פסק הדין בעתירות נגד ממשלת החילופים צפוי להינתן בבג"ץ היום (א'), כיוון שזהו היום האחרון בו השופט בדימוס חנן מלצר שישב בעתירה יכול לפרסם פסקי דין, בחלוף שלושה חודשים מיום פרישתו.
העתירות נגד ממשלת החילופים היו למעשה עתירות נגד התיקונים בחוק יסוד: בממשלה הסדירו את ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לבין כחול לבן במסגרת הקמת הממשלה ה-35 בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ.
העותרים, ביניהם התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה, תנועת אחריות לאומית, וח"כ לשעבר סתיו שפיר, טענו כי הכנסת משתמשת בסמכותה לרעה כרשות המחוקקת. כמו כן הם טענו כי התיקון לחוק יסוד הממשלה הוא "תיקון חוקתי שאינו חוקתי" – דוקטרינה משפטית מרחיקת לכת הקובעת כי ישנם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה שלא נקבעו בחוקי יסוד, ולהם כפופים גם חוקי היסוד.
רק בסוף השבוע האחרון, קבע בית המשפט כי דוקטרינה זו אינה בשלה לשימוש במשפט הישראלי כל עוד לא הושלם מפעל החוקה בישראל.
לעומת זאת, בפסק הדין שניתן בחודש מאי האחרון בעתירה נגד פשרת האוזר בנושא התקציב, קבע בית המשפט בראשות הנשיאה השופטת חיות כי הכנסת עשתה שימוש לרעה במסכותה המכוננת, והוציא התראת בטלות לחוק. התראה זו נועדה למנוע מהממשלה לחוקק חוק דומה בעתיד.
כבר במהלך הדיון שהתקיים בחודש פברואר, טענה באת כוחה של הכנסת עו"ד אביטל סומפולינסקי כי העתירה הפכה תיאורטית היות שהכנסת התפזרה. הנשיאה חיות והשופטת דפנה ברק-ארז לא קיבלו את דבריה. חיות קבעה כי ניתן לדון בעתירות על אף פיזור הכנסת, ואמרה כי הצהרה של בית המשפט באשר לפעולות הכנסת היא סעד שמאפשר לדון בעתירות על אף שהפכו כביכול לתיאורטיות.
עוד בטרם הדיון הוציא בית המשפט צו על תנאי שהורה למדינה להשיב על מספר שאלות: מדוע לא בוטלו ההוראות בחוק יסוד "הממשלה" המצמצמות את סמכותה של הכנסת להביע אי אמון בממשלה; מדוע לא ייקבע כי שריון החוק ברוב של שבעים אינו חוקתי; ומדוע החוק כולו וההסדרים הכלולים בו במסגרת ההסכם הקואליציוני יחולו רק החל מהכנסת ה-24 ואילך.
כעת, כשמדובר כבר על כנסת וממשלה חדשות, פסק הדין עלול להשפיע גם על זו הקיימת: הצווים על תנאי, שהוצאו לאחר הדיון שהתקיים בפברואר, התמקדו בהסדר בחוק שקובל את שיקול הדעת של הכנסת: אם נופלת הממשלה, הכנסת לא יכולה להצביע על ראש הממשלה החליפי. פסק הדין עלול להזמין עתירות חדשות לביטול התיקונים שמבקשת כבר היום לעשות הקואליציה במסגרת הדיונים בוועדת חוקה.
בוועדת חוקה מתקיימים היום דיונים לגבי התיקונים לחוק ממשלת החילופים בהתאם להסכם הקואליציוני בין בנט ללפיד. במידה ובג"ץ יקבל את העתירה אפילו באופן חלקי, ייתכן שיקבע שינויים בחוק יסוד: הממשלה הנוגעים לממשלת החילופים יכולים להיות מחוקקים רק החל מהכנסת הבאה. כלומר, התיקונים יוכלו להתקיים רק בכנסת ה-25. דבר זה עלול לסבך עוד יותר את הקואליציה. עוד יכולים לקבוע השופטים, כי הסעיפים בהסכם הנוגעים לראש הממשלה החליפי לא יוכלו להיות מעוגנים בחוק היסוד, אלא רק במסגרת הסכם קואליציוני. גם זה עלול להשפיע ולהצריך אמון פוליטי חזק יותר בין בנט ללפיד.
