החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן כפי שפורסמה אתמול (ד') לקיצוץ הסבסוד במעונות יום למשפחות חרדיות מעוררת סערה רבה במגזר החרדי. ביקורת גדולה מופנית כלפי העובדה שהקיצוץ הוא במעונות היום, ובכך פוגע בילדים רכים ובאימהותיהם העובדות שיצטרכו לחשב מסלול מחדש.
יעל (שם בדוי) בת 36, אם לשבעה מבני ברק מודאגת מאוד מהמצב שעומד לקרות ובעיקר מהעובדה שהשינוי נעשה בכפייה: "ההחלטה הזו לא תגרום אפילו לבן אדם אחד לצאת לעבוד. המון אנשים יעבירו את הילדים למטפלות פרטיות, שעובדות פחות שעות, יקצצו אולי את שעות התורנות עם הבעל שיגיע באחת לשמור על הילדים אבל גם זה לא אפשרי בכל המקרים כי לא תמיד הישיבה בה הוא לומד נמצאת בקרבת מקום. המשמעות היא שנשים יהיו צריכות להפסיד שעות עבודה".
"הרי מה המטרה המשמעותית של מעונות היום? לעודד נשים לצאת לעבוד. אז מה בעצם אומרים? שמחייבים את בן הזוג גם לעבוד? בסופו של דבר זו פגיעה בנשים. שהן יגידו לא משתלם לי לצאת לעבוד ולשלם במקביל כפול למעונות, לא נשאר לי כסף ביד, עדיף לי להישאר בבית או לחילופין אני אקצץ שעות עבודה. ונשים הן הרי המגזר שעובד. אין שום היגיון, אין הלימה", ממשיכה יעל לומר.
היא מותחת ביקורת על הניסיון לשנות את אורח החיים החרדי והיא טוענת שהדבר נובע מחוסר הבנה של מהות החברה החרדית: "בעלי בחר לשבת ללמוד מתוך בחירה ואמונה שזה הדבר הכי קדוש. צריך להבין שבסופו של דבר להיות אברך כולל בהגדרה זה לא דבר כלכלי. זה מאוד מאתגר לכל המשפחה, סה"כ 1,200 שקלים שמקבלים בקצבה חודשית. אם המשפחה לא הייתה מעריכה את ההקרבה הזו לא היו עושים את זה מלכתחילה. אבל זה האידיאל, זו הבחירה שאותו אדם עושה. זה לא מתחיל ונגמר בקצבה כזו או אחרת".
נושא נוסף שעולה הוא נושא תעסוקת גברים. על פי נתונים של בנק ישראל ב-20 השנים האחרונות חלה עלייה באחוז היציאה לעבודה של גברים חרדים. יעל מספרת שחוץ מדרכים לא חוקיות להתמודד עם הקריטריונים החדשים ישנם גם אפשרויות לגיטימיות להוציא תלוש עבודה, כמו לימוד עם ילד, או עבודה תורנית כלשהי: "שאף אחד לא ישלה את עצמו, להיכנס לשוק העבודה לא אומר בהכרח לצאת מהכולל. יש דרך חוקית לחלוטין להוציא תלושים על הרבה דברים. אם זו עבודה תורנית או משהו אחר, אותם אנשים שאולי ייצאו רשמית לשוק העבודה אבל יישארו בכולל לא באמת יתרמו משמעותית לכלכלה".
לשאלתי מה לדעתה נכון לעשות בנוגע לנושא, מצביעה יעל על תמריצים חיוביים: "הפתרון קורה בעצמו. אם תשווי בעלי תארים היום מול לפני 15 שנים תראי את ההבדלים. בסוף הדברים קורים. אז תעזרו לזה לקרות בצורה חיובית. תאפשרו הפרדה באוניברסיטאות. תכפו נושא של תקנים חרדים בתפקידים רשמיים-ממשלתיים. יש דרכים לעודד תעסוקה בצורה חיובית ולא בכפייה".
"כמו בצבא – בשנים שכפו גיוס, הכול נעצר, אף אחד לא העז להתגייס, זה הפך להיות אסור. אבל ברגע שלא היה שום שיח ושום דיבור של כפייה אז אנשים עשו חשבון – אני יכול ללמוד מקצוע בצבא, להתקדם בצבא ואז הייתה עלייה. כל דבר שמגיע בכפייה לא יעבוד. תעסוקת גברים נמצאת בעלייה ולא סתם. בכלל רמת החיים עולה היום בכל הארץ, רמת חיים שזוג חרדי שואף אליה גבוהה יותר מאשר לפני עשור או שניים. אבל כשמנסים לכפות את זה התהליך רק ייעצר".
