התרסקותה הכלכלית של לבנון כבר אינה עניין פנימי. מדובר בבעיה אזורית העלולה להרעיד כלכלית את המזרח התיכון. ואם זה תלוי במזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, המשבר הזה הוא הזדמנות פז להשלים את כיבוש הפרוקסי של המדינה באמצעות חיזבאללה, על ידי השתלטות איראנית על נכסים לבנוניים בזול. וזו אינה הבעיה היחידה. רעידת האדמה בלבנון צפויה לייצר זעזועי משנה בכל רחבי העולם הערבי. בעיקר במדינות כמו תימן ועיראק, שמאות מיליונים מכספן הושקעו ב־15 השנים האחרונות בבנק הלאומי של לבנון.
זהו הרקע להצעה המסקרנת שהעביר השבוע שר הביטחון בני גנץ, להעברת סיוע הומניטרי ללבנון. במהלך טקס חנוכת אנדרטת צד"ל במטולה, אמר גנץ: "כישראלי, כיהודי וכאדם, כואב הלב למראה תמונות הרעבים ברחובות לבנון. ישראל הציעה ללבנון סיוע בעבר וגם כיום אנו נכונים לפעול". אך כאמור, הצעתו של גנץ אינה נובעת ממניעים הומניטריים בלבד. גם לא מהחשש שפליטים מלבנון יצבאו בקרוב על גבול הצפון. בישראל מודאגים בראש ובראשונה מניסיונותיו של נסראללה לנצל את המשבר הכלכלי החריף כדי לדחוף ללבנון עוד ועוד השקעות איראניות בחסות המשבר. הכלי העיקרי שבאמצעותו מנסה מזכ"ל חיזבאללה לפתות את הלבנונים שעומדים בתור לטיפות הדלק האחרונות, הוא ייבוא נפט ישירות מאיראן ללבנון.
בחודש שעבר ניצל נסראללה את המחסור האקוטי בדלק בלבנון כדי לשאת נאום מתריס נגד ממשלת המעבר שם. בנאומו טען כי חיזבאללה יכול לפתור בקלות ובמהירות את משבר הדלק במדינה, באמצעות ייבוא מאיראן. "המראות שראינו בימים האחרונים בטלוויזיה, של תחנות הדלק והתורים הארוכים, היו משפילים", אמר. "האם אין אנו יכולים לטפל בנושא? בוודאי שכן. יש אפשרות לטפל, אבל זה מצריך החלטה מדינית אמיצה ונועזת. איננו יכולים להמשיך לפחד מהאמריקנים ולתת להם דין וחשבון כל הזמן. לבנון יכולה להחליט עכשיו, כרגע, על הגעת ספינות עם בנזין וסולר מאיראן ללבנון בכמות שהיא צריכה ובתמורה ללירה לבנונית. הדבר הזה אפשרי. כל ההשפלה שאתם רואים בתחנות הדלק, ניתן לטפל בה באמצעות החלטה אחת אמיצה ונועזת.
"אם יגיע זמן שבו המדינה כבר לא תישא באחריותה", המשיך והצהיר נסראללה, "אז אני אומר לכם שאנחנו, חיזבאללה, נלך לאיראן, נקיים משא ומתן, נקנה ספינות בנזין וסולר ונביא אותן אל נמל ביירות. ואז נראה את המדינה הלבנונית מונעת את העברתם אל העם הלבנוני".
פרק חדש של שיגעון
אבל למרות המצב הקשה, התורים הארוכים לדלק והקטטות ההמוניות שפרצו בהם, הצעתו של נסראללה מעוררת התנגדות עזה בלבנון. לא רק בגלל התיגר שהיא קוראת על ריבונות הממשלה ומוסדות המדינה. החשש העיקרי הוא שהצעתו תסבך עוד יותר את לבנון מול ארה"ב. במדינה חוששים כי הפרת הסנקציות האמריקניות תבודד את לבנון עוד יותר בזירה הבינלאומית, ותוריד סופית מעל סדר היום כל ניסיון בינלאומי לייצב את הכלכלה הלבנונית. באתר "ממרי" תרגמו חלק מהתגובות שהופיעו בתקשורת הלבנונית להצעתו של נסראללה, והן מוכיחות כי ללבנונים אין אשליות לגבי מה שעומד מאחוריה.
מכרם רבאח, בעל טור ביומון א־נאהר, כתב כי זהו ניסיון של חיזבאללה לברוח מאחריותו למשבר בלבנון. "דברי נסראללה על ייבוא בנזין וסולר מאיראן ותשלום על כך בלירה לבנונית, הם פרק חדש בשיגעון וההתאבדות הפוליטית. הוא יכול לחשוף את לבנון לסנקציות אמריקניות. בנוסף, מתן מיליארדים של מטבע לבנוני שהמדינה תיאלץ להנפיק, יש בו כדי לתמוך בחיזבאללה בסכום עצום שיאפשר לו לחזק את שליטתו על מה שנותר מהכלכלה הלבנונית ולהטביע את לבנון בעוד אינפלציה".
הכותב לא עושה הנחות לנסראללה. הוא מתייחס לטענתו כי לחיזבאללה אין חלק באחריות למשבר הכלכלי ולמחסור בדלק, במזון ובתרופות, וכי זוהי תוצאה של השחיתות הפנימית והמצור הכלכלי שהמערב ומדינות המפרץ מטילים על לבנון. "אדון נסראללה", כותב רבאח, "אתה יודע היטב שנשק 'ההתנגדות' מגן על השחיתות, ושהרעב והעוני הם תוצאה של מדיניות הציר שאתה משתייך אליו".
הבריחה מאחריות היא עניין משמעותי, אבל הטיעון החשוב ביותר נגד ההצעה של נסראללה נוגע להיבט הפיננסי של הדלק האיראני. איך בדיוק, שואלים מתנגדי ההצעה בתקשורת המקומית, תשתמש איראן ברווחי הדלק שתקבל במטבע לבנוני? האיראנים הרי לא ייקחו עימם את הלירות חזרה לטהרן. הכסף יישאר בלבנון, והמשמעות הנגזרת היא כפולה. האיראנים ישתמשו בכסף כדי להשתלט על עוד ועוד נכסים לבנוניים בזול. ובכל הנוגע לחיזבאללה, הם אומרים, הארגון כבר ימצא את הדרך להמיר את הכסף בשוק הלבנוני הפנימי לדולרים במקום הלירה חסרת הערך. הדולרים של לבנון יעברו לידי חיזבאללה.
ובינתיים, עד שדלק מאיראן יגיע ישירות לנמל ביירות, ארגון הטרור עושה הון על גבם של הלבנונים באמצעות הברחת דלק מסובסד ממשלתית מלבנון לסוריה. שם הרעב לדלק, מזון ותרופות קשה אפילו יותר. אזורי הגבול הבלתי מסומנים שנמצאים בשליטת חיזבאללה הפכו זה מכבר לשטחי הפקר. מבריחים בחסות חיזבאללה פורסים שם גשרי מתכת זמניים מעל נחלים ונהרות, או "קונים" שעות על כבישים נידחים כדי להעביר דלק מסובסד ומוצרי יסוד כמו קמח ושמן במחירי עתק לסוריה המורעבת. על כך אומר איש מפלגת הפלנגות הנוצריות, אליאס חנכש: "מוטב היה לחיזבאללה לייבא בנזין וסולר מאיראן לסוריה, ולהפסיק את ההברחות מלבנון לסוריה. אנחנו הלא יודעים מי בדיוק שולט על המעברים החוקיים והלא חוקיים שדרכם מוברחים מוצרי נפט מסובסדים מהכסף של הלבנונים".
התהליך שעובר על לבנון מראה את עוצמתן של הסנקציות האמריקניות, אך בו זמנית מדגים את הסיכון הכרוך בהן. בלבנון, כמו במקומות אחרים בעולם, משטר הסנקציות מייצר קרימינליזציה של תהליכים בינלאומיים, וזו מחזקת גורמים מסוגו של חיזבאללה ומעודדת הברחות וסחר בלתי חוקי בסמים ובמכוניות גנובות. כך הוא מאפשר לאיראן להשתחל לוואקום שהותיר המערב. אם תהליך הסנקציות יימשך ללא שינוי, המאבק בין ישראל לאיראן בזירה הימית צפוי להחריף. זה עלול לגרור בעקבותיו מחירים כבדים, בעיקר בתחום האקולוגי.
עם זאת, חיזבאללה הוא רק זרוע אחת של צבת המשבר. הזרוע השנייה היא השחיתות הממארת של האליטה הלבנונית, שממשיכה גם כעת, בשיאו של המשבר, למצוץ עד תום את כלכלת המדינה. בראש הפירמידה עומד הבנק הלאומי הלבנוני, אותו מנהל כבר עשרות שנים ריאד סלמה. למרות כל הזעזועים שפקדו בשנים האחרונות את הבנק, הוא ממשיך לנהל אותו ביד רמה. באחרונה נפתחה בצרפת חקירה כנגד סלמה בעקבות רכישות עתק של נדל"ן בצרפת. זוהי תוצאה של חקירה קודמת שנפתחה בשווייץ, בחשד למעילת ענק בכספי הבנק הלאומי של לבנון והלבנת הון בסדרי גודל דמיוניים. על פי האתר הלבנוני דאראג', הונו האישי של סלמה מגיע לשני מיליארד דולר, לא פחות.
אם יש תקווה כלשהי ללבנון, הרי היא שמשטר הסנקציות האמריקני על איראן ילווה מעתה בפתיחת הליך חקירה בינלאומי של הבנק הלאומי הלבנוני, מה שאולי יאפשר, מתי שהוא, להוציא את לבנון מן הבוץ. זה נראה כרגע כחלום רחוק, אבל מול האלטרנטיבה של מלחמת אזרחים והשתלטות איראנית על הכלכלה הלבנונית, אפשר להבין מאיפה הגיע השבוע המסר של גנץ. בדיאלוג המתמשך שמקיימת ישראל עם ארה"ב, צרפת, גרמניה והאיחוד האירופי, יש לישראל אינטרס להבטיח יציבות בלבנון, שתמנע חדירה איראנית מסיבית לכלכלה והשתלטות של חיזבאללה על המדינה.
