נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות השופט (בדימוס) אורי שהם, הגיש היום (ד') את דו"ח תלונות הציבור על התנהלות השופטים בשנת 2020 לשר המשפטים גדעון סער ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.
בשנת 2020 הוגשו 926 תלונות על שופטים ודיינים. מתוכן בוררו לגופן 548 תלונות, 60 מהן נמצאו מוצדקות. 48 תלונות הסתיימו בהערה לשופט או לדיין. סך הכול, מתוך כלל התלונות שבוררו לגופן, נמצא בסיס איתן לכחמישית מהתלונות.
על פי הדו"ח המתייחס לטיפול בתלונות במהלך שנת הקורונה, הנציבות עמדה בפני אתגרים לא פשוטים, שחייבו התמודדות בלתי שגרתית בשל מגבלות הקורונה. למרות זאת, נמשכה מגמת הצמצום במשך הזמן הממוצע לטיפול בתלונה, שעמד על 54 ימים לעומת 59 ימים בשנת 2019 ו-83 ימים בשנת 2018.
ירידה נרשמה בתלונות המוצדקות על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. בשנת 2020 נרשמו 20 אחוזים של תלונות שנמצאו מוצדקות בעניין זה, בניגוד ל-38 אחוזים בדו"ח הקודם. לעומת זאת, נרשמה עלייה משמעותית ביחס לתלונות על התנהגות בלתי ראויה של שופט: 33 אחוזים לעומת 21 אחוזים בלבד בדו"ח הקודם. הנציב שהם מציין בדו"ח כי עלייה משמעותית זו היא דבר שיש לתת עליו את הדעת. 30 אחוזים מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט (לעומת 26 אחוזים בדו"ח הקודם); 17 אחוזים מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 15 אחוזים בדו"ח הקודם).
דוגמה לתלונה מוצדקת בעניין התנהגות של שופט באולם מפרטת כיצד עורך דין שייצג תובעת בתיק התייצב בבית המשפט לדיון שאמור היה להתקיים, והודיע כי הוא התנדב להופיע בשמו של בא כוח הצד שכנגד שהודיע לו יום קודם לכן, כי נבצר ממנו להתייצב לדיון למחרת. עורך הדין הביע מחאה על כך שהוא נאלץ להמתין 45 דקות מחוץ לאולם לשם מסירת הודעתו. השופט דחה בהחלטתו את טרונייתו של המתלונן ומתח ביקורת על כך שהלה לא התייצב במדי משפט. הנציב קבע בהחלטתו, כי ניתן להבין לליבו של המתלונן עת נאלץ להמתין דקות מיותרות רק לשם מסירת ההודעה, ובשעה שהשופט כבר היה מצוי ממילא בלשכתו למעלה מחצי שעה לפני מועד תחילת הדיון. בסירובו של השופט לשמוע מה בפיו של המתלונן, שהוא עורך דין, לפני השעה הפורמלית שנועדה לדיון, ראה הנציב משום חוסר רגישות מצידו של השופט.
גידול יחסי נרשם בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה: 193 תלונות לעומת 184 בשנה הקודמת. על פי הודעת הנציבות, נושא זה הובא על ידי הנציבות לידיעתה של הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.
כך למשל, בני זוג טענו כי בתיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה הפעילה השופטת כלפיהם "איומים של ממש" במטרה להרתיע אותם מניהול המשפט. המתלוננת טענה עוד, כי כאשר היא נחקרה בחקירה נגדית, הורתה לה השופטת "לענות ב'כן' וב'לא', מבלי להרחיב או להסביר", ולעומת זאת, כאשר באי כוחה חקרו את הצד שכנגד וביקשו לחקור אותו באופן דומה, שמעה אותו השופטת בהרחבה רבה. המתלוננת טענה עוד, כי השופטת העירה לה הערות פוגעניות על מבטיה; על כך שהיא קמה ממקומה; על כך שהיא "ממלמלת מילים"; ועוד. כך, למשל, בפרוטוקול נרשמה ההערה: "בית המשפט מבקש בפעם המי יודע כמה מהתובעת להפסיק להפריע למהלך הדיון באמצעות תנועות, מילים שהיא פולטת במהלך הדיון, קימות". המתלוננת ציינה, כי היא אכן קמה ממקומה, אך זאת בשל התכווצות שרירים שנגרמה כתוצאה מתרופה שהיא נוטלת. לטענת המתלוננת, השופטת הגיעה למסקנה נחפזת שהתנהגותה מזלזלת. לטענת המתלוננת, ההתייחסות המבזה של השופטת לא נעצרה בה אלא גלשה גם לבא כוחה, שעה שנרשמה בפרוטוקול הדיון הערה שלשונה "בא כוח התובעים נושף אוויר בהפגנתיות, בית המשפט מציע לו טישיו, בא כוח התובעים לוקח מהקלדנית טישיו". לעניין הטענה בדבר גילוי יחס לא שוויוני כלפי הצדדים, קבע הנציב בהחלטתו, כי על הנתבע לא הוטלה הגבלה דומה בעת חקירתו.
הנציב קבע גם, כי חלק מההערות שהופנו למתלוננת ולבאת כוחה נוסחו בצורה שיש בה כדי לפגוע, וראוי היה להימנע מכך. אשר לטענה בדבר הפגנת חוסר סבלנות כלפי המתלוננת ובאי כוחה, נוכח הפערים בין דברי השופטת ובא כוח הצד שכנגד לבין טענות המתלוננת ובא כוחה, קבע הנציב, כי קיים קושי להכריע בין הגרסאות השונות. אולם הנציב מוצא לנכון לחזור ולהעיר, כי אף שהמתלוננת לא הלינה בתלונתה על הוצאת בא כוחה מן האולם, היה על בית המשפט להימנע מהוצאתו מן האולם, באשר הוצאת עורך דין הנמצא באולם לרגל תפקידו, היא בגדר צעד קיצוני שאינו עולה בקנה אחד עם חוק בתי המשפט.
הנציב שהם מציין בדו"ח כי בחלק מהתלונות שנמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על כשל מערכתי, ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים. כך למשל, במקרה שהובא בפני הנציב, נאשם שעל פי הרישום בפרוטוקול התייצב בבית המשפט, הגיע להסדר, הורשע ונגזר דינו. סנגורו של הנאשם ציין בפני הנציב, כי הנאשם כלל לא נכח באותו יום בבית המשפט. מבדיקת התלונה התברר כי מדובר בתקלה.
במקרה אחר ומפורסם יותר נמצאה מוצדקת תלונה על התבטאויות חמורות ופוגעניות בדיון על הארכת מעצרו של חשוד. התברר, כי כאשר בא כוחו של החשוד פירט במהלך הדיון את הבעיות הרפואיות מהן סובל מרשו המבוגר, אמרה השופטת "הבנתי שהוא לא פרגית בת 17 " וכן אמרה לו "שייקח (או 'שיאכל') מנטוס" וזאת בשים לב לחשד המופיע בחומר החקירה, לפיו החשוד הציע לחולים במחלות קשות ליטול סוכריות מסוג זה, לאחר שקיבל תמורה כספית אותה ביקש מהם, וכל זאת בהבטחה כי מדובר בתרופה שתגרום לריפויים. נוכח חומרת הדברים המליץ הנציב נשיאת בית המשפט העליון לזמן אליה את השופטת ולנזוף בה נזיפה חמורה אשר תירשם בתיקה האישי.
ביקורת נרשמה גם על בית המשפט העליון.
שופט בית המשפט העליון הפורש, מני מזוז, דן בעתירה שהוגשה, בין היתר, נגד משרד העבודה שבו מועסקת בתו בתפקיד בכיר. שמונה מתוך עשרת הסעדים שהתבקשו בעתירה נגעו ישירות ליחידה הפועלת במשרד שבו מועסקת בתו של מזוז. בהחלטתו קבע הנציב, כי אף אם השופט לא היה מודע לקשר שבין בתו ליחידה דנן, ברי שהיה ידוע לו כי בתו מכהנת בתפקיד בכיר במשרד המדובר. "חרף העובדה שקשר זה אינו מצדיק את פסלותו של השופט מלדון בעתירה, קבע הנציב, כי מוטב היה לו השופט הודיע אודותיו לצדדים בפתח הדיון" נכתב בדו"ח. "הנציב שב והדגיש את חשיבות אמון הציבור במערכת המשפטית, בתקופה מורכבת זו שבה מערכת המשפט נמצאת תחת זכוכית מגדלת, בכל החלטה ופסיקה, וביתר שאת, עת מדובר בהחלטותיהם של שופטי בית המשפט העליון המהוות נר לרגלי השופטים בערכאות דלמטה".
בארבעה מקרים ניתנו המלצות על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לדיינים או לקאדים, או על המלצה לוועדה לבחירת דיינים לסיים את כהונתו של דיין בבית הדין הרבני הגדול, שתיים לגבי בית הדין הרבני, ושתיים אחרות לגבי בית הדין של העדה הדרוזית ובית הדין השרעי.
הדו"ח מזכיר את המלצתו של הנציב לוועדה לבחירת דיינים להתכנס ולדון האם ראוי כי הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף ראוי להמשיך בתפקידו כדיין בבית הדין הרבני הגדול בעקבות התבטאותו כלפי בתי המשפט העליון. תלונה שהגיש המרכז הרפורמי לדת ולמדינה, ובה ציטוטים של הרב נגד בג"ץ בנאום שנשא בו הצהיר כי לא ימלא אחר הנחיות בית משפט העליון ותקף את התנועה הרפורמית.
