כחלק מהתהליכים לקראת אישור התקציב הציג משרד האוצר בפני ראש הממשלה את עיקרי חוק ההסדרים לשנים 2021־2022. חוק ההסדרים מלווה את התקציב והוא לרוב הדרך של משרד האוצר לקדם שינויים מבניים משמעותיים. היעדר תקציב וממשלה יציבה בשנים האחרונות עיכבו שורה ארוכה של רפורמות שעכשיו משרד האוצר הוריד מעליהן את האבק ופועל לקדמן. רוב התוכניות שהוצגו הן כאלה שהופיעו כבר בטיוטת חוק ההסדרים שהציג שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ בשנה שעברה, אך חלקן חדשות. עדיין לא מדובר בתוכניות סופיות, כיוון שהן יידרשו לעבור את אישור הממשלה והכנסת, ועוד יעברו הרבה שינויים במסגרת הלחצים מהמשרדים השונים ובעלי אינטרס אחרים.
התוכנית נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי, פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה, ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד.
בין הרפורמות הכלולות בחוק ההסדרים ישנה אחת משמעותית במכון התקנים, שתכליתה הורדת יוקר המחייה. הרפורמה אמורה לאפשר הכרה בתקינה בינלאומית, לבטל את חובת התקינה המקומית על מוצרים העומדים ברגולציה אירופאית, וכן מעבר מחובת בדיקות מעבדה יקרות לאישור על בסיס הצהרה. רגולטורים גם יחויבו לייצר מסלול ליבואנים מקבילים, שלא באמצעות מסמכי מקור מהיצרן.
החוק כולל גם תוכנית מקיפה להפחתת רגולציה, שהוצגה השבוע על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים. על פי התוכנית תוקם רשות לטיוב רגולציה, שתפעל לסינון רגולציות מיושנות וכן לבלימת רגולציות חדשות ומזיקות. בנוסף, תקודם הרפורמה לרישוי עסקים, כך שתוקם ועדה מסדרת לרישוי עסקים שתפעל לקיצור הליכי הרישוי ולהוזלת עלויותיהם. כמו כן תקדם הוועדה את רפורמת הדיגיטציה הממשלתית, הכוללת "אפס נייר", כלומר מעבר לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים לתאגידים ואזרחים המעוניינים בכך, וכן "אפס תור", מעבר לשירותים ממשלתיים דיגיטליים גם ללא התייצבות פיזית והצגת תעודות מקוריות.
הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה תותאם לזו הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה לעגן את הוראות הנציב הנהוגות היום בתקנות באישור הכנסת. כיום מדובר באחד הגורמים המכבידים ביותר על עסקים הדורשים רישוי, וכן על בנייני מגורים, בגלל הרגולציה הנוגעת לתכנון ובנייה. הערכת משרד האוצר היא כי המהלך הזה יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל. ייעול הליכי רגולציה במשרד להגנת הסביבה צפוי להביא לתועלת משקית נוספת של 2־3 מיליארד שקלים בשנה.
לגבי התעסוקה מתכוונים במשרד האוצר לאמץ את דו"ח התעסוקה ולקבוע יעדים ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות עם השתתפות נמוכה בשוק התעסוקה, ובמקביל לערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית. הדו"ח קבע יעד תעסוקה של 70 אחוז לגברים חרדים, יעד תעסוקה של 53 אחוז לנשים ערביות ויעד תעסוקה של 50 אחוז לאוכלוסיית הנכים. הם ממליצים גם לאחד את כל הגופים והיחידות הממשלתיות העוסקות בתחום התעסוקה (כולל שירות התעסוקה והיחידה במשרד הכלכלה), אל זרוע העבודה שנמצאת במשרד העבודה והרווחה, כדי לצמצם כפילויות ולטייב את תהליך עבודתם. טיוב ההכשרות המקצועיות, יאפשר גם למובטלים החדשים שאחרי הקורונה למצוא תעסוקה איכותית יותר, באמצעות מעבר להכרה ותקצוב מוסדות וקורסים על בסיס איכות, הגברת שיתוף הפעולה עם מעסיקים ומעבר למסלולים עם דגש על השמה בסיום ההכשרה.
בשוק הדיור מתכוונים במשרד האוצר לאפשר הסבה של עד 50 אחוז משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות. על פי הנטען יש כיום עודף היצע משמעותי של שטחי תעסוקה באזורי ביקוש, שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. בנוסף, מתכננים להציע חוק לרישוי עצמי, שבו אדריכל מנוסה יוכל לחתום על היתר בנייה במקום הוועדה המקומית ובכך להקל על צוואר הבקבוק ולהגדיל את היצע הדיור.
התנעת פרויקט רכבת המטרו בגוש דן, בעלות 150 מיליארד שקלים, הוא אחד המיזמים שמשרד האוצר מנסה לקדם כבר מספר שנים, וצפוי להיות חלק משמעותי מהתקציב הקרוב. הפרויקט צפוי להביא תועלת למשק בהיקף של 24־36 מיליארד שקלים בשנה. בנוסף יקודמו רשויות תחבורה מטרופוליניות (בגוש דן תחילה), במקום הניהול הריכוזי של משרד התחבורה. עוד יקודם שיפור מערך התחבורה הציבורית כולל הפחתת מגבלות על הפעלת שירותי תחבורה פרטיים, הגברת האכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית, קידומם של חניוני חנה וסע במבוא איילון ושפיים והפעלת רשת נתיבי אגרה מהירים.
החוק גם יכלול רפורמה בעולם הבנקאות שתאפשר לגופים פיננסיים אפשרות להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים (גופי פינטק) בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האוביקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם. על פי משרד האוצר יהיה מדובר במעין "ZAP בנקאי" שיחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית.
בתחום החינוך מתוכננת העברת החלטת ממשלה שתגדיל את הגמישות הניהולית במערכת החינוך. במסגרת הרפורמה יועברו סמכויות למנהלי בתי הספר במישור התקציבי, הפדגוגי ובארגון הלימודים. האוטונומיה תינתן למנהלים שהוכיחו יכולות ניהוליות, ותוחל בכלל המערכת תוך חמש שנים, כשתחילת היישום כבר בשנת הלימודים הקרובה.
רפורמה לייעול מערכת המשפט תאפשר לקצר ולהוזיל את ההליך המשפטי בישראל, ולשפר את הציון של מדינת ישראל במדד אכיפת החוזים בתוך מדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי. בין הצעדים של הרפורמה יהיו מעבר להקלטות בית המשפט, במקום פרוטוקולים מוקלדים, ובכך קיצור זמני הדיון; מעבר להיוועדות חזותית בהליך הפלילי, כדי לייעל את מערך הסעת הכלואים; וכן מעבר לבוררות בתביעות קטנות בין חברות ביטוח וחברות ליסינג.
