רק לפני שבוע התבשרנו כי שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן קיבלו את עמדת הרמטכ"ל אביב כוכבי לבטל את קיצור השירות הצבאי מ־32 חודשים ל־30. חיילים שהתגייסו בשנה האחרונה חתמו על מסמך המעיד כי אם הקיצור אכן יבוטל, ייאלצו לשרת עד חודשיים נוספים. כעת מתברר כי ההחלטה התקבלה ללא גיבוש עמדה של הדרג המקצועי באוצר שמתנגד לכך באופן נחרץ.
ניסיונם של גנץ וליברמן להפגין הסכמה בכל הקשור לטיפול בנושאי הצבא, דבר שלא קרה בתקופת הממשלה הקודמת, נתקל בהתנגדות של פקידי האוצר. לפני כחודש אמר כוכבי כי הוא מתנגד לקיצור נוסף של שירות החובה, כיוון שזה יפגע קשות בצה"ל ובהיערכותו לאתגרים הרבים שעומדים בפניו.
לפי המודל שגובש בתקופת כהונתו של הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט, השירות הצבאי הלך והתקצר. עם הזמן, כשהתבררו המשמעויות הכלכליות, למשל לוחמים שעברו הכשרה ארוכה נדרשו להישאר בצה"ל בשירות קבע למספר חודשים, הובן כי המהלך שגוי ונרשמה לו התנגדות.
צה"ל בעידן אביב כוכבי לא תומך בקיצור חודשי השירות כיוון שמסלול ההכשרה של החיילים הוא ארוך ויסודי. כשחייל משתחרר מוקדם מדי מהשירות, הצבא לא מספיק לנצל את היכולות שצבר. כמו כן, קיצור השירות הביא לירידה במספר הלוחמים ופגע קשות בימי האימונים שלהם, דבר שהעלה עם הזמן פער בכשירות המבצעית. בצה"ל התריעו כי זה פותח פערים שקשה יהיה לגשר עליהם בהמשך.
מכיוון שלדבר יש גם משמעויות כלכליות, שר האוצר היה צריך להיות מעורב בהחלטה. כאמור, תיאום והסכמה קיימים בינו לבין שר הביטחון אולם הדרג המקצועי מערים קשיים ובצה"ל מודאגים מכך.
אם ההחלטה תאושר בכל זאת על ידי הממשלה, החיילים שהתגייסו בשנה האחרונה לשירות של 30 חודשים, ישרתו לבסוף 32 חודשים. בכך תסתיים סאגת קיצור השירות.
מודל קיצור השירות התבסס על מחקרים שטענו כי ככל שמקצרים את השירות, מזרימים לשוק העבודה כוח אדם צעיר ומלא מרץ מהר יותר, שמעודד את המשק ומחזק את הכלכלה. אולם בפועל המצב יצר פערים קשים ובור כלכלי בתקציב צה"ל, שכן כדי ליישם את הקיצור נדרש הצבא למהפכה של ממש.
מעבר להחתמת עשרות אלפי לוחמים בשירות קבע מקוצר, שעל פי הערכות עולה פי ארבעה משירות סדיר, נדרשו בצה"ל לאזרח לא מעט מקצועות תומכים כדי לפטור את החיילים מחובת עבודות שונות כמו תורנויות מטבח ושמירות. כחלק מהמהפכה נדרש הצבא להעביר את אותם תפקידים לחברות אזרחיות שעולות הרבה יותר כסף.
הרמטכ"ל אביב כוכבי יכול להיות מרוצה מכך שבצמרת הממשלה עומדים שלושה שרי ביטחון, שניים בעברם (נפתלי בנט ואביגדור ליברמן) ואחד בהווה (בני גנץ). השלושה מכירים היטב את צורכי הצבא, וחיבור ביניהם, יחד עם הרמטכ"ל, מאפשר שיח פורה שיניב בהמשך גם תקצוב מלא של התוכנית הרב שנתית "תנופה".
