בקופת החולים "מכבי" מודיעים הבוקר (ד') כי הצליחו להוכיח באמצעות מעקב אחר מחוסנים חדשים בני 12 – 15 שחיסון פייזר יעיל כנגד וריאנט הדלתא, וכי ההדבקה שאנו רואים נובעת מירידה בכמות הנוגדנים בקרב אלו שחוסנו לפני חמישה חודשים ויותר.
במסגרת המעקב אשר בוצע על 35 אלף בני 12 – 15 שחוסנו בשתי מנות נגד קורונה 24 ימים לאחר המנה השנייה, בהשוואה ל-92 אלף בני אותם הגילים שלא חוסנו, נמצא כי יעילות החיסון בקרב גילים אלה עומדת על 95 אחוזים.
ברחבי המדינה נמשכים מאמצי עידוד ההתחסנות ונפתחי מרכזי חיסונים גדולים לטובת האוכלוסייה המבוגרת שנדרשה להגיע לקבל מנת חיסון "דחף" שלישית. הבוקר הגיע ראש הממשלה נפתלי בנט אל מתחם החיסונים החדש במרכז הסינמה סיטי בירושלים ועקב אחר עבודת הצוות במקום. "מגפת הדלתא היא מגפה חדשה ושונה", אמר בנט. הוא הסביר כי "המטרה שלנו היא לשמור על ישראל פתוחה אבל לא להגיע למצב שבתי החולים, חלילה, יצטרכו להגיד: ׳אין לנו מקום׳. זה לא יכול לקרות במדינת ישראל". הוא חזר והסביר כי לא הייתה ברירה אלא לצאת למבצע החיסונים השלישי לנוכח הווריאנט החדש והיחלשות החיסון. "ישראל אזרה אומץ ואנחנו הראשונים בעולם שמתחסנים בחיסון המשלים, החיסון השלישי. זה לא דבר מובן מאליו, זו החלטה מקצועית, אבל חיונית כדי לנסות להימנע מאמצעים יותר קשים".
"עקב הירידה ביעילות החיסון עם הזמן ההמלצה שלי להורים שלי (ולכל אדם בסיכון) היא עד שבוע לאחר קבלת מנה שלישית להתנהל בזהירות יתרה", המליץ הבוקר ניר קלקשטיין, מומחה לניתוח מידע שמנתח את דפוסי התחלואה בישראל ובעולם במחלת הקורונה מתחילתה.
בציוץ בחשבון הטוויטר שלו הסביר קלקשטיין כי המנה השלישית מאוד יעילה במניעת תחלואה קשה. אבל האפקט ניכר רק שבוע אחרי החיסון ולכן עד אז יש לנסות להימנע מהתקהלויות ולהיזהר (לעטות מסכה) במפגשים. לדבריו, "לכל האוכלוסייה וגם לממשלה אני מציע סבלנות. לכן ייקח כשלושה שבועות עד שנראה את גרף החולים הקשים והמאושפזים מושפע מהמנה השלישית, בתקווה לראות בהמשך ירידה נוספת. אין סיבה להיבהל ולנקוט צעדים שיגררו מחיר כבד, עד שנראה בתקווה שאכן ה'פטיש' (מנת החיסון. י"ק) הזה מאוד יעיל. אם יסתבר שלא (בסיכוי נמוך להערכתי) יהיה מקום לצעדים אחרים".
במחקר משותף חדש של מכון KSM במכבי ומכון KI שפורסם שלשום עולה כי הסיכוי של מחוסן שהשלים את קבלת המנה השנייה בינואר להידבק בנגיף בחודשים יוני-יולי גבוה פי 2.3 ממי שהשלים את חיסונו באפריל. קלקשטיין הסביר כי "המחקר בוצע במתודה קפדנית מנסה לנטרל הטיות פוטנציאליות. כלומר גורמים אחרים, Confounders, אשר יכולים להשפיע הן על תאריך קבלת החיסון והן על תוצאות האימותים. עשינו זאת על ידי זיווג של גיל, מין, עיר, מדד סוציו-אקונומי והתאמה של מחלות רקע שונות על ידי רגרסיה. כמו כן לא ראינו הבדל בקבוצות גיל".
