היום לפנות בוקר (ה') ריססו עבריינים את חלונות הזכוכית המשוריינת של קפה נמרוד במרכז המסחרי אגמון מרקט שליד אגמון החולה. מדובר במוסד לאירוח והסעדה שנושא את שמו של נופל מלחמת לבנון השנייה נמרוד שגב ז"ל. אביו של נמרוד, חזי, הגיע הבוקר אל המקום מיד כששמע על האירוע החמור.
"אני מרגיש חוסר אונים וזה כואב לי כי זה קו אדום – פגעו פה לפני הכול באתר הנצחה, מעבר לזה שזו מסעדה. אני מרגיש כאילו ירו שוב בנמרוד", אמר לנו שגב בעצב. בסוף השבוע הבא יציינו בני משפחת שגב 15 שנים לנפילת בנם. "יש פה בעיה בגליל וצריך לטפל בה. זה לא בידיים שלנו ואנחנו נפגעים מכך". הוסיף.
ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ, זעם על ההפקרות: "אם לא נעצור את זה, נהפוך למערב פרוע – למקום בו אין משילות ואין שלטון". אירוע הירי בקפה נמרוד הוא הרביעי בסדרת אירועי ירי בשטח המועצה האזורית גליל עליון, בהם נפגעו עסקים מרכזיים ומוסדות של המועצה.
אתמול הושחתו משרדים של המועצה האזורית, בשבוע שעבר נופצה דלת הכניסה ופוזרה תחמושת במסעדת BBB בראש פינה ולפני כשבועיים ריססו העבריינים בכדורי אקדח את מסעדת "כביש 90" בצומת מחניים. כל האירועים הללו הם ככל הנראה על רקע תופעת הפרוטקשן הרווחת בגליל.
"קשה להגזים בחומרת האירועים האלו", אמר זלץ לאתר מקור ראשון. "לא סתם בחרו אותם גורמים לפגוע במקומות מוכרים ומפורסמים כמו בית הקפה שהוא אתר הנצחה, ובמוסדות ממשלתיים כמו משרדי תאגיד המים והביוב שלנו. בכל האירועים האלו לא גנבו כסף". לדבריו, הוא חושש שרצף האירועים האלימים שהסתיימו עד כה בפגיעה ברכוש ימשיכו גם לפגיעה בחיי אדם. "לא יכול להיות שבכל בוקר בגליל העליון אנשים מתעוררים ומחפשים לאן ירו היום. ברור שבסופו של דבר, מישהו ייפצע או ייהרג".
זלץ חושש כי אם ההפקרות בגליל תימשך, ימצאו את עצמם תושבי האזור חיים במציאות הדומה לאלו של התושבים שחיים בנגב המופקר. "הנושא הזה צריך לעלות לראש סדר העדיפויות כי אם לא נזדרז, כמו שיש היום בדרום אזור ללא משילות וסוג של מערב פרוע, נגיע בגליל העליון למציאות דומה בתוך שבועות או ימים. לכן חייבים לטפל בזה".
הבוקר פנה זלץ לשר לביטחון הפנים, עומר בר־לב, ודרש ממנו שיגיע לגליל העליון יחד עם מפקד מחוז הצפון במשטרה, ניצב שמעון לביא, לצורך מתן מענה מהיר. "אני חושב שצריך להתחיל במדיניות של המשטרה ולהמשיך בבתי המשפט. חשוב גם לא לשכוח את הנושא הקהילתי־חברתי־חינוכי, כי הדברים לא קורים סתם. אני לא מתיימר לומר לגורמי הביטחון מה לעשות אבל בתור ראש רשות אני תובע מהם להגיע לפה ולחשוב מה כן אפשר לעשות ואיך אפשר להחזיר את תחושת הביטחון לתושבים".
במשטרה מנהלים מאבק נרחב נגד ארגוני הפשיעה בגליל שעושים את הונם מכספי פרוטקשן באמצעות חברות שמירה פיקטיביות. במסגרת המאבק בתופעה, במשטרה דורשים מהכנסת לשנות את החקיקה כך שתאפשר להם לעצור ולמגר את גביית דמי החסות, אך עד כה נותרו ללא מענה.
בימים האחרונים, המשטרה, בליווי הצוות הכלכלי בפרקליטות צפון, סיימה חקירה מורכבת נגד שלושה תושבי הכפר טובא זנגריה, בחשד שהפעילו חברת שמירה פיקטיבית שגבתה דמי חסות בסך של מעל 11 מיליון ש"ח מעשרות עסקים באזור הצפון. בשל מגבלות החוק, הם לא יוכלו להעמיד את החשודים לדין בגין עבירות חמורות שיזכו לענישה מרתיעה.
"אנו נאבקים בתופעת גביית דמי החסות בצפון בכל הכלים העומדים לרשותנו", טען הבוקר מפקד מחוז צפון, ניצב שמעון לביא. לדבריו, "עד כה, לתופעת גביית דמי החסות לא ניתן מענה הולם בחקיקה, עובדה שהקשתה רבות על פעילות המשטרה. אך אף על פי כן, כמו שרואים בחקירה זו, אנחנו לא מחכים ומצאנו את הדרכים לבסס תשתית ראייתית כנגד העבריינים בעבירות עקיפות כדי להביא לחיסול פעילותם והעמדתם לדין. אני מקווה ששינוי החקיקה המבוקש יקודם במהירות ויאפשר למשטרה ולמערכת אכיפת החוק לפעול בצורה יעילה הרבה יותר כנגד התופעה, תופעה אשר השתרשה באוכלוסיות ואזורים מסויימים במשך עשרות שנים".
ראש המועצה האזורית גליל עליון לא מתרגש מהקשיים שמציגים גורמי האכיפה והחקיקה ודורש מהם הכרעה. "אני לא מבקש מאף אחד מבין שרי הממשלה שייתן לי עצה איך אוספים אשפה או פותחים בית ספר וגן ילדים. מה שתפקידי לחשוב ולקבל החלטות אני עושה טוב. להציע פתרון ולהבטיח כאן את הביטחון זה תפקידם – בשביל זה הם נבחרו ומקבלים משכורת. מספיק עם הסיפורים".
