלהי 2015, חודשים ספורים לאחר ניסיון ההפיכה נגד נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. בעיתון "הורייט", אחד העיתונים המובילים בטורקיה, פורסמה כתבה מפרגנת מאין כמוה על איש עסקים אנונימי בשם סזגין באראן קורקמאז. האיש, שנולד בעיר קארס למשפחה ענייה, התפרנס בילדותו מצחצוח נעליים. כיום, נאמר בעיתון, הוא איש עסקים עשיר בעל חברת אחזקות, המזרים כספים מקרנות זרות בחו"ל לחברות טורקיות על סף קריסה ומציל אותן מאבדון. עד כה הציל קורקמאז 27 חברות טורקיות, נכתב. עסקיו משתרעים על טווח נרחב, מחברות תרופות ועד סחר בחלקי חילוף למכוניות. למרות הצלחתו לא שכח איש העסקים את שורשיו הצנועים, והוא משקיע מרווחיו במיזמים חברתיים. כך למשל, בעיר הולדתו קארס בנה קורקמאז בית ספר חדש ומעונות לסטודנטים, וחילק בגדי חורף ל־5,000 ילדים הלומדים בכפרי הסביבה.
במסיבת עיתונאים גדולה שערך בחורף 2015 הסביר קורקמאז: "אני עוזר לילדיהם של מי שעזרו לי כילד, מגשים את חלומותיהם. כל שבועיים אני מחלק כסף למטאטאי הרחובות בכיכר איסתיקלאל באיסטנבול, וא־לוהים מחזיר לנו אלפי מונים". המיזמים החברתיים, התברר, אינם מוגבלים לטורקיה. גם בארה"ב, סיפר קורקמאז לעיתונאים הטורקים, הוא תומך בדרי רחוב. וכדי שבנו בן השש ילמד את עובדות החיים כבר מגיל צעיר, הוא לימד אותו למכור ברחוב סימיט, הבייגל הטורקי המפורסם.
בקיצור, הגרסה הטורקית לחלום האמריקני. ואכן, זמן לא רב אחרי אותה מסיבת עיתונאים בקארס השתתף קורקמאז במכרז להפרטת בנק טורקי גדול, תרם 20 מיליון דולר לטובת פליטים סורים והבטיח להשקיע חצי מיליארד דולר בשוק הטורקי. בהמשך הוא החל להתחכך עם מפלגת השלטון. תחילה בקרב עסקנים מקומיים שבקשו את חסותו של איש העסקים הנדיב, ומשם הדרך לצמרת הייתה סלולה.
באותו שלב איש לא שאל מאין הכסף הגדול, או מה עומד מאחורי ההבטחה להשקיע חצי מיליארד דולר בחברות טורקיות. אבל קורקמאז עצמו סיפק רמז ראשון, כשהסביר באותה מסיבת עיתונאים בקארס שהכסף להשקעה בטורקיה מגיע מקרנות זרות בחו"ל. יעברו קרוב לשש שנים עד שאותו משפט סתום יפוענח למרכיביו האמיתיים. את התשובה יספק משרד המשפטים האמריקני, שבעמל רב פיצח הונאת ענק בסדר גודל דמיוני. במסגרתה חבר איש העסקים הטורקי לזוג נוכלים מורמונים ממדינת יוטה, והפך את טורקיה לגן עדן להלבנת הון.
שר הפנים של ארדואן התקשר לקורקמאז כדי להזהיר אותו שהמשטרה הטורקית עומדת לעצור אותו. קורקמאז חמק מבעוד מועד. בתוך האח בביתו נמצא הטלפון השרוף למחצה, אך הציפור פרחה מן הקן
בשבוע שעבר, ב־21 ביוני, הודיע משרד המשפטים האמריקני כי יומיים קודם נעצר לבקשתו באוסטריה איש העסקים סזגין באראן קורקמאז בחשד לביצוע עבירות הונאה והלבנת הון בסדר גודל של 133 מיליון דולר, באמצעות חשבונות בנק בשליטתו בבנקים בטורקיה ובלוקסמבורג. הכספים הגיעו לחשבונותיו, כך על פי ההודעה, באמצעות הונאת ענק בסך מיליארד דולר שביצעו שני אנשי עסקים אמריקנים, ג'ייקוב קינגסטון ואייזיה קינגסטון, חברי כת מורמונית ממדינת יוטה. השניים הונו את הרשויות בארה"ב כאשר דרשו ממשרד האוצר האמריקני החזרי מס על ייצור ומכירת ביו־דיזל. קורקמאז ואנשיו, כך על פי ההודעה, הונו בתורם את האחים קינגסטון כאשר הבטיחו לספק להם מטריית הגנה פוליטית ומשפטית. בכספים שהועברו לידיהם רכשו קורקמאז ואנשיו את חברת התעופה הטורקית בורה־ג'ט, בתי מלון בטורקיה ובשווייץ, וילה המשקיפה על מצרי הבוספורוס ויאכטה מפוארת בשם המלכה אן.
אבל הנכס ששיחק תפקיד מרכזי בכל הפרשה, שבינתיים רק הולכת ומסתעפת, הוא מטוס מנהלים טרנס־אטלנטי מפואר, המתואר כמלון מעופף בדרגת שבעה כוכבים וכולל חדר רחצה מפואר, בר ומטבח. המטוס מסוג בומברדיה, תוצרת קנדה, נצבע כולו בצבע שחור גרפיט אקזוטי, ושימש את קורקמאז ואנשיו בשליחויות מסתוריות לא רק בין טורקיה לארה"ב, אלא גם לוונצואלה, לרוסיה ולרפובליקה הדומיניקנית.
תחקיר של תאגיד העיתונאים הבינלאומי OCCRP חושף כיצד התפתחה רשת הקשרים של קורקמאז והגיעה לצמרת הפוליטית בטורקיה ובארה"ב. בספטמבר 2018, שנתיים אחרי בחירתו של הנשיא טראמפ לנשיאות, נחת מטוס הגרפיט השחור בארה"ב. על סיפונו עלתה משלחת של אמריקנים מוכרים ובעלי השפעה, בהם טומי היקס ג'וניור, ממקורבי הנשיא טראמפ, וראש ה־CIA לשעבר, ג'יימס וולסי. ההיכרות בין קורקמאז לוולסי החלה שנתיים קודם לכן, ערב בחירתו של טראמפ לנשיאות. בטורקיה חיפשו אז מסילות לליבו של הממשל החדש. וולסי וקורקמאז הכירו במפגש שבו דנו בתוכנית בעלות 10 מיליון דולר להכפשתו של פתהוללה גולן, יריבו של ארדואן, שקיבל מקלט מדיני בארה"ב.
התוכנית עצמה אמנם לא יצאה לפועל, אבל הקשרים שרקם קורקמאז עשו את שלהם. איש העסקים הטורקי מצא עצמו בתפקיד מתווך בין הממשל הטורקי לאמריקני. מטרת המשלחת הייתה להביא, באמצעות מגעים מאחורי הקלעים, לשחרורו של הכומר האמריקני אנדרו ברונסון, שהיה עצור אז בטורקיה. ברונסון נעצר זמן קצר לאחר ניסיון ההפיכה בטורקיה בקיץ 2015, והואשם בקשרי טרור עם מחוללי ניסיון ההפיכה. את המשלחת ארגנה אז ננסי מילר, לוביסטית אוונגליסטית ואשתו של וולסי, שהייתה בקשר ישיר עם משרד הנשיאות הטורקי. המארח היה קורקמאז. על פי התכנון, חברי המשלחת היו אמורים להיפגש עם ארדואן. זה לא קרה. בכל מקרה, חודש אחרי ביקור המשלחת שוחרר הכומר ברונסון. לא לפני שהלירה הטורקית נכנסה לסחרור עמוק, לאחר שהנשיא טראמפ הטיל סנקציות כלכליות על טורקיה ועל השרים בממשלת ארדואן שהיו מעורבים בכליאתו של הכומר. באותו שלב משרד המשפטים כבר היה עמוק בתוך חקירת פרשת ההונאה והלבנת ההון של האחים המורמונים, אבל חלקו של קורקמאז באותו שלב היה סודי ונחשף כאמור רק בשבועות האחרונים.
זהב תמורת נפט
הפרשה מעוררת גלים בטורקיה, ולא בכדי. הקטליזטור המרכזי בכל הפרשה הוא איש המאפיה הטורקי סאדאת פקר, שברח מטורקיה ויושב כיום לבטח באיחוד האמירויות, שהעומד בראשה השייח' בן־זאיד אינו נמנה כידוע עם חובבי ארדואן. בחודשים האחרונים שחרר פקר סדרה של סרטונים ביוטיוב, שבהם חשף פעם אחר פעם את קשרי ההון־שלטון־עולם־תחתון בטורקיה, עם נתונים, עדויות וצילומים מקשרי אנשי מפלגת השלטון הטורקית והנשיא ארדואן עם הצמרת הפלילית ובכירי הפשע המאורגן בטורקיה ובמדינות כמו אזרבייג'אן וצפון קפריסין. בניסיון לעצור את שטף הפרסומים המביך פנה ארדואן לבית המשפט הטורקי בבקשה לעצור פרסום תמונות שלו לצד קורקמאז. אבל זה היה מאוחר מדי. התמונות כבר הופצו בכל רחבי הרשת.

קורקמאז עצמו עזב את טורקיה כבר בסוף השנה שעברה, לאחר שהחלו להיערם נגדו האשמות גם שם בדבר הונאה והלבנת הון. הפצצה שהטיל פקר בסרטון התשיעי שהפיץ הייתה כי שר הפנים של ארדואן, סולימאן סוילו, שהיה בקשר אישי הדוק עם קורקמאז ואחד הנוסעים המתמידים במטוסו, במיוחד בתקופת הבחירות, התקשר לקורקמאז בסוף השנה שעברה כדי להזהיר אותו כי המשטרה הטורקית עומדת לעצור אותו. קורקמאז חמק מבעוד מועד, למרות מבצע של משטרת איסטנבול, שבמהלכו פשטה על ביתו ועצרה חלק מאנשיו. בתוך האח בביתו נמצא הטלפון השרוף למחצה של קורקמאז, אך הציפור כבר פרחה מן הקן.
לפני שבועיים כאמור נעצר קורקמאז באוסטריה, ומשרד המשפטים האמריקני הגיש בקשה להסגרתו לארה"ב. בימים האחרונים הפתיעו הטורקים עם בקשת הסגרה משלהם. עורכי דינו של קורקמאז הודיעו כי הוא כופר בהאשמות ויבקש להשתחרר בערבות. אם לא, יבקש להיות מוסגר לטורקיה. זה הולך להיות מאבק איתנים משפטי, בעל משמעויות שיהדהדו הרבה מעבר לכותלי בית המשפט. בכתב האישום נגד קורקמאז מוזכרת דמות שכינויה "הסבא", שאמורה הייתה להבטיח את ההגנה על האחים המורמונים, שותפיו של קורקמאז להונאת המיליונים. האמריקנים לא יוותרו בעניין הזה.
מבחינת הטורקים, הסגרה של קורקמאז לארה"ב היא חלום בלהות. החשש העיקרי הוא כי בדומה לאיש העסקים הטורקי רזא זאראב בפרשת חאלק בנק, עלול קורקמאז לעשות עסקה עם משרד המשפטים האמריקני שתחשוף את משטר ארדואן במערומיו, על קשריו עם העולם התחתון בטורקיה ומחוצה לה. כל הדינמיקה הזו עלולה להתכנס לשיאה בדיוק לקראת הבחירות בטורקיה בעוד שנתיים. גם כך, על רקע הקורונה והמשבר הכלכלי החריף בטורקיה, הולכת וגוברת הטינה לארדואן גם בזירה הפוליטית וגם בקרב חלקים בעם הטורקי.
וזו רק ההתחלה. בשבוע החולף הוטלה לחלל פצצה נוספת. הטיל אותה אימדאת אונר, דיפלומט טורקי לשעבר שכיהן כסגן ראש המשלחת הטורקית לוונצואלה. אונר, המכהן כיום כחוקר במכון וילסון בפלורידה, חשף כי אחד הנוסעים המתמידים במטוסו של קורקמאז היה טארק אל־אייסמי, שר האנרגיה של ונצואלה וסגנו של הנשיא ניקולס מאדורו. בעברו כיהן אל־אייסמי גם כראש שירותי הביון של ונצואלה, והיה מעורב בפרשה של מתן דרכונים ונצואלנים לאנשי חיזבאללה. מוצאה של משפחת אל־אייסמי בלבנון, וקשריה עם ארגון חיזבאללה מוכרים היטב. אל־אייסמי הורשע על ידי הרשויות בארה"ב בהלבנת הון ובסחר בסמים, והוא נמנה עם עשרת המבוקשים ביותר על ידי השלטונות האמריקניים.
על פי אונר, אייסמי טס במטוסו של קורקמאז לטורקיה בינואר 2019 ונפגש עם הנשיא ארדואן, ואז שוב בפברואר, במסלול הכולל נחיתה במוסקבה. מעבר לטיסותיו של אל־אייסמי, תועד מטוסו של קורקמאז במספר רב של טיסות בין טורקיה לוונצואלה. חלק מהחשדות הם כי הטיסות לא נועדו להעביר ציוד לטיפול בקורונה כנטען, אלא שמשו כקו לסחר בקוקאין. עוד לפני כן עלו חשדות כי מפעל לזיקוק זהב שהוקם בטורקיה ונחנך על ידי אייסמי, לא היה אלא מסווה להברחת זהב מוונצואלה לטורקיה, שבו השתמשו הטורקים כדי לעקוף את הסנקציות הכלכליות על איראן. הם שילמו על הנפט האיראני במטילי זהב מחוץ למערכת הבנקאית.
בשבוע הבא יובא סזגין באראן קורקמאז בפני בית המשפט באוסטריה. זו תהיה תחילתו של מאבק ההסגרה בין וושינגטון לאנקרה, שתוצאותיו יהדהדו הרבה מעבר לכותלי בית המשפט.