בימי הפרעות הרצחניות בערים המעורבות לפני כחודשיים, כאשר המון ערבי זועם השתולל ברחובות לוד, ראה אורי, תושב שכונת רמת־אשכול בעיר, כיצד שכניו מעלים באש את מכוניתו הפרטית ואחריה רכב נוסף שהוא מחזיק ברשותו. "בהתקף זעם התושבים הערבים החלו לשרוף מכוניות של יהודים בזו אחר זו", הוא מתאר. "ראינו מהחלון איך מבעירים את המכונית שלנו, וכעבור כמה שעות גם את המכונית מהעבודה. צילמנו סרטונים מכל אחת מהשרפות האלה".
כמו אזרח טוב הוא ניגש למחרת בבוקר להגיש תלונה בתחנת המשטרה העירונית, וכבר בשלב הזה נתקל במה שהוא מתאר כזלזול וחוסר אכפתיות. "אחרי המתנה של שעה הגעתי לחוקרת, והיא התמקדה בשאלות טכניות על התקרית. כשאמרתי לה שיש לי סרטון שמתעד את כל האירוע ובו רואים ממש מה קרה, היא סירבה להסתכל. אמרתי לה גם שאני מכיר את מי ששרפו את המכוניות ושאני יכול להגיע עם שוטר לשכונה, להצביע על הבתים שהם גרים בהם ולזהות אותם אחד־אחד. השוטרת לא רצתה לשמוע אותי בכלל".
גם שכניו וחבריו בעיר נתקלו בגישה דומה. "התחילו לדבר אצלנו על זה שבתחנת לוד לא מתייחסים ברצינות לתלונות שלנו. חברים שלי שהלכו להתלונן בתחנת מודיעין קיבלו יחס מכבד, והתלונה שלהם הוכרה מיד כתקרית על רקע לאומני".
בשבועות האחרונים קיבל אורי הודעה רשמית מהמשטרה, ובה התבשר כי הוחלט לא להמשיך בחקירת התלונה שהגיש. זאת אף שבעת הגשת התלונה הבהיר במפורש כי יש בידיו ראיות חד־משמעיות ואף היכרות עם הפורעים.
"ברור שאם אני אומר לשוטרת את כל הפרטים של החשודים, ואיש אפילו לא מזומן לחקירה – לא יהיה אף טיפול רציני בתלונה. את המשטרה לא מעניין לשמוע אותנו", קובל אורי. "אפילו פעולה בסיסית כמו זימון פורעים שאני יכול להצביע עכשיו על הבית שלהם ולזהות אותם מיד – אפילו זה לא נעשה".
לאחר ההודעה על סגירת התלונה פנה אורי שוב למשטרה, הפעם בגיבוי עורך דין מטעם ארגון "עד כאן". פנייה של מקור ראשון תרמה אף היא לכך שאורי יזומן שוב לתחנת לוד, כדי להציג את הראיות שברשותו.
"יש שמות ותמונות"
תושבי לוד עדיין מנסים להתרגל לשגרת החיים החדשה אחרי ימי הפרעות. מי שיצאו מהעיר עד יעבור זעם כבר חזרו אליה, הבתים השרופים שופצו, בתי הכנסת שהוצתו חזרו לפעילות סדירה, אבל תחושת הביטחון האישי של התושבים היהודים עדיין מעורערת.
חודשיים לאחר האירועים האלימים, תושבים רבים בלוד שהתלוננו למשטרת ישראל על נזק לרכוש או על פתיחה באש לעבר בתיהם קיבלו הודעה כי התיק נסגר מחוסר ראיות או חוסר יכולת לקדם את החקירה. זאת אף שלחלק מהתלונות צורפו כאמור ראיות ממשיות, תיעוד ברור של המעשה ושמות וכתובות של המעורבים בתקיפות ובמעשי ההשחתה.
חמדה לוז, נערה תושבת לוד, תיעדה במכשיר הטלפון שלה גבר שיצא מהבניין ממול בית משפחתה כשבידיו אקדח, ופתח בירי אש חיה לעבר ביתה. בתיעוד נראה במדויק הבניין שהתוקף יצא ממנו, והסרטון אינו מותיר מקום לספק באשר למעשיו. המשטרה קיבלה דיווח מפורט, כולל כתובת מדויקת, אך השבוע גילו חמדה והוריה שהתיק נסגר, והוחלט "שלא להמשיך לחקור או להעמיד לדין". התאריך המודפס על המכתב שקיבלו מהמשטרה הוא יממה אחת בלבד אחרי הגשת התלונה.
"אני מצפה ממשטרת ישראל שתפעיל את היכולות שברשותה, שכבר ראינו בעבר איך היא יודעת לנצל אותן בגזרות אחרות, ושימצאו את מי שעמד מול הבניין שלנו עם נשק, ככל הנראה בלתי חוקי, וירה ללא סיבה", אומרת חני לוז, אמה של חמדה. "כל פורע, בין שפגע בניידות ובציוד משטרתי ובין שפגע באזרחים, צריך לדעת שייחקר ויעמוד לדין".
מהמשטרה נמסר לנו בתחילה שעם קבלת התלונה על הירי מול בית משפחת לוז, "נפתחה חקירה, ובמסגרתה בוצעו מגוון פעולות. בהתאם לתשתית הראייתית ולחומרי החקירה שהושגו, לא ניתן היה להגיע לחשוד במעשה והוחלט על סגירת התיק. ככל שיתקבלו במשטרה ראיות או מידע חדש שיוכלו להביא להתפתחות בחקירה, הרי שאלו ייבדקו כמקובל". אך לאחר שעו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו הגיש ערר על ההחלטה, הוחלט לפתוח את תיק החקירה מחדש.
לדברי עו"ד יוסף אקרמן מארגון "עד כאן", המלווה את נפגעי הפרעות עוד מתחילת גל האלימות, אין זה המקרה היחיד שבו הגשת ערר מביאה לפתיחת התיקים מחדש בתוך יום או יומיים. "זה אומר דבר פשוט, משטרת ישראל רוצה שקט, זה מה שחשוב לה. מבחינתה האירוע הסתיים, הוא מאחורינו, והיא לא רוצה עכשיו לתחקר את מה שקרה בפרעות. מבחינתה צריך להתקדם הלאה ולא לעסוק בתלונות. המשטרה לא רוצה להתמודד עם השאלות הקשות, כמו איך קורה שיש בעיר פלוגות עם מאות לוחמי מג"ב והפורעים ממשיכים לחולל מהומות. כשמופעל לחץ הם מיד פותחים את התיקים שוב, פתאום יש להם יכולת לבצע פעולות חקירה".
מנכ"לית הגרעין התורני בלוד, אפרת נוי, הייתה באירוע בשכונת נווה־נוף בערב הראשון של האירועים האלימים בעיר. "ראינו את התושבים הערבים יוצאים מהבניינים ומתחילים ליידות לעברנו אבנים ובקבוקי תבערה", היא מתארת. "בשלב מסוים הגיעו למכונית שלי, השליכו עליה אבנים ופירקו אותה". גם היא קיבלה השבוע הודעה על כך שהתלונה שהגישה נסגרה. "לא מזמן פורסמו היעדים החדשים של המפכ"ל עבור המשטרה – משטרה ירוקה, אפליקציה, שיחות וידאו. נראה לי שרצו פה כמה צעדים קדימה, קודם צריך לדאוג לביטחון האישי של האזרחים".
המשנה לראש העיר, נתנאל איזק, הותקף באבנים ובאלימות בעת ריאיון בשידור חי לגלי צה״ל. מאות אלפי מאזינים שמעו את התקיפה בזמן אמת. ובכל זאת, חודש וחצי אחרי הלינץ׳ קיבל גם איזק הודעה שהחקירה מוצתה והתיק נסגר. "במשטרה יודעים שיש באמתחתי שני סלעים שניפצו את חלונות הרכב, ושאפילו לא נלקחו מהם דגימות DNA", הוא אומר. "בעבר כששמעתי בחדשות על יידוי אבנים דמיינתי משהו בסגנון חלוקי נחל, אבל אחרי שהושלכו על הרכב שלי עשרות סלעים בגודל עצום, אני מבין שזה כלי רצח לכל דבר. התחושה הכללית היא של אובדן הרתעה ומשילות במדינה ובעיקר בערים המעורבות, ומוכרחים לשנות את זה בהקדם".
לאחרונה פורסם כי המשטרה עצרה חמישה צעירים בחשד למעורבות בהצתת נקודת השיטור הקהילתי בשכונת רמת־אשכול. נגד ארבעה מהם אף הוגש כתב אישוםם, והדבר רק מחדד את תחושות האכזבה של התושבים: במקרים של הצתות בתי כנסת, למשל, החקירה לא הושלמה. "כשהמשטרה רוצה ברור שיש לה יכולת", אומרת נוי. "כשפוגעים במבני משטרה או מאיימים על שוטרים רואים כמה היא יכולה. אנחנו רוצים לראות את אותן היכולות".
"לנטרל את הכאב"
לצד הביקורת על המשטרה מצד תושבי לוד, יש גם יוזמות לשיתוף פעולה עם המשטרה. חיים מיטניצקי מקהילת חב"ד בעיר יוזם הקמת מערך שמירה התנדבותי של תושבים בשכונה שיעבדו לצד כוחות הביטחון. למערך התגייסו כמה עשרות תושבים שעברו הכשרה עם המשטרה. "כשהחלו הפרעות הבנו שהמשטרה, שרוצה ועושה הכול כדי להגן עלינו, לא יכולה להשתלט על האירועים בלוד", אומר מיטניצקי. "אנחנו רוצים לסייע לה. אנחנו רוצים ליצור תחושה של הרתעה. המקום שלנו אינו שטח הפקר, לא כל אחד יכול להיכנס ולעשות מה שהוא רוצה".
אתמול הודיעו המשטרה והשב"כ על השלמת חקירתה של תקיפת בית משפחה יהודית בשכונת חב"ד בלוד באמצעות בקבוקי תבערה. נגד עשרה החשודים במעשה החמור – תשעה תושבי לוד ואחד מרמלה – יוגשו כתבי אישום. שניים מהתוקפים היו קטינים, ולפי שב"כ התקיפה תוכננה וכללה סיורים מקדימים, תיאום והשגת מכשירי קשר, וכמובן הכנת בקבוקי התבערה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה מפעילה מערכי חקירות, מודיעין וזיהוי פלילי מורכבים במאמץ מתמיד לפענח את האירועים האלימים שהתרחשו בלוד בחודש מאי. ראיה לחשיבות שמייחסת המשטרה לחקירות אלו ניתן ללמוד מעשרות כתבי אישום שהוגשו עד כה בגין עבירות אלימות, התפרעויות ועבירות נשק, כגון רצח יגאל יהושע ז"ל, יידויי בקבוקי תבערה, הצתת נקודת המשטרה ברמת־אשכול ועוד.
"נציין כי תיקים רבים עדיין נחקרים בימים אלו, וצפוי כי יובילו לכתבי אישום נוספים. משטרת ישראל תמשיך לחקור כל אירוע במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם המבצעים".
ללוד הגיע אתמול נשיא המדינה יצחק הרצוג, שבחר בעיר בתור המקום הראשון לבקר בו בתפקידו החדש. הרצוג ורעייתו מיכל ביקרו בין השאר במכינה שהוצתה, שוחחו עם ראש העיר יאיר רביבו, עם חברי המועצה ועם קבוצת תושבים, ושמעו מהם על החוויות המורכבות. הרצוג שיבח את פעילות הגרעין התורני בעיר. "ראיתי בלוד אהבה עצומה וכאב עצום", אמר הנשיא. "אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לנטרל את הכאב הזה ולהחזיר את החיים למסלולם באהבה, באחווה, בשכנות טובה וברעות".
ראש העיר רביבו הודה לנשיא ואמר שביקורו "מפיח עידוד ותקווה שיש לבחור בפיוס ובשלום כדי שהאירועים הקשים שהיו כאן לא יחזרו לעולם".
