הבית // בית פרטי במגרש של דונם. חמישה חדרי שינה, חלל ציבורי גדול ופתוח, חצר וגינה. יש גם צימר קטן מעץ, כיחידת אירוח לחברים וגם כסטודיו לסדנאות תפירה ואמנות.
בוקר טוב // הבוקר של אמנון מתחיל מוקדם. ארבע פעמים בשבוע הוא יוצא מוקדם לריצה ותפילה, ואז יושב לארוחת בוקר קטנה עם כוס קפה ויוצא לעבודה. חגית לרוב אחראית על הילדים – הגדולים לומדים בפנימייה, וארבעת הילדים הקטנים יותר עדיין בבית. הבנים יוצאים בהסעות מוקדמות לבית ספר בסוסיא, והקטנות לומדות במוסדות חינוך בישוב. לאחר שהילדים יוצאים, חגית מתפנה לעבודות הבית ולעבודה מהבית.
סוציאלית // חגית היא עובדת סוציאלית בהכשרתה, אבל בשנים האחרונות היא מנחה סדנאות למיניות בריאה באופן פרטי וגם במרכז "פעימה" לנשיות ומיניות במכון ליברמן.
היא מעבירה סדנאות במיניות בשילוב אמנות ("לאחרונה מקרמה") לבנות מצווה, לאימהות, לבתי ספר ולצוותי חינוך. "למדתי הנחיית מיניות בריאה במכון באר. אחרי שהדרכתי לא מעט כלות הרגשתי שבתחום המיניות יש צורך או חוסר וחסך לכלות שהגיעו אליי, וידעתי שאני רוצה להעשיר אותן בנושא.
"דווקא בזמן האחרון אני מרגישה שהמגזר שלנו מוצף בכל מה שקשור למיניות, אין היום יישוב או גרעין תורני שלא היו בו סדנה או הרצאה בתחום. זה נושא מאוד מדובר, ולכן התחלתי לחשוב לפנות לכיוון של הרצאות בנושא במגזרים אחרים דווקא, כמו המגזר החילוני או החרדי".
יזם // אמנון ושותפו הקימו לפני 11 שנים את חברת "פרוג'קט בר", המתמחה בניהול רפתות והקמתן בארץ ובעולם, חברה־בת לקבוצת "צמח תערובות" בעמק הירדן. הוא מבלה שעות רבות בדרכים וחולש על כל הארץ, מרמת הגולן והגליל העליון ועד הערבה. הפעילות בחו"ל מצריכה אותו לטוס לא מעט. "אנחנו עובדים הרבה במדינות מתפתחות כמו וייטנאם, תאילנד, מדינות באפריקה ועוד. אני אוהב יזמות ויצירה, ואת כל החברות שאני שותף בהן הקמתי מאפס. אני אוהב ליצור יש מאין, אבל הכי אוהב את העיסוק בחקלאות".
כלכלה וצדקה // אמנון גם הקים יחד עם דוד שלו את "דעת פיננסים", חברה לשירותי ייעוץ כלכלי והבראת חברות. לפני כשמונה שנים גם הקים את עמותת "חסדי בר" לסיוע לנזקקים באזור הדרום, הפועלת בעיקר לקראת החגים. כל העובדים בעמותה פועלים בהתנדבות. "את העמותה הקמתי מתוך הערכים שספגתי בקיבוץ, של שוויון ונתינה לאחר".
קיבוץ // אמנון גדל במשואות־יצחק, במשפחה עם חמישה אחים. הוא התחנך בשפיר, ולאחר מכן בישיבת כפר הרא"ה אחרי שהיה שנה וחצי במכינה בעלי הוא התגייס לשירות צבאי ביחידת עורב גולני, יצא לקצונה ונפצע. הוא עבר שיקום ארוך בתל־השומר, ולמד כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר־אילן. בהתחלה עבד בייעוץ כלכלי, ואז עבר לתפקיד סמנכ"ל במרכז המזון של משואות־יצחק. אחר כך הקים את פרוג'קט בר.
ועוד קיבוץ // חגית גדלה במשק בני־דרום, במשפחה של ארבעה ילדים. היא התחנכה בקבוצת יבנה, בחפץ־חיים ובאולפנת בהר"ן. בשירות הלאומי שירתה בגרעין התורני בקצרין ולאחר מכן במשפחתון אור שלום במבשרת־ציון. היא עשתה תואר ראשון בעבודה סוציאלית באשקלון ועבדה במועצה האזורית נחל שורק עד שעברו לסנסנה.
היכרות // שניהם גדלו במשקים שיתופיים דתיים באזור הדרום, וחוו את אותם הטיולים ואותן החוויות בילדות, בלי שנפגשו. "בהמשך נוצרו חברויות בין שני המשקים ואז לשמחתנו התרחש המפגש. באחת היציאות של אמנון מהצבא, בזמן מסלול ההכשרה, הוא יזם פגישה של שנינו במקום שניפגש כל החבר'ה. הפגישה הראשונה שלנו כזוג הייתה בחוף באשדוד". אחות של אמנון נשואה לבן כיתה של חגית מבני־דרום, וכמוהם יש עוד לפחות חמישה זוגות שמחברים בין שני המשקים.
יחד // הם התחתנו בזמן שחגית למדה באוניברסיטה, ואמנון היה קצין בצבא. בשנה הראשונה לנישואיהם גרו בבני־דרום ואז עברו למשואות־יצחק. הם גרו שם במשך שמונה שנים, אבל "לא התאים לנו להיות חברי משק. אנחנו מכירים את היתרונות והחסרונות, וחיפשנו מקום אחר שנוכל לגדול בו, מקום שיאפשר לנו להרחיב אופקים אבל בעיקר לצאת מהמקום המוכר".
היריון // כשחגית הייתה בחודש השביעי להיריון עם הלל, אמנון נפצע בפעילות מבצעית בעזה. "לאחר כמה ימי אשפוז בבית החולים ברזילי, הבנו שההחלמה תהיה ארוכה. אמנון נכנס לשיקום בתל־השומר, ולאחר כמה חודשי אשפוז בשיקום הגיעה העת ללדת. הלידה הייתה בתל־השומר סמוך למרכז השיקום, ואמנון הגיע ללידה על כיסא גלגלים. הוא בעצם ברח מהשיקום, כדי ללוות את חגית ולהיות נוכח בלידה". הבת הלל נקראה כהודיה על ההחלמה של אמנון.
סנסנה // חגית: "הגענו לכאן אחרי שאחותו הגדולה של אמנון, שגרה כאן, הכירה לנו את המקום – ולפני חמש שנים הבאנו לפה גם את אחותי, כך שמבחינה משפחתית אנחנו לגמרי מסודרים. יש פה מגוון אנשים נדירים שלכולם מכנה משותף – לעשות טוב". אמנון: "עשינו שינוי של 180 מעלות מהחיים שהיינו רגילים בהם. שנינו קיבוצניקים, אבל חיפשנו משהו אחר והחזון להתפתח כלכלית ומקצועית לא הסתדר עם התפיסה הקיבוצית".
חופש // הם אוהבים לצאת לטבע ולטייל בכל רחבי הארץ. "בריכת הבית שלנו היא עין עקב. אנחנו מטיילים בשבילים מסומנים, בטבע, בהרים ובגבעות, בנחלים, באתרים היסטוריים. טיילנו בשביל ישראל. יצאנו לטיולים באופניים ובטרקטורונים. ובזכות אמנון, שנוסע הרבה לחו"ל, תפסנו את הג'וק לטייל בעולם. בדרך כלל אנחנו לא מתכננים מראש יותר מדי, אלא זורמים עם הטיול ומחשבים מסלול תוך כדי תנועה".
בילוי // "לאחרונה כשהילדים גדלו קצת גילינו גם את העיר הגדולה, ואנחנו יוצאים לגיחה זוגית של בילוי לילה בתל־אביב או בירושלים, נושמים קצת שווקים, חנויות ואוכל טוב, וחוזרים הביתה שמחים ומרוצים".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
