שר האוצר ליברמן התייחס היום (ג') בתדריך לעיתונאים לביקורת הרבה שהוטחה בו סביב ביטול הסבסוד למעונות יום למשפחות אברכים. "מי שפוגע במגזר החרדי זה הנהגת ש"ס ויהדות התורה. הם היו רוצים להשאיר את כל הציבור החרדי ללא השכלה וללא הכנסה שיהיו תלויים בקצבאות תמיכות ובגמ"חים. ככה הם משאירים אותם כקהל שבוי שתלוי בהם והם מכתיבים לו גם מה להצביע בקלפי".
ליברמן אמר כי הצעד עליו הכריז בשבוע שעבר – הוספת קריטריון מיצוי כושר השתכרות כתנאי לקבלת סבסוד מעונות יום למשפחות שבהם האב לומד בכולל, הוא צעד שכבר נעשה בעבר. "לא המצאנו את הגלגל. זה צעד שנעשה כבר פעמיים, בפעם הראשונה כשנתניהו היה שר האוצר ב-2003 ובפעם השנייה כשלפיד היה שר האוצר ב-2013. זה העלה את תעסוקת הגברים החרדיים ב-70 אחוזים. אלה מהלכים שכבר הוכיחו את עצמם".
"אני לא בא לפגוע בחרדים. ההתנגדות של המפלגות החרדיות היא הכי חזקה כשזה נוגע ללימודי ליבה. כי בחור שלא למד אנגלית מתמטיקה מדעי המחשב יש לו רק מסלול אחד בחיים: ללכת לכולל. חלק מבוגרים המגזר החרדי בגיל 18 לא יודעים את לוח הכפל. הם רוצים למנוע השכלה, אנחנו רוצים להוציא אנשים מעוני ואת זה אפשר לעשות רק כשאדם רוכש מקצוע ויוצא לעבוד".
ליברמן חזר על כוונתו להביא תקציב מדינה לאישור הממשלה בהקדם. "התקציב האחרון אושר אי שם ב-2018, אנחנו נמצאים בממשלות מעבר ואי יציבות פוליטית כבר זמן רב. החזרה לעיסוק נורמאלי של האוצר – הכנת תקציב, רפורמות, חוק ההסדרים, שינויים מבניים". כבר בחודש אוגוסט הקרוב יובא לאישור הממשלה, ובנובמבר אמור לעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. על הבעיות הפוליטיות האפשריות באישור התקציב אמר כי "גם בקרב מפלגות האופוזיציה אני לא מזהה רצון עז להגיע לבחירות חדשות. לכן אני מאמין בלהביא תקציב הגיוני וסביר. בסופו של דבר אנשים יעשו את החשבון הנכון. הכי לא נכון זה לגרור את המדינה לבחירות חמישיות. אין תקציב בלי משברים, מהמורות וחיכוכים אבל אני יכול להגיד כמעט בביטחון מלא, בנובמבר נהיה מדינה עם תקציב".
ליברמן חזר על הצהרתו כי הוא לא מתכוון להעלות מיסים וגם לא מתכוון לקצץ בשירותי הממשלה. "אני מתנגד להטלת מיסים ולקיצוצים. הכסף הנוסף יגיע מצמיחה, זאת פונקציה של השקעות נכונות ושל שינויים מבניים, וגם התייעלות פנימית של משרדי ממשלה. שינוי דרמטי כמו שהצגנו ברגולציה אמור להכניס כ-7.5 מיליארד שקל בשנה". היעד מבחינתו הוא שאפתני במיוחד "אם נשמור על צמיחה של 5 אחוז בשנה, זה בהחלט יהיה הישג בלתי רגיל".
הוא הצהיר כי הגירעון המבני לא יגדל (מעבר לרמה הנוכחית של 4.2 אחוזים), "סיימנו את שנת 2020 עם גירעון של 11.6 אחוזים ואנחנו כרגע ב-10.1 אחוזים. יש ירידה ואני מקווה שנמשיך אותה עד סוף 2021".
מנכ"ל המשרד רם בלניקוב התייחס לגירעון הגבוה ואמר כי "נכנסנו לקורונה עם גירעון מבני משמעותי. המטרה היא להחזיר את השליטה בתקציב ובמשק. יהיה תוואי יורד של גירעון במשך כמה שנים. זה לא יהיה אחראי להציג עכשיו יעד".
בהתייחסות לתוכניות לשינויים מבניים שהציג בשבוע שעבר משרד האוצר, הודיע ליברמן כי אין לו כוונה לקדם נושאים בלי הסכמת המשרדים הרלוונטיים. למשל, בנוגע לכוונה להחיל אגרת גודש טען כי "לא יהיו אגרות גודש ללא הסכמת משרד התחבורה. אני לא אימפריאליסט".
בשורה של צעדים נוספים טרם התקבלו החלטות כמו העלאת גיל הפרישה לנשים שנמצא על הפרק, ורפורמה בענף החקלאות. בחוק ההסדרים שהוצג ב-2020 על ידי ישראל כ"ץ הייתה רפורמה מקיפה בענפי החקלאות שתכליתה הורדת מחירי התוצרת החקלאית, ומעבר מסבסוד עקיף לסבסוד ישיר. הרפורמה הזאת נעדרה מטיוטת השינויים המבניים שהציג משרד האוצר בשבוע שעבר, ועל פי ליברמן הדבר נמצא בדיונים.
בנוגע למשבר הדיור, ליברמן קבע כי "כל ניסיון באופן מלאכותי לקבע מחירים לא יעבוד. הפתרון הוא רק ההיצע. כל עוד הביקוש גבוה מההיצע אתה לא תוריד את המחירים. צריך להגיע לאיזון כדי לשמור על יציבות המחירים". המחירים הגבוהים הנוכחיים הם בגלל שיווק נמוך של דירות ומספר נמוך של התחלות בנייה שהורידו את ההיצע. כמו גם הפיכתו של הדיור לאפיק השקעה מרכזי, מחוסר אלטרנטיבות. "חייבים להגדיל את מספר התחלות הבנייה", אמר ליברמן.
