שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז על שינוי תנאי הזכאות להנחות במעונות היום הציבוריים – החלטה שעוררה רעש תקשורתי גדול אך למעשה, מסיטה את הדיון הציבורי ממה שנכון לילדי הגיל הרך.
סוגיית הקריטריונים להנחה ("דרגות") במעונות המסובסדים של הממשלה, היא אולי מעניינת תקשורתית, אבל למעשה היא אחרונת הבעיות של ילדי הגיל הרך, שרובם המוחלט כלל לא יכול למצוא מקום במעון כזה.
הבחירה להסיט את הדיון הציבורי לשאלה הזניחה של ה"דרגות", מונעת התמודדות עם שאלות הליבה של תחום הגיל הרך. אלו שאלות קשות, שבשנים האחרונות המדינה התחילה לדון בהן ברצינות אחרי עשרות שנים של הזנחה.
מדוע הדיון על קריטריון להנחות במעונות הציבוריים פחות חשוב?
ראשית, 77 אחוז מילדי ישראל כלל לא יכולים למצוא מקום במעונות ציבוריים אלו, המופעלים על ידי עמותות כמו ויצ"ו, נעמת ואמונה. לכן, עבור הרוב המוחלט של ילדי ישראל, הדיון בגובה ההנחה שתינתן על שכר הלימוד במעונות אלו, הוא דיון לא רלוונטי.
מעבר לכך, עבור מרבית הפעוטות בגיל הרך, דחוף לטפל בראש ובראשונה בביטחון, בבטיחות ובתנאים המינימליים של המסגרות הפרטיות אליהם הם הולכים מדי יום. חוק הפיקוח משנת 2019 ניסה להתמודד עם הנושאים האלה, אחרי אינספור מקרי התעללות קשים שנחשפו בתקשורת.
הכאוס הפוליטי של השנתיים האחרונות עיכב את מימוש החוק החשוב הזה, ורק בינואר 2021 אושרו התקנות לחוק שמגדירות תנאים מינימליים למוסדות חינוך בגיל הרך. הממשלה החדשה הייתה צריכה לספק למסגרות הפרטיות כלים שיאפשרו את ההתאמה לחוק החדש, כלים שיאפשרו לרשויות המקומיות לפקח על מימושו, אבל הנושא הזה נדחק לשוליים.
שלישית, וזו השאלה האמיתית הכי מהותית כרגע על הפרק, היא שאלת המעמד החינוכי של מסגרות הגיל הרך.
עד לאחרונה, המדינה התייחסה למסגרות החינוך מגיל לידה כמסגרות המאפשרות להורים לצאת לעבודה והתעלמה מייעודן העיקרי – מתן מענה חינוכי-טיפולי לתינוקות והפעוטות.
חלק מחברות הממשלה החדשה ובראשן שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון ושרת האנרגיה קארין אלהרר מחזיקות מזה שנים בתפיסה ששמה את הילדים במרכז; מחויבותן לילדי הגיל הרך הובילה להכנסת סעיף בהסכם הקואליציוני בין סיעת יש עתיד לבין סיעת תקווה חדשה הנוגע להעברת האחריות על מסגרות החינוך לגילאי לידה עד שלוש למשרד החינוך.
בפועל, התחום טרם עבר לאחריות משרד החינוך, על אף ההתחייבות שהמהלך יבוצע תוך 30 יום מהקמת הממשלה. נשארו רק עוד ימים ספורים לעמוד בהתחייבות זו ולהעביר החלטת ממשלה המבטאת באמת ובתמים שינוי תפיסתי גדול.
לעומת זאת, ההצעה של שר האוצר מחזירה אותנו אחורה וקושרת שוב באופן שגוי בין תעסוקת ההורים ובין הזכות האוניברסלית והבסיסית לחינוך ולחיים בכבוד של ילדינו.
ההצעה של שר האוצר לא תתרום שקל אחד לשיפור המעונות הציבוריים או לבניית מעונות נוספים. הצעתו גם לא תקטין את העומס על העובדות במעונות אלו, לא תשפר את שכרן, או תסייע בהכשרתן. נזכיר שוב, רק ל-23% מילדי ישראל יש בכלל מקום במעון ציבורי כזה.
במקום לעסוק בסוגיה שולית ולא רלוונטית, רצוי שממשלת ישראל תישיר מבט לכשלים בתחום החינוך לגיל הרך אותם היא יצרה במו ידיה ותתמודד עימם במלוא הרצינות המגיעה לילדינו.
עתר גלדמן-דותן היא רכזת הקואליציה לחינוך מלידה מבית "אנו – עושים שינוי" וממובילות הקמפיין להעברת האחריות למסגרות החינוך מגיל לידה למשרד החינוך.
עילם טייכר הוא רכז תחום חינוך לגיל הרך בשדולת ההורים בתל אביב-יפו וחבר ועדת ההיגוי של הקואליציה לחינוך מלידה
