על פי התכנית, שהשיק היום (ג') השר לשירותי דת, מתן כהנא, שוק הכשרות ייפתח לתחרות של גופי כשרות פרטיים שיועסקו מעתה תחת תאגידי הכשרות עליהם תפקח הרבנות הראשית או צירוף של שלושה רבני עיר.
גופי הכשרות הפרטיים יעסיקו ויפקחו על משגיחי הכשרות. גופי הכשרות יפרסמו לציבור את הסטנדרט ההלכתי (שקבעה הרבנות הראשית) בו הם מתחייבים לעמוד. בנוסף, מעל כולם יוקם גוף פיקוח עליון של הרבנות הראשית שיפקח על גופי הכשרות הפרטיים ויוודא שהם עומדים בסטנדרט ההלכתי בו בחרו. גוף הפיקוח העליון יוכל להעניק קנסות ולשלול רישיון לתאגיד שיחרוג מהנורמה שהתחייב אליה. תאגיד כשרות שירצה, יוכל לבחור לעמוד בסטנדרט בסיסי יותר מזה שהגדירה הרבנות שיאושר על ידי שלושה רבני עיר, אך לא יוכל לקבל את החותמת של הרבנות הראשית. כמו כן, מעתה בתי עסק יחזיקו תעודת כשרות אחת ולא יצטרכו לשלם לשני גופי כשרות. למעשה, לא יצטרכו להחזיק גם כשרות מטעם הבד"ץ וגם של הרבנות המקומית.
מועצת הרבנות הראשית לישראל הביע התנגדות עזה לרפורמה שהשר כהנא מבקש להעביר. "הרבנות הראשית לישראל דוחה מכל וכל את היוזמה המסוכנת של המשרד לשירותי דת להרס הכשרות בישראל, ה׳תכנית׳ שהוצגה היום לשינויים במערך הכשרות משמעותה היא ביטול הכשרות במדינת ישראל . זוהי חלק ממגמה כללית של מלחמה בשירותי הדת שמטרתה הסופית ביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל. הרבנות הראשית ורבני ישראל יעמדו בפרץ ויפעלו לבלימת היוזמה המסוכנת, עם ישראל המקפיד על כשרות כהלכה מצביע ברגליים ונותן אמון מלא ברבנות, יוזמות מסוכנות אלה דינן להתבטל".

כמו כן, גם חברי הכנסת החרדים מדובר ברפורמה שתזיק למערך הכשרות. יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני התייחס לנושא בדיון בוועדת הכספים ואמר: "במקום להתעסק כל היום בחוק הדיינים הפוליטי ובדברים שאין להם כל ערך, תתחילו לעבוד לטובת האזרחים, תחזירו את תקציב החל"ת לעובדים, תביאו את הטבות המס ליישובים, תדונו על העלאת גיל הפרישה לנשים, ותתקצבו את בתי החולים הציבוריים, תפסיקו כל היום להתעסק בדיינים, תתחילו לעבוד".
בעקבות ההודעה גם ח"כ אורי מקלב מסר בעניין: "זה שגופים פרטיים ולא רבניים יעניקו כשרות על פי סטנדרטים אחידים – זה לא רפורמה אלא עקירת הכשרות. בניסיון להגיד 'כשר אני' הם הופכים את עולם הכשרות למשהו טכני וכלכלי ולא הלכתי ומסורתי".
השר כהנא ענה לביקורת מצד הרבנים הראשיים ואמר: "אני לא יכול להגיד שהם בשיא ההתלהבות ממהפכת הכשרות הזאת, אבל יש מספיק סיבות שיובן שאנחנו מחזקים את הרבנות". בנוסף, הוא כינה את המצב עד היום במערכת כ"חולה", לאחר שפורסמו מספר דוחות של מבקר המדינה שהצביעו על תופעות חמורות בנושא..
"אנחנו רואים בשנים האחרונות מערך של חומרות שהרבנות מטילה ורוצים לאפשר סטנדרט אחר ששווה לכל נפש", מבהיר כהנא. הוא מציג את היתרונות, לפיהם גופי הכשרות הופכים להיות מקצועיים, וכן העלייה בתחרות תוביל לירידה במחיר.
בהשקת התוכנית השר כהנא התייחס לנושאים שנויים במחלוקת: הוא הצהיר כי הוא יתמוך מאד במשגיחות, נשים שיתנו כשרות; על כשרות עבור עסקים שפתוחים בשבת הוא אמר כי "היא תינתן רק למי שיעמדו בתנאים המתאימים לפי מה שגוף הפיקוח יחליט".

המטרה של כהנא היא להכניס את הרפורמה תחת חוק ההסדרים שצפוי לעבור עד חודש נובמבר, אך העלות הכלכלית טרם נותחה לעומק והיא נבדקת על ידי שר האוצר בימים אלו. "השיקול הכלכלי היה משני אם בכלל", אומר כהנא, "זאת הדרך הראשונה לשפר את מערך הכשרות – שמקום כשר יהיה יותר כשר".
החוק על הרפורמה צפוי להגיע לכנסת, ולפי כהנא לא אמור להיתקל בקשיים להעברתו. "בכנסת הנוכחית יש רצון רב, כולם מבינים שתהיה התגייסות למהלך, הקואליציה נחושה להעביר את החוק הזה". תקופת המעבר של החוק צפויה להיות בין חצי שנה עם יכולת הארכה לשנה. בתקופה הזאת מערכת הכשרות תמשיך כמו שהיא פועלת עכשיו יחד עם פתיחת אזורי הכשרות לרישום, עד שהחוק יעבור במלואו.