הימים הראשונים של המשלחת הישראלית בטוקיו משרים הרבה מאוד אופטימיות, כשבמוקד עד עכשיו היא זכייתה של אבישי סמברג, במדליית הארד בתחרות הטקוואנדו.
מי שזכה להיות שם באולם איתה ברגע המרגש, כאשר דגל ישראל פרוש לפניו, הוא שר התרבות והספורט, חילי טרופר, שהגיע לטוקיו ביום חמישי שעבר. "ברגע שיצאה השבת, הגעתי לאירועי השחייה, ושם נאמר לנו שאבישג עלתה לקרב על המדליה ולשמחתי הצלחנו להגיע בזמן לראות אותה מנצחת. זו הייתה התחרות הראשונה שראיתי במשחקים, אז עד הנקודה הזו הייתי במאה אחוזי הצלחה", מספר טרופר בחיוך. "לפני כמה שבועות פגשתי את סמברג במועדון שלה ברמלה, ושמחתי להכיר בחורה צעירה ומוכשרת, עם אופי טוב, רוח חזקה והרבה צניעות. בגלל העובדה שניהלתי ברמלה תיכון במשך חמש שנים, כל דבר שקורה בעיר הזו מרגש אותי אפילו יותר".
טרופר, שהגיע לכאן כאמור ביום חמישי שעבר, נאלץ להתמודד כמו רבים מאיתנו, עם הקשיים וההגבלות, שמציבים המארגנים בשל משבר הקורונה. "אני מאוד נהנה מהמשחקים אבל הרבה פחות מכול מה שמסביב", הוא קובע, "התנועה פה ממקום למקום מאוד קשה ועד שלא הצמידו לי רכב מהשגרירות, בתחילת השבוע, פשוט לא הצלחנו להתנייד. אחרי כמה ימים פה הדברים הפכו קצת קלים יותר ולפחות אנחנו יכולים להגיע למקומות. אני אוהב ספורט וברגע שסיימתי עם כל הבירוקרטיה, אז החוויה היא כיפית".
טרופר הגיע גם לטקס הפתיחה ביום שישי בערב, לאחר שצעד אליו ממלון סמוך בו הוא שוהה. "בעיניי הטקס לא היה מרשים, הוא היה ארוך מאוד אבל הרגע שבו הזכירו את הנרצחים במינכן, אחרי 50 שנה של התעלמות, היה רגע מאוד מרגש", הוא משתף, "טסתי לטוקיו יחד עם אילנה רומנו ואנקי שפיצר, שתיים מהאלמנות של הספורטאים, וכל הדרך הן סיפרו לי על השנים הרבות שהן מחכות והתהליך שהן עוברות, והנה פתאום זה קרה ובצורה מאוד מכובדת, אולי בלי אצטדיון מלא ובלי הרבה אנשים, אבל עדיין ישבו בקהל כמה אלפים. יש הרבה גורמים שנתנו יד לדבר הזה, אבל בסופו של דבר זה שייך לאנקי ואילנה, שנאבקו על הצדק כל כך הרבה זמן בלי להרים ידיים, וזה שיעור לכך שבסופו של דבר הצדק נראה. זו בושה שהתכחשו למקרה הזה במשך 49 שנה וקשה להבין איך אפשר להתעלם מ-11 ספורטאים, שהגיעו לכפר האולימפי ולא חזרו הביתה, אבל ברגע אחד כל זה נגמר וכל הכבוד לתומאס באך, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, שהחל את התהליך עם הטקס בריו והמשיך אותו כאן בטוקיו".
נפגשתי עם טרופר באולם הבודוקאן המיתולוגי, בו נערכות השבוע תחרויות הג'ודו, רגע לפני פתיחת קרבות ההכרעה של הג'ודוקה ברוך שמיאלוב, שצנח לבית הניחומים והצליח לעלות לקרב על מדלית הארד. רגע לפני השלב המכריע, פרש גיא גוטמן, ראש מטה השר התרבות והספורט, דגל כחול לבן על המעקה לפנינו, ויעל ארד, המדליסטית הראשונה של ישראל, שתתמנה בקרוב למשרת יושבת ראש הוועד האולימפי, התיישבה מאחורינו והעניקה לנו פרשנות מקצועית בזמן אמת. למרות הקרב הצמוד, בסופו של דבר, ניצח המתחרה הברזילאי, ושמיאלוב ואנחנו נותרנו ללא מדליה נוספת. "משמח אותי לראות שכל מי שמשתתף עד עכשיו בתחרויות כאן עושה דברים יפים ושאף אחד לא מביך", אומר טרופר, "כל מי שאני מדבר אתו במשלחת מספר לי על סולידריות מאוד יפה בין האנשים, ועד עכשיו נראה שהספורטאים הישראלים הגיעו לכאן כדי להיאבק ולתת את הכי טוב שלהם"
להכפיל את ההצלחות
חילי טרופר מונה לשר התרבות והספורט, ב-17 במאי, 2020, במסגרת הממשלה ה-35, וממשיך בתפקידו גם כחלק מהממשלה הנוכחית. "הספורט זה עולם שבאתי אליו מאהבה", הוא קובע, "תמיד אהבתי ועקבתי אחרי ספורט ישראלי, בעיקר אחרי כדורסל, אבל גם אחרי ענפים רבים אחרים. בקדנציה הראשונה שלי בתפקיד היה קשה יותר לקדם דברים, גם בגלל הקורונה וגם בגלל ממשלה שפחות תפקדה ועכשיו יש לנו הרבה מאוד חלומות להגשים. יש אצלנו כבר הרבה דברים טובים, אבל עדיין צריך להמשיך ולטפס מדרגה נוספת, גם בכל מה שנוגע לספורט האולימפי". בתחילת יולי העביר טרופר החלטה לשינוי שיטת התקצוב לענפי הספורט במדינה, כשבין השאר אחת המטרות היא הכפלת המדליות הישראליות בענפים האולימפיים. "הרפורמה החדשה כוללת ארבעה פרקים, שאחד מהם נוגע לספורטאי עלית, אלו שמייצגים אותנו באולימפיאדות. המטרה היא להביא יותר הישגים ולהפוך את וינגייט למכון לאומי משודרג", מסביר טרופר, "כחלק מהתוכנית צמצמנו את מספר הענפים האולימפיים וקבענו שהישגיות תוביל לתקציבים גבוהים יותר. בנוסף אנחנו נקדם נשים, ספורטאים עם מוגבלויות שחשובים לי מאוד ומועדונים בפריפריה, כי ילד שגדל שם הוא לא פחות מוכשר, אבל זוכה לפחות הזדמנויות ותקצוב מועדף אמור לתקן את הבעיה הזו. זה לא אומר שענף שלא הצליח לא יקבל תקציב, אנחנו נמשיך להגן על כל הענפים אבל בתוך העוגה יש תגמול ברור למי יביא יותר הישגים".
איך מתקבלת התוכנית שלך אצל אנשי האוצר?
"המבחן יהיה בשבועות הקרובים. שר האוצר ליברמן והמנכ"ל שלו, אלו אנשים שאוהבים ספורט ומבינים את הערך שלו ככלי לשינוי חינוכי וגם לגאווה ישראלית. יש מעט מאוד תחומים שכל כך הרבה ערכים מתרכזים אליהם פנימה, האולימפיאדה היא אחת הדוגמאות לכך. יש גם צדדים פחות יפים, כמו אלימות וגזענות בספורט וגם בזה צריך להילחם. חיזוק הספורט הישראלי זה חיזוק של ערכים יפים".
טרופר מודע היטב גם לקשיים שנתקלים בהם ספורטאים דתיים בעולם המקצועני. "זה נושא מורכב ואין לי מתכון שיפתור אותו באופן מוחלט, כי יש כאן איזשהו מתח מובנה. בשביל הרבה מאוד ספורטאים ישראלים שבת זו ההזדמנות לעשות דברים, וגם במובן הקהילתי זו הזדמנות למשפחות ללכת יחד לצפות. בסוף פתרון העומק יהיה, כשבישראל יהיה יום שבתון גם ביום ראשון. יש לזה עוד שיקולים כלכליים אבל מבחינת ספורט, זו תהיה הברכה הכי גדולה", הוא מסביר, "בפועל כרגע רוב משחקי הכדורגל בליגת העל כבר לא מתנהלים במהלך השבת עצמה. גם ברמת הילדים, האיגודים מחויבים לתת מענה לילדים דתיים, אחרת האיגוד עלול לאבד את כל התמיכה הכלכלית שלו. משרד הספורט עושה צעדים גדולים למען הספורטאים הדתיים, זה לא הופך את זה לפשוט יותר, אבל המאמצים נעשים ויותר דלתות נפתחות, למרות שיש בעיות כמו תחרויות בינלאומיות, ששם יש לנו פחות שליטה".
איך אתה מרגיש עד עכשיו כחלק מהממשלה החדשה?
"זה לא סוד שהממשלה נבנתה עם הרבה פערים פנימיים, אבל מצד שני היא מושתת על אווירה טובה. אין בעיה בעובדה שיש פערים, העניין הוא איך להתמודד איתם, וכרגע הבחירה היא לעשות את זה בכבוד הדדי, כשברור לכל אחד יש את הכאבים שלו. כולנו מכוונים עכשיו לדיוני תקציב, גם אני חלק מהם בדיונים שמתקיימים בזום, ואם הוא יעבור הממשלה הזו תחזיק. עבורי היתרון הוא שבעקבות החוק הנורווגי אני לא חבר כנסת והיא לא חסרה לי בימים אלה, כי אני אדם שלא בנוי לצעקות". טרופר צפוי לצאת חזרה מיפן, מחר, יום שלישי בערב. "מאוד רציתי להישאר כאן עד אחרי הטקס לזכר חללי מינכן ביום ראשון, אבל נאלצתי לקצר בגלל דיוני התקציב שמאוד חשובים לי".
