תוכנית חדשה של משרדי האוצר והכלכלה לפתיחת המשק ליבוא צפויה להפחית את הנטל הרגולטורי על יבואנים, להגדיל את התחרות ואת מגוון המוצרים המיובאים ארצה, ולהוריד את המחירים לצרכנים. "אין סיבה שמוצר שמאושר לשימוש בארה"ב ואירופה יידרש לאישורים ולתקינה שונה בישראל", אמר שר האוצר אביגדור ליברמן. "הגיע הזמן להקל ולפשט את התהליכים, תוך שאנו נוהגים באחריות הנדרשת על מנת לאפשר לעסקים ולצרכנים ליהנות ממגוון רחב יותר של מוצרים במחירים תחרותיים".
על פי נתוני ה־OECD, מחירי מוצרי הצריכה בארץ גבוהים בענפים שאינם חשופים ליבוא. מוצרי מזון, ריהוט, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, חלקי חילוף לרכב ומוצרי תינוקות ותמרוקים, יקרים כאן בכ־20 עד 80 אחוזים. הבעיה המרכזית היא רגולציה מופרזת על היבוא; בין השאר, מדינת ישראל נשענת על תקנים מקומיים ואינה מתאימה את התקינה שלה לרגולציה המקובלת במדינות המפותחות. היא גם היחידה מבין המדינות המפותחות הנוהגת במשטר בדיקות בטרם הכניסה לשווקים, במקום לסמוך על הצהרת היבואן כי הוא עומד בתקנים, ולפקח על המוצרים באמצעות בדיקות מדגמיות לאחר הכנסת הסחורה לארץ.
יבואן המעוניין לייבא ארצה מוצר חדש כלשהו – מאריחי קרמיקה ועד אופניים – מתבקש לאשר אב־טיפוס בבדיקת מעבדה של מכון התקנים, ורק אחרי עמידה בתנאי התקן, תהליך שיכול להימשך חודשים, הוא רשאי לייבא ארצה את המוצר. גם אז יש לשלוח את הטובין לבדיקת מעבדה נוספת. רגולטורים נוספים עשויים להתערב גם הם: משרד הבריאות, למשל, מערים קשיים ניכרים על ייבוא מוצרי מזון ותמרוקים, מחשש לפגיעה בבריאות הציבור.
השינוי המרכזי בתוכנית החדשה הוא יצירת מסלול חדש, שלפיו כל מוצר העומד בתקן האירופי ומשווק באחת ממדינות האיחוד יוכל להימכר בארץ ללא בדיקות נוספות. במשרד האוצר יבחנו בהמשך מסלול דומה גם עבור הרגולציה האמריקנית. במקום לשאת ולתת עם כל אחד מהרגולטורים המקומיים, יבואנים יוכלו להישען על הנעשה בעולם המפותח.
התוכנית החדשה תתאים את הרגולציה הישראלית לדרישות במדינות המפותחות, ותסתפק בהצהרת היבואן שהמוצר עומד בתקן כדי שהוא יוכל לשווקו מיידית. מכון התקנים יוכל לערוך בדיקות בשווקים ולוודא כי המוצרים אכן עומדים בתקן, ואם יימצא שאינם עומדים בתקן – להטיל קנסות ואף לאסוף מוצרים פגומים.
גם ליבוא המקביל מתוכנן מסלול חדש: יבואנים קטנים שרוכשים עודפי ייצור מספקים משניים מתקשים כיום לייבא את המוצרים הללו, שכן הרגולטור דורש מהם להציג את מסמכי היצרן המקורי. הרפורמה תאפשר ליבואן להנפיק אישור של מעבדה חיצונית, ולהצהיר שהמוצר זהה למוצר המשווק כבר בארץ עם המסמכים המקוריים. המסלול הזה יפגע בבלעדיות של היבואנים הרשמיים במגוון תחומים, ויעודד תחרות בשוק.
הרפורמה כלולה בטיוטות חוק ההסדרים והתקציב לשנים 2021־2022, ולפי הטיוטה היא אמורה להיכנס לתוקף בהדרגה עד סוף השנה הבאה, בכמה פעימות, כשהרגולציה הנוגעת למוצרים הרגישים ביותר תעודכן אחרונה. בפעימה הראשונה, כל המוצרים שחייבים בתקן רשמי יעברו בתוך שנה למסלול של הצהרת יבואן ואכיפה במהלך השיווק בלבד. על פי דו"ח של משרד הכלכלה, השינוי הזה לבדו צפוי לחסוך לציבור כמיליארד שקלים בשנה.
באוצר מדגישים שהרפורמה מקיפה ורחבה מבעבר. רפורמת הקורנפלקס יצרה שינוי בתקינה למוצרי מזון רגילים, אך לא כללה מזון שהוגדר "רגיש", ועל כן הקיפה רק חלק קטן ממוצרי המזון. הרפורמה הנוכחית תאפשר יבוא על בסיס הצהרה של כל מוצרי המזון הרגילים וכן של רוב מוצרי המזון הרגישים המשווקים באירופה. למשל מים מינרליים בבקבוקים ומזון המיובא בטמפרטורה מבוקרת, כמו מוצרי חלב ופירות וירקות קפואים.
עם זאת, הרפורמה עדיין אינה כוללת מוצרים רבים ובהם מזון תינוקות, מזון ייחודי, תוספי תזונה, בשר, דגים וביצים. במשרד האוצר אומרים כי תהיה רפורמה אחרת בנוגע לענף החקלאות, שתוצרתו בישראל יקרה במיוחד בהשוואה למדינות האיחוד האירופי.
משרד האוצר מעריך את החיסכון למשק מהרפורמה כולה בכ־5 מיליארד שקלים בשנה. הרחבת היבוא תביא להגדלת מגוון המוצרים המשווקים בארץ ולהוזלת המוצרים שכבר מיובאים ארצה. ישראל מתאפיינת בפריון נמוך וביוקר מחיה גבוה, גם בשל חשיפה מועטה ליבוא: באין תחרות מחו"ל, אין מה שידחוף את הייצור המקומי לשיפור הפריון ולהורדת מחירים. בניגוד למגמה העולמית, בישראל נראית ירידה במשקל היבוא והיצוא מתוך התוצר.
