בתחילת דרכו ברשימת "הימין החדש", לפני כשנתיים וחצי, לא ציפה איש כי מתן כהנא ימצא עצמו עד מהרה שקוע בענייני רבנים ודיינים. הוא היה אמנם טירון פוליטי, אבל בוגר מסלול צבאי אינטנסיבי שכלל שירות הן בסיירת מטכ"ל והן בתפקיד טייס קרב בחיל האוויר. באופן טבעי, הצפי היה כי עם הכניסה לפוליטיקה, יעדיף לעסוק בנושאים הקשורים לביטחון ומדיניות. עם זאת, בהחלטה אסטרטגית, בחר כהנא להתמקד בנושאי הליבה הדתיים. אותם נושאים שחברו לצוות בסיירת ולימים יו"ר רשימתו, רה"מ נפתלי בנט, העדיף להתרחק מהם כמו אש.
בקמפיין הבחירות לכנסת ה־22, עבר כהנא מעיסוק בנושאים ביטחוניים לייצוג עמדות המגזר הסרוג בענייני דת ומדינה. אחד ממקורביו מתאר כי הדרישה לעיסוק בנושא הגיעה גם מהשטח. בהיותו הנציג המגזרי ברשימה המעורבת, "כל הזמן שאלו אותו על גיוס נשים לצבא".
לפני כשנה וחצי העלה כהנא בפני יועצת תדמית שליוותה אותו את האפשרות להתמקד בנושאי דת, ולהציב כיעד את העמידה בראש משרד הדתות. "זה נחמד", היא השיבה, "אבל אתה צריך להתמקד בנושא שבמסגרתו אתה יכול להיות גם חבר קבינט". היא המליצה לו לחתור לקבלת המשרד לביטחון הפנים. כהנא סירב; הוא הבין שמשרד הדתות הוא מטרה ריאלית יותר, והתמקד בו.
בסוף החודש יחגוג שר הדתות החדש מתן כהנא יום הולדת 49. הוא מתגורר עם אשתו ליסה, פסיכולוגית במקצועה, וארבעת בניהם במושב בית־גמליאל סמוך להוריו. בצעירותו למד בישיבת נתיב מאיר, והתגייס בתום התיכון.
"כחבר קרוב של בנט, התדמית שלו הייתה כשל מי שנמצא במקום ליברלי על הסקאלה הדתית", אומר גורם בלשכה. "מתן הוא דוס־דוס, הוא לא לייט", מתאר עו"ד עמיחי פילבר, שהיה יועץ של כהנא, ושימש בעבר מנהל תחום הכשרות במשרד לשירותי דת. "הרבנות הראשית היא מבחינתו גוף שצריך לשמר ולחזק". בשיחות אישיות אמר כהנא כי מגיל 12 לא עבר יום בלי שלבש ציצית, וכי הוא מקפיד להתפלל שלוש תפילות ביום. מאז הושבע לכנסת הוסיף ללו"ז שלו לימוד קבוע של דף יומי. בביקור אצל הרב יצחק יוסף לאחר השבעתו שאל הרב את כהנא אם נהג להתפלל בשמיים כשהיה בטיסה, אך כהנא הבהיר: "לא, אני מרוכז בטיסה". הרב השיב: "טוב מאוד, ברוך יהיה".
כהנא לא מזוהה כתלמיד של דמות רבנית ספציפית. הוא מעיד כי "מה שמנחה אותי הוא השולחן ערוך". עם זאת, עם הצלילה לעיסוק הפוליטי בתחומים הדתיים, הוא נועץ לא פעם ברב ראם הכהן מעתניאל וברב יעקב מדן מאלון־שבות, ורואה עצמו כמי שהולך גם לאורו של הרב נחום רבינוביץ' ז"ל, מישיבת ההסדר במעלה־אדומים.
את המאמצים האינטנסיביים לכיבוש המשרד לשירותי דת, הוביל אמנם כהנא עצמו, אך בחדרים הפנימיים ניהלו שלושה עוזרים את העבודה. האחד הוא היועץ עמיחי פילבר; השני הוא אבינועם קוטשר, עוזרו האישי של הרב אריה שטרן, רבה הראשי לשעבר של ירושלים; השלישי הוא הרב שי ויצמן, שייעץ בעבר לסגן השר לשירותי דת הרב אלי בן־דהן. הוא עורך חופות מטעם ארגון צהר, ולפני שנה הוציא לאור ספר שו"ת ראשון.
"ההיכרות בינינו התחילה דרך גורם שלישי. השר כהנא שמע ממנו על העיסוק שלי בהנגשת לימוד תורה ובמעמד הרבנות הראשית, וזה התחבר לו טוב", מתאר ויצמן. "יש משמעות לכך שהוא לקח יועץ פרלמנטרי שהוא רב", מוסיף ויצמן, ומתאר כי כשהתחיל לעבוד עם כהנא, הזהירו אותו כי יישמר משינויים הנוגעים לדת ומדינה. "אמרו, בכל מקום שתדרוך יצא נחש ויכיש אותך".
ויצמן משרטט קווים שמרניים לדמותו של הבוס. "יש לנו שיחות בהלכה. הוא אמר לי שהבין לאחרונה שבמשך כל החיים, כשלא ידע מה לעשות מבחינה הלכתית – החמיר על עצמו. לא ידע שיש אפשרות אחרת".
גנן יהודי
היועץ קוטשר, בן 38 ובעל ידע נרחב בעולם הרבני, הצטרף לצוות כדי להכיר לכהנא את פעילותם של רבנים מכל רחבי הארץ. בעידודו החליט הצוות לצאת ל"מסע רבנים", ולפגוש עשרות דמויות תורניות מכל רחבי הקשת הדתית והחרדית, כדי לנסות לרתום אותן לרפורמות המתוכננות. "יש לי קשרים ארוכי שנים עם רבנים", מעיד קוטשר על עצמו, "מרבנים חסידיים מצד ימין ועד רבנים אולטרה־ליברליים מצד שמאל".
למרות זאת, החברות הקרובה של כהנא ובנט, ההיטמעות ברשימה שבה נציגים חילונים והדעות הליברליות שהשמיע מעת לעת, הפכו את משימת המפגש עם חלק מהרבנים למורכבת. "נדרשה הרבה עבודת שכנוע, רבים מהרבנים חששו", מודה קוטשר. "רק כשהם ראו את רפרטואר הרבנים שכבר נפגשנו איתו, הם נרגעו". המסע כלל מפגשים עם הרב דרוקמן, הרב ראם הכהן, הרב דוד סתיו, הרב בני לאו, הרב אורי שרקי, הרב אליהו זיני, הרב יהושע ויצמן, הרב אליעזר מלמד והרב יהודה שלוש.
מפגשים עם רבנים חרדים היו משימה מאתגרת יותר. "חלקם הסכימו להיפגש בתנאי שזה יישאר בסוד. הם הופתעו לשמוע שהוא מקפיד על קלה כחמורה. זה לא מה שהם חשבו", אומר קוטשר. מתברר כי פעמיים כבר עלה כהנא לבית בכיר הציבור הליטאי, הרב חיים קניבסקי, בחיבור שנעשה בסיוע רב חיל האוויר. פגישה דרמטית נוספת נערכה אצל הרב ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' בבני־ברק וחבר מועצת גדולי התורה. השניים נועדו ארוכות, והרב בירך אותו בתום הפגישה. חרף הכינויים המזלזלים שהדביקו חברי הכנסת החרדים לכהנא, הוא נפגש גם עם רבים מהם.
בחודש יוני בשנה שעברה הציע ויצמן כי מלבד הפגישות עם הרבנים, יתקיימו גם פעולות אופרטיביות. הוא סבר כי על כהנא להקים שדולה בכנסת שתפעל לשיפור שירותי הדת בישראל. היא אכן קמה, ובמסגרתה נערך כנס גדול שעסק בליבון בעיות הכשרות, והוזמנו אליו כלל הארגונים הדתיים והחרדיים העוסקים בנושא.
"התוכניות שמתן הציג במסגרת השדולה התבססו על עבודה מטה מקיפה", אומר פילבר. "הן קיבלו תמיכה רחבה במסגרת כנסים שעשינו, והן נותנות פתרונות לבעיות. אני מקווה שמתן יקדם ויוצא אותן לפועל".
במהלך הפקת הכנס נחשפו כהנא ויועציו לעימותים בין ארגוני הכשרות. "הם לא מדברים ביניהם", אומר ויצמן. "זה הגיע לכך שההזמנה לכנס לא פורסמה כי הם רבו על מיקומי הלוגו של הארגונים במודעה. זה טירוף, מדובר באנשים שהם מומחים בתחומם אבל מתנהלים כמו אויבים, ומתן הצליח לכנס את כולם סביב שולחן אחד".
הביקורת החרדית לפעילות הזאת של כהנא לא בוששה לבוא. "אתה מקים משרד דתות חליפי?" התרעם שר הדתות לשעבר, הרב יעקב אביטן מש"ס, סביב הקמת השדולה. אביטן פנה אל כהנא לאחר שהגיש לו שאילתה בענייני המשרד, וביקש למשוך אותה במקביל להבטחה לבוא לפגישה. וכך היה.
לאחרונה, התגברה התרעומת מצד החרדים נגד כהנא. הם רואים בו איום על היהדות ועל מעמד הרבנות הראשית. טורי דעה נוקבים באתרים החרדיים ושני מאמרי מערכת בביטאון יתד נאמן של דגל התורה, טענו כי הצבתו בתפקיד היא מזימה, ואף כינו אותו "הגנן היהודי". בנאום שנחשף השבוע באתר "כיכר השבת", סיפק הרב יצחק יוסף, הראשון לציון, גרסה משלו לפגישה עם השר. "שר הדתות ביקש לבוא אליי. הוא אמר, כבוד הרב אני מכבד אתכם אבל יש לנו חילוקי דעות. שמעתם? הרבנים הראשיים שכל ימיהם בתורה, מחברי ספרים, מרביצי תורה – חילוקי דעות, איתו? הוא יקבע אם אישה תהיה משגיחת כשרות?"
"מתן מודע מאוד לצורך לחזק את התורה, ולצורך לחזק את ההנגשה של התורה לכל עם ישראל", יוצא להגנתו הרב יעקב מדן. "אני חושב שהוא גם חפץ ביקרם של החרדים, למרות שכרגע זה בא לידי ביטוי בחילופי דברים חריפים מצידם כלפיו. יכולים להיתקל בביקורת, אני מודע לזה, אבל כולנו מגויסים לדאוג שהציבור החרדי יקבל מה שהוא צריך לקבל, וחלילה לא ייחלש".
עם זאת, קוטשר מסמן את גבולות הכוח באופן חד־משמעי: הכיפה הסרוגה הפכה למובילת המשרד. "גבולות הגזרה שלנו הם מה שמאפשר השולחן ערוך ושם אנחנו נפעל. לא בגלל הרב הזה והזה אנחנו נשנה, אנחנו לא עומדים להתרגש מזה, צעקות הגעוולד לא מבהילות".
המודלים של צהר עובדים
בכניסה לחדרו של כהנא בכנסת תלוי לוח מחיק, ועליו משורטטת מפת התוכניות שלו. הן כתובות בשלושה צבעים: סגול, חום ושחור, לפי דרגת הקדימות והאתגרים.
בממשלת בנט־לפיד הפכו נושאי הדת והמדינה לנפיצים ולנקודת תורפה של ממש. בשש השנים האחרונות, ממאי 2015 ועד יוני 2021, החזיקה ש"ס בתיק הדתות. ארבעה שרים הספיקו לכהן בתפקיד: דוד אזולאי ז"ל, אריה דרעי לחודשים ספורים, יצחק וקנין ויעקב אביטן. מדובר בתקופת השפל של המשרד: חוסר משילות, תכנון לקוי, עודף רגולציה, שיתוק, פוליטיזציה ולא מעט טענות לשחיתות. בפועל, כמעט לא חלו בשנים הללו שינויים בהתנהלות שירותי הדת בישראל, והליקויים בעבודת המערכת לא תוקנו.
כהנא מינה למנכ"ל המשרד את שמעון (מוני) מעתוק, בן 42 מהיישוב עלי. הוא בעל ניסיון רב בתכנון, הקמה וניהול פרויקטים ותהליכים מורכבים במגזר הציבורי. ב־13 השנים האחרונות שימש בתפקידים שונים במשרד הפנים תחת השר אריה דרעי, ויש קשרי משפחה קרובים עם ח"כ משה ארבל.
כשש"ס נכנסה למשרד לשירותי דת לפני כשש שנים, היא הסתערה על אחד המוקדים המרכזיים בתחום המינויים הפוליטיים – מינוי ראשי מועצות דתיות. חלק מראשי המועצות חברים בגוף הבוחר את הרב הראשי לישראל ואת מועצת הרבנות הראשית. מדובר בתפקיד שגובה השכר בו נע בין 11 אלף ל־22 אלף שקלים (השכר נגזר בהתאם למספר התושבים). ליו"ר המועצה הדתית סמכויות רבות במינויים וחלוקת תקציבים.
חוק שירותי הדת קובע כי אחת לחמש שנים, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, ימונה הרכב חדש למועצה הדתית. עם זאת, מאז הבחירות לרשויות המקומיות בסוף אוקטובר 2018, מספר הרכבי המועצות הדתיות שחודשו עומד על 16 מתוך 130 (כ־12%). "משהו פה לא עובד", מעיר ויצמן על השיטה שבה נהגו קודמיו.
במשרד לשירותי דת מבקשים כעת למנות גם נשים לתפקיד יו"ר מועצה דתית, למעט במקומות חרדיים. "שירותי הדת נמצאים בראש, לפני המגדריות. אם אישה יכולה, כל עוד היא שומרת תורה ומצוות, היא תנהל את המועצה הדתית", מבהיר קוטשר. לפני שלושה שבועות נועד השר כהנא לפגישת היכרות עם יושבי ראש מועצות דתיות מרחבי הארץ. "נעשה את את הדברים בשׂום שכל, ונקים יחד צוות חשיבה", אומר קוטשר. "לא נהיה פיל בחנות חרסינה אבל לא נקבל את ההגדרות הלא ענייניות שהיו פה בעבר".
נציין כי עד היום לא כונסה ועדת המכרזים במשרד לבחור סמנכ"ל למשרד לשירותי דת, תפקיד שנותר פנוי משנת 2016. גם משרת מנהל תחום הכשרות לא אוישה מאז 2017, אז עזב פילבר שהיום מייעץ לשר.
עוד תחום שבו קיים שיתוק מכוון הוא בחירת רבני ערים. משיחות רקע עולה כי הייתה אסטרטגיה של ש"ס שעשתה הכול כדי לא למנות רבני ערים. הקיפאון הניב רווח כפול: גם אפשרות להיטיב עם המקורבים במשרות של ממלא מקום, וגם דאגה לשמירת הרוב בגוף הבוחר את הרב הראשי ואת חברי מועצת הרבנות.
כהנא הציב למטרה בחירה של רב ציוני־דתי לתפקיד הרב הראשי בבחירות שיתקיימו ב־2023. על פי חוק הרבנות הראשית, חברי המועצה (שהיא הגוף העליון של הרבנות בישראל) נבחרים בגוף המכונה "האספה הבוחרת" המורכב מ־150 נציגים. מתוכם 80 רבנים ו־70 נציגי ציבור, בהם ראשי מועצות מקומיות, ראשי מועצות דתיות, נציגי שר הדתות ונציגי הממשלה והכנסת.
בבחירות 2013 וגם ב־2003, כשהמפלגות החרדיות ישבו באופוזיציה – ניצחו החרדים בבחירות לרבנות מכיוון שהגוף הבוחר נשאר זהה. כעת ישנה הסכמה ששינויו הכרחי להצלחה בהליך המינויים. בין היתר מדובר על הוספת נשים וייצוג לתושבי יהודה ושומרון. ל"מקור ראשון" נודע כי הרב מיכה הלוי, הרב שמואל אליהו, הרב בן־ציון משה אלגאזי, הרב חיים סבתו והרב אליעזר מלמד הם המועמדים של כהנא לתפקיד.
"המועמדים ייבדקו עניינית"
השר כהנא שואף לחולל רפורמה בתחום הכשרות, דומה להליך פתיחת אזורי הרישום לנישואים, שנעשה בימי "ברית האחים" בין בנט ללפיד ב־2013. רבנים שמוסמכים להעניק תעודות כשרות יוכלו לתת אותן בכל הארץ ולא רק באזור אחד, צעד שאמור ליצור תחרות, להפחית מחירים, להעלות את רמת השקיפות ולהגביר את האמון. ל"תוכנית הדגל" הזאת טרם נקבע מנגנון סופי.
"אין יותר דיו במדפסת של מבקר המדינה, כדי לכתוב עוד מילה על נושא הכשרות", מגיב ויצמן להאשמות נגדם על הרפורמה המתוכננת. למבקרים שטוענים כי מדובר למעשה בהפרטה שתפגע במעמד הרבנות הוא משיב: "מה כבר יקרה, הכשרות תהיה מהודרת יותר? אז אנחנו נהיה 'אשמים' בזה. מתן יהיה גאה להיות אשם. הרי המצב כיום הוא טירוף; אנחנו הולכים לחזק את מערך הכשרות, לדאוג לכך שהשירות יהיה טוב ויעיל וכשר יותר".
החשש החרדי נובע מכך שהמהלך יכיר למעשה בארגוני כשרות פרטיים כדוגמת ארגון רבני צהר, שעליהם הוטל וטו במגזר החרדי. קוטשר מנסה להסביר: "צהר לא יחליפו אף פעם את הרבנות, אבל יש להם מודלים שעובדים. אנחנו רוצים לבחון ולהסתכל עניינית. יש גם ארגונים אחרים, חרדיים, כמו 'בנועם דניאלי' שאפשר ללמוד מהם. נגמרו ימי ההדרה במערך הכשרות".
הנושא הכבד ביותר שכהנא מתיימר לחולל בו שינוי הוא הגיור. אף שמתווה הגיור סוכם בין יש עתיד לימינה, המהלך לא יהיה פשוט. עד היום הוכשר הליך גיור רק במסלול הממלכתי, דרך בית הדין או המסלול הצבאי. ההחלטה על ביזור סמכויות הגיור, ופתיחתו גם לרבני ערים שיוכלו להקים בית דין לגיור ולגייר עצמאית, סופגת התנגדות משני הצדדים: החרדים טוענים שהחוק מוריד מכוחה של הרבנות, וארגוני הגיור הפרטיים קובלים על כך שאינם מוכרים ומוצאים עצמם בחוץ. בנוסף, המטרה היא כי אילנות היוחסין יהיו נגישים, והמידע לא יישאר בתוך מחשבי הרבנות. ההערכה היא כי על אף החלטת בג"ץ שממתינה להחלטת המחוקק, גם הממשלה הזאת לא תצליח להעביר את החוק המורכב.
ובינתיים, החוק הראשון שמקדם השר כהנא הוא שינוי הרכב הוועדה למינוי דיינים, כך שיאפשר בוועדה חברוּת של שתי ח"כיות או שתי שרות וימנע הכנסתם של ח"כים חרדים. הוא עבר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה ונענה במתקפה ברוטלית של המפלגות החרדיות וגם באזהרות ששיגר הרב הראשי דוד לאו. בשנה הקרובה יוכלו למנות 6 דיינים בבתי הדין האזוריים ועוד 3 בבית הדין הגדול. המשמעות היא שהחלוקה ההיסטורית שהייתה נהוגה בוועדה, שנתנה שליש לכל מגזר, לא נשמרת, והכוח החרדי עתיד להישבר. "על הדיינים שחברים בארגון רבני צהר נאמרו מילים שאני לא רוצה לחזור עליהן. החיבור לצהר הוא לא סיבה להדרה. אנחנו נבדוק מועמדים עניינית", אומר קוטשר. לדבריו, אין תנאי קבלה, אלא פרמטרים שדיינים צריכים לעמוד בהם. "צריך לקבל 'כושר' לדיינות מהרבנות הראשית לישראל. זה תהליך קשה ברמה של דוקטורט, ומי שמגיע לקו הגמר יש לו הכלים והוא יכול להיות דיין בישראל. אנחנו לא הולכים להדיר אף אחד בגלל המגזר שלו או בגלל העמדה שלו".
האופוזיציה החרדית לשינויים שכהנא מבקש לחולל, מקווה כי יהיה לה סיוע גם מהפלג השמרני במגזר הדתי־לאומי. "זאת מדינה יהודית בסוף, וזה מטריד", אומר גורם לשעבר במשרד הדתות. "אבל אני לא רואה שהמשרד יכול לחסום אותו. דווקא אנשים מהציבור שלו, מהציונות הדתית, לא אוהבים את זה ולא ייתנו לזה לקרות".
