מדינת ישראל צפויה לסבסד את מי השתייה של הירדנים בכ־40 מיליון ש"ח. זאת, לאור הרחבת הסכם המים בין שתי המדינות והחלטת ראש הממשלה נפתלי בנט להיענות לבקשת ירדן להכפיל את כמות המים שישראל מעבירה לה.
בהסכמי השלום בין ישראל לירדן נקבע כי מדינת ישראל תספק לירדנים עד 55 מיליון קוב (מטר מעוקב – י"ק) בשנה ממי הכנרת, באמצעות תעלת המלך לכיוון עמאן, והתעריף יעמוד על 30 סנט לקוב בודד של מים. ב־2010 סוכם כי ישראל תגדיל את כמות המים בכ־10 מיליון קוב נוספים, בסכום של 40 סנט למ"ק – כ־1.96 שקלים. עוד נקבע אז כי כל קוב מים שיחרוג מהמחויבות הישראלית, יעלה 40 סנט.
אזרח ישראלי משלם לפחות 7.39 שקלים לקוב מים, מחיר שעוד צפוי להתייקר בקרוב, אך הירדנים ימשיכו לשלם הרבה פחות. לשם השוואה, ייצור מים מותפלים עולה למדינה לפחות 2.6 שקלים לקוב.
למעשה, בעוד עלות הייצור הישראלית של 55 מיליון קוב מים – בהתאם לבקשה הירדנית – עומדת על כ־143 מיליון שקלים, ירדן תשלם על כך רק 107.8 מיליון שקלים.
ברשות המים, הרשות הממשלתית האחראית על הקצאות המים המופקים בישראל, צפויים להתנגד למהלך ולדרוש מחיר הזהה לזה שמשלמים אזרחי ישראל.
מבדיקת מקור ראשון עולה כי הירדנים ביקשו לשנה הקרובה תוספת של 35 מיליון קוב מים, מעבר להתחייבות הישראלית. ראש הממשלה בנט שמנסה לשקם את היחסים הפגועים בין ישראל לירדן אישר את הבקשה. עד כה הועברו לירדן בכל שנה כ־35 מיליון קוב מים כמתחייב על פי הסכמי השלום, ועוד 20 מיליון קוב – רק אם משק המים במדינה אפשר זאת. 10 מיליון קוב מים נוספים מועברים לירדנים במחיר של 60 סנט דרך "מוביל ים המלח".
העברת המים לירדנים מפחיתה בכל שנה כ־30 ס"מ מגובה מפלס הכנרת. כעת, עם אישורו של ראש הממשלה בנט, כמות המים שתועבר תפחית כ־60 ס"מ מגובה האגם.
על פי משרד ראש הממשלה, בנט הנחה את המל"ל לבדוק את השפעות המהלך על הכנרת, ומשרד החוץ יתאם את גביית התשלום יחד עם רשות המיסים. על פי הפרסומים בסוף השבוע, ההחלטה מגיעה בשל מצוקת המים שקיימת בירדן. בישיבת ועדת המים המשותפת לישראל ולירדן, ביקשו הירדנים לרכוש מים, בנוסף לכמות הרגילה. בנט אישר את הבקשה לשנה זו וכן לשנת 2022.
סוגיית המים מהווה מקור מתח תמידי בין ישראל לירדן. בקשה ירדנית לתוספת מים, מיליונים בודדים של קוב מים, נענית לרוב בחיוב וזוכה לאישור ראש הממשלה. בחודש מרץ האחרון סורבה פנייה שכזו כיוון שראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ביקש "להעניש" את הירדנים שגרמו לביטול נסיעתו המתוכננת לאיחוד האמירויות, בגלל אי אישור נתיב הטיסה על ידי ממלכת ירדן. הירדנים סירבו לאפשר את המסלול בשל חילוקי הדעות בנושא סידורי האבטחה של יורש העצר הירדני, הנסיך חוסיין, שהביאו לביטול ביקורו במסגד אל־אקצה.
מאז התקרית בשגרירות ישראל בירדן ב־2017, בה נדקר מאבטח ישראלי שהשיב בירי ממנו נהרגו הדוקר ואדם נוסף, היחסים בין שתי המדינות הלכו והידרדרו. נתניהו סירב להתרגש מהמשברים שהתגלעו שוב ושוב, אך נראה כי ראש הממשלה החדש מנסה ליישר את ההדורים ומוכן לוויתורים מפליגים לשם כך.
הכפלת כמות המים שתועבר מישראל תתרחש למרות העוינות הירדנית. בניגוד למדינות העולם שנמצאות בקשרי ידידות עם ישראל, בממלכה לא בירכו עד כה את הממשלה החדשה. באפריל 2020 נסוגה ישראל מאדמותיה בצופר שבערבה ובאי השלום בנהריים. מלבד אובדן השטח, שנמסר לירדנים בהסכמי השלום ונותר בשליטת ישראל מכוח הסכם חכירה ב־25 השנים האחרונות, איבדו עשרות חקלאים שעיבדו את האדמות הללו במשך שנים רבות את פרנסתם.
גורמים במשרד ראש הממשלה מסרו בתגובה כי התעריף שתגבה ישראל מהירדנים עבור בקשת תוספת המים יעלה לדיון בוועדה המשותפת, שתתכנס ככל הנראה במהלך חודש אוגוסט. התעריף שייקבע לא יושווה, כך נראה, לתעריפי המים שמשלמים אזרחי ישראל ועלות תוספת המים הסופית טרם הוכרעה.
