על שולחן הממשלה היום (א') מונחות ארבע הצעות שיקבעו את עתידה בחודשים הקרובים: עדכון תמונת המצב המאקרו-כלכלית של הכנסות המדינה; אישור תכנית התקציב התלת שנתית לשנים 2025-2022; אישור התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, כשלאלה מתווספת הצעת תקציב המדינה לשנים אלו.
חודשיים לפני מועד העברתו הסופית חוק התקציב שגובש בשבועות האחרונים בקדחתנות מגיע לשולחן הממשלה כצעד ראשון לקראת העברתו הסופית בחודש נובמבר. בהמשך יובא לדיון והצבעות בכנסת בוועדות כספים ובמליאה.
המשא ומתן עם המשרדים טרם הושלם אך השינויים הקריטיים יתבצעו כבר בשבועות הבאים עם דרישות חדשות. גם במערכת הממשלתית מבינים כי לא כל הסעיפים בספר התקציב יעברו במלואם ויאושרו על ידי האוצר, אך הם מנסים את מזלם, ויבקשו כמה שיותר, בידיעה שיקבלו פחות מדרישותיהם.
על אף שהעבודה העיקשת נעשתה בצורה פרטנית בין הצוותים המקצועיים של כלל המשרדים הממשלתיים לבין נציגי האוצר, ישיבת הממשלה צפויה להיות ארוכה מהרגיל, בשל הצהרות השרים סביב הסכומים הנדרשים למשרדיהם. כך למשל, כבר ביום שני שר הבריאות ניצן הורוביץ מסר דרך כלי התקשורת לראש הממשלה בנט השר כי ללא תוספת תקציב של מיליארדים למערכת הבריאות –הוא לא יתמוך בהצעת התקציב.
על אף זאת, השרים נמצאים במלכוד: מצד אחד מבקשים להוכיח הישגים כשהם יודעים שבקואליציה צרה האצבע של כל אחד קריטית להעברת התקציב ומעניקה להם את הפריבילגיה להציב תנאים, אך מצד שני אין להם אפשרות האמתית להצביע נגד ולגרום להפלתם.
כך למשל, החוליה שנחשבה חזקה בקואליציה, יו"ר רע"ם מנסור עבאס. הוא הבהיר בראיון אמש לכאן חדשות כי ארבעת חברי רע"ם יצביעו בעד תקציב המדינה. "סוד ההצלחה של הקואליציה הוא שמה שמוסכם בין המפלגות מקדמים, מה שבמחלוקת מניחים בצד", דברי עבאס.
נדמה כי לכולם עניין בהעברת התקציב, במיוחד לשר האוצר אביגדור ליברמן שזה האתגר המרכזי בהעברת תקציב המדינה הראשון שלו. בסביבתו רגועים באשר להסכמות שניתן להגיע אליהן עד לישיבת הממשלה, אולם סביר להניח שכשאלו ייפתרו, מחלוקות חדשות יעלו והמערכת הפוליטית תיכנס לסחרור בתקופה הקרובה עד לאישור הסופי.
אחרי המלחמות על התקציבים בין המשרדים השונים ודאי נשמע בשבועות הקרובים את חברי הכנסת מתהדרים בסכומים שהצליחו לגייס לתקציב משרדם. אך זו לא תחרות, הגירעון של מדינת ישראל לא יצטמצם על ידי כך, ולא בזה נמדדת הצלחה של שרינו.
