בתוך שעות מאז ניתנה החלטת בג"צ שלא להתערב בצו המנהל האזרחי – השלימו כוחות הבטחון את פינויים של שבעה קרוואנים בישוב אדוריים שבהר חברון. התושבים קבלו רק אתמול (ב') את ההודעה על הפינוי וקיוו שבית המשפט לכל הפחות, יאפשר להם זמן מה להתארגן אך כבר בסביבות השעה עשר בבוקר הגיעו הכוחות לפנות את המבנים לקראת העברתם מהמקום.
"אנחנו כואבים והמומים" אמר למקור ראשון נחשון עמית שפונה היום מביתו. "החפצים שלנו זרוקים ברחוב. נשברו פה תנורים, ארונות, חפצים שזרוקים ברחוב. אנחנו לא יודעים איך להכיל את זה ולאן לנתב את הכאב אבל אנחנו ננתב אותו לבניה ולצמיחה".
עמית שנכנס לקרוואן לפני כשלושה חודשים לא האמין שהקשיים איתם מתמודדת ההתיישבות הצעירה יביאו לכך שיפונה מביתו. "הקרוואנים הגיעו לישוב לפני שלושה חודשים, באו משפחות חדשות והיה צריך לשים אותן איפשהו, אין לנו מקום כרגע לכל המשפחות בלי הקרוואנים. נכנסו לגור בהם בידיעה שיש סיכוי גדול מאד להסדרה, שזו ההתנהלות בהתיישבות. לפני שבועיים בערך אמרו לנו שיש גורם בטחוני שמגרד לו באצבעות לדפוק אותנו כדי להראות שהוא גבר על מתנחלים אחרי אביתר, אבל הייתה תחושה שהכול טוב וזה יעבור. אתמול בערב נתנו לנו את המכה האחרונה והבנו שזה סופי. הגיע לפה המח"ט, הסתובב בין הקרוואנים ואמר לאנשים 'זהו מחר באים לפנות אתכם, הסיפור נגמר'".
לדברי עמית, הסיפור מעיק במיוחד לאור חוסר ההתמודדות של מערכת הביטחון עם הבנייה הלא חוקית ההמונית בצד הערבי. "לכל מקום שאנחנו נוסעים מהר חברון, אם לכיוון ירושלים או כיוון באר שבע אנחנו רואים מאות ואולי אלפי בתים של ערבים שנבנים באין מפריע. רואים כל יום עוד יציקה, עוד הרחבה, עוד חפירה אצל הערבים, זה לא מעניין אף אחד.
אנחנו ישוב קטן שנמצא על אדמות מדינה בשלבי הסדרה, התחושות האלה הן קשות מאד. הילדה שלי לא מבינה למה חיילים ושוטרים באים לפנות אותנו מהבית. אין לנו מה לענות לה. הרוח יורדת, אבל באים אנשים מכל האזור לחזק, לתמוך ולעזור. אנחנו חלק ממשהו גדול. אני לא נלחמים פה על הבית שלי, אלא על ארץ ישראל ועל התיישבות היהודים בהר חברון".
גם אלישיב מרמור שנאלץ לארוז את חפצי ביתו במהירות סיפר על התחושות הקשות ואמר: "אנחנו מאד מתוסכלים מהאטימות של מערכת המשפט והמערכת הפוליטית שדוחפים בכל הכוח לפינוי מיותר. אנחנו לא עוצרים, אנחנו נמשיך בכל הכוח במשימה שהתחלנו ושום דבר לא יעצור אותנו".
