דו"ח מבקר המדינה (71א) המתפרסם הבוקר (רביעי) כולל שורה ארוכה של ממצאים מדאיגים אודות מצב המשילות של מדינת ישראל בנגב, ומפנה זרקור לשורה של פינות חשוכות המעידות על הפקרות, היעדר אכיפה ותרבות עבריינית.
בדו"ח עלה כי למדינה אין אפילו מידע אמין ומלא אודות השאלה כמה תושבים מתגוררים בכל אחת מהרשויות המקומיות של המגזר הבדואי בנגב.
בביקורת התברר כי ישנם פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי רשות ההסדרה לבין הנתונים המצויים ברשות האוכלוסין. כך למשל, על פי נתוני רשות האוכלוסין משנת 2018, מספר הבדואים המתגוררים בשבע הרשויות המקומיות גדול ב-46,000 ממספר הבדואים הרשומים ברשות ההסדרה.
בנוסף, נתוני רשות האוכלוסין מפברואר 2020 לגבי מספר התושבים הרשומים במועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום נמוכים משמעותית מנתוני הוועדה לחלוקת הכנסות מהמועצה המקומית תעשייתית רמת חובב. כך, במועצת נווה מדבר רשומים 8,287 תושבים, לעומת 26,500 תושבים לפי נתוני הוועדה, ובמועצת אל-קסום רשומים 12,723 תושבים, לעומת 24,600 תושבים על פי נתוני הוועדה.
המבקר מציין כי בהיעדר נתונים מלאים המשקפים את מספר התושבים הגרים פיזית בתחומי השיפוט של כל אחד מהיישובים, ההחלטות בכל מה שקשור לתקצוב רשויות, לתכנון התשתיות ביישוב וכיוצא באלו לא יהיו מבוססות דיין ויפגעו ביישומן בכל התחומים הרלוונטיים – חינוך, רווחה, בריאות, תחבורה, תקשורת.
עוד מתברר כי רמת תשלומי הארנונה ברשויות הבדואיות בנגב נמוכה באופן חריג. בביקורת עלה כי סך ההכנסות השנתיות של הרשויות הבדואיות מארנונה למגורים עומד על כ-25 מיליון ש"ח בלבד מתוך ההכנסות בתקציב הרגיל המצרפי (כ-2%). זאת לעומת הכנסות מארנונה למגורים של 1.12 מיליארד ש"ח בשאר הרשויות בדרום הארץ מתוך ההכנסות בתקציב המצרפי (כ-14%). בנוסף, על אף הצהרות המדינה והמועצות לבג"ץ, מעת הקמת המועצות נווה מדבר ואל קסום (המרכזות את יישובי הפזורה הבדואית), בשנת 2012 הן לא הוציאו שומות ארנונה לתושביהן כחוק וממילא לא גבו חיובים אלו.
קיימת תופעה לפיה נשים מגורשות על ידי בעליהן ונשארות לחיות במקום מגוריו ואף סרות למרותו, אך מדווחות לביטוח הלאומי כמשפחות עצמאיות (חד הוריות). כמו כן, קיימת תופעה של נשים בדואיות תושבות ישראל שעברו לגור בשטחי יהודה ושומרון וממשיכות לקבל קצבה מהבט"ל. בשל היעדר משאבים מתאימים וקשיים אובייקטיביים, הבט"ל אינו מצליח לבצע חקירות ובדיקות נאותות, שהיה בכוחן להוכיח כי מרבית הנשים המדווחות כמשפחות עצמאיות עדיין מקיימות חיי משפחה, בצורה כזאת או אחרת, עם הגבר שגירש אותן. היעדר אכיפה מספקת מאפשר את הניצול של תופעת הפוליגמיה לצורך קבלת קצבאות שלא כדין.
בביקורת עלה כי קיימים קשיים בחלוקת הדואר ביישובי הקבע ובפזורה, כאשר שיעור ההחזרה של דברי הדואר הרשום ביישובי האוכלוסייה הבדואית בנגב הוא כ-48.4%, הגבוה בהרבה משיעור ההחזרה בכל מקום אחר במדינת ישראל, העומד על ממוצע של כ-24%. הדבר פוגע בעיקר במדינה, ברשויותיה ובבעלי החוב שנבצר מהם לגבות את חובם. בכך נוצרת מעין הגנה על החייבים המסרבים לקבל את דברי הדואר הרשום מפני נקיטת צעדי אכיפה בשל אי-תשלום מיסים, אגרות וחובות. בנוסף, סניפי הדואר ביישובי הבדואים בנגב אינם ערוכים מבחינה פיזית ולוגיסטית לטפל בהיקף הרב של הנזקקים לשירותיהם, ובמיוחד בימי חלוקת קצבאות הביטוח הלאומי לסוגיהן, כגון גמלת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים.
בכמה יישובים של הפזורה הבדואית חברת הדואר לא הצליחה לחלק דואר באמצעות מרכזי חלוקת דואר עקב חבלות שבוצעו במרכזי החלוקה, וחלקם אף פורקו. כמו כן, בשנים האחרונות אירעו פריצות וחבלות רבות בסניפי דואר בנגב. כך, בשנים 2015 – 2019 אירעו 18 אירועי פריצה, 14 אירועי שוד ותשעה ניסיונות שוד בסניפי דואר, אירועים שהתמקדו בעיקר ביישובי האוכלוסייה הלא-יהודית באזור באר שבע.
המבקר מבין גם מסקנות מדו"ח המבקר הפנימי בנושא דיווחי נוכחות עובדים במחלקת החינוך במועצה האזורית אל קאסום, אשר מעלה חשש לקיום נורמה פסולה של דיווחים כוזבים. בכל הקשור לתיעוד ונהלים בביצוע ואישור עבודת קבלני משנה, נמצא כי במועצה האזורית אל-קסום לא קיים נוהל להגשת חשבונות ביצוע של קבלני עבודות תשתית ולאישורם. כמו כן, במערכת הממוחשבת של ביצועי הפרויקטים במועצה לא מנוהל "תיק פרויקט", הכולל את מכרז העבודה, חוזה העבודה, תחשיבי כמויות, דפי ביצוע וכיוצא באלו.
עוד עלה בביקורת כי נכון למועד הביקורת במאי 2020, לא הותקנו ביישובי הפזורה הבדואית מערכות התרעה באמצעות צופרים, המספקות מידע מקדים אודות ירי רקטי. זאת בשל העובדה שלהתקנתן נדרש שילוב של חיבור מסודר לתשתיות חשמל ומבני ציבור ראויים ויציבים, החסרים ביישובים אלו. כמו כן, במרבית היישובים בפזורה סירבו האחראים למסגדים להתקין כרוזיות. האמצעי המרכזי בפזורה לקבלת ההתרעות הוא היישומים של פיקוד העורף לטלפונים הניידים.
משנת 2016 ועד 2020 נתפסו 399 ילדים (בני 0 – 16) במרחב נגב הנוהגים ברכב, בלי שהוציאו רישיון נהיגה מעולם. 244 מהם (כ-61%) הם מהאוכלוסייה הלא-יהודית. עם זאת, בתוכניות העבודה של משטרת ישראל בתחנת העיירות ובתחנת רהט נגב לשנים 2017 ו-2018 לא הייתה התייחסות לתופעת נהיגת ילדים במרחב נגב, ולא נקבעו יעדים ודרכי אכיפה.
מבקר המדינה ציין בסיכום הדו"ח כי "הפגנת משילותה של המדינה בכל חלקי הארץ מחויבת כחלק מהצורך להבטיח מתן שירותים תקינים וסדירים לכל תושביה באשר הם. קידומה של האוכלוסייה הבדואית בנגב תלוי בתיאום בין כלל הגורמים הרלוונטיים. האוכלוסייה הבדואית בנגב זכאית למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם להשתלב שילוב של ממש בחברה הישראלית. מיצובם כיום כקבוצה הענייה ביותר בישראל מטיל על ממשלת ישראל את האחריות לפעול להגברת המשילות בנגב כדי לאפשר להם להיחלץ ממצבם ולהעניק להם, ובייחוד לדור הצעיר, את הכלים הדרושים ואת התשתיות הפיזיות כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה מנהלת כל העת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה בנגב, ופועלת בכל שעות היממה באופן יזום והתקפי נגד תופעות פשיעה שונות המטרידות ופוגעות בתושבי האזור, במישור הגלוי והסמוי, במטרה לאתר ולהעמיד לדין את מחוללי הפשיעה באשר הם. המאבק המשטרתי המתמשך בעבירות הסחיטה שנקבעו כיעד ארגוני, עבירות הנשק, האלימות והבריונות בכביש, הניב לאחרונה מעצרים וכתבי אישום רבים שהוגשו נגד העבריינים. פעילות המשטרה היזומה והמגיבה באזור מונעת מקרי פשיעה רבים, ומתבטאת, בין היתר, בתפיסות של אמצעי לחימה בלתי חוקיים, אכיפה נחושה כלפי עברייני תנועה מסוכנים, נהיגת ילדים ועוד. לצד המשך האכיפה המשטרתית והעמקתה, יודגש כי בכדי לטפל בתופעות שונות הגורמות לחלק מהפשיעה באזור ולמגרן לחלוטין – דרוש טיפול רב מערכתי לאומי ושינוי שורשי עמוק שהוא מעבר לאכיפה משטרתית. נמשיך לפעול לריכוז מאמץ וכוח משטרתי למאבק נחוש, יום יומי ובלתי מתפשר נגד עבריינים ופורעי חוק באזור, הכול בכדי להגן על הציבור, בטחונו ורכושו.
בכל הנוגע לפגיעה בתשתיות לאומיות, כל דיווח על גניבה ופגיעה בתשתיות, מטופל חקירתית בכל הכלים שברשותנו במטרה למצות את הדין עם המעורבים. בהקשר זה, הוקמה יחידה ייעודית לטיפול משימתי וממוקד בנושא בתוך יחידת יואב. בנוסף המשטרה מקיימת שיתוף פעולה הדוק ותדיר עם הרשויות השונות במבצעים משותפים מבוססי מודיעין נגד עבריינים המבצעים חיבורים פירטיים לתשתיות".
פתיחת תיקים פליליים לנערים אתיופיים – פי 3.8 משיעורם באוכלוסיה
משרד מבקר המדינה בדק את התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה בשנים 2015 – 2020. הביקורת נעשתה במשטרה ובמח"ש, במשרד לביטחון הפנים, במשרד המשפטים, בצה"ל, בשירות בתי הסוהר ובהנהלת בתי המשפט. הביקורת בוצעה, בין היתר, באמצעות איסוף, ניטור, ניתוח והצלבה של נתונים ממאגרי המידע של הגופים המבוקרים. כמו כן, משרד מבקר המדינה ביצע הליך שיתוף ציבור עם משתתפים יוצאי אתיופיה כדי לשמוע את עמדותיהם בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה כלפיהם.
מבקר המדינה מצא כי בכל שלבי הליך האכיפה הפלילי, החל במעצר, עבור דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתב אישום, שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסייה. למשל, שיעור תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה בשנת 2019 גדול במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה (1.7%): פי 3.8 בקרב קטינים ופי 1.9 בקרב בגירים. הנתונים מעידים על שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו. הנתונים מראים על חריגות גבוהה במיוחד עבור קטינים יוצאי אתיופיה. במהלך השנים חלה אמנם ירידה מתונה בשיעור שיטור היתר כלפי קטינים, אך לצידה חלה עלייה בשיעור שיטור היתר בקרב בגירים יוצאי אתיופיה.
מסקרי עמדות שמקיימת המשטרה בקרב יוצאי אתיופיה עלה כי בשנת 2018 חל שיפור במידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה יחסית לשנה הקודמת, אולם בשנת 2019 חלה ירידה חדה במידת האמון ושביעות הרצון של יוצאי אתיופיה מהמשטרה. המשטרה לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה ולפיו בשנת 2019 30% מהמשיבים יוצאי אתיופיה ייתנו אמון במשטרה – בפועל באותה שנה רק 13% מהמשיבים יוצאי אתיופיה נתנו אמון במשטרה.
ייצוג חסר לאוכלוסיות מגוונות בשירות המדינה
השונות שלו כמי שמשתייך לאוכלוסייה מסוימת בחברה, כגון שונות דתית, אתנית או תרבותית, או עקב מוגבלות או נטייה מינית. ארגון המעסיק מגוון אוכלוסיות נהנה משיפור היצירתיות והחדשנות שבו, שיפור בתהליכי קבלת החלטות ושיפור בשירות לציבור.
משרד מבקר המדינה ערך ביקורת בנושא העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה. הביקורת נעשתה בנציבות שירות המדינה, במשרד ראש הממשלה ובנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
עובדים מהחברה הערבית – בביקורת נמצא כי במשך 13 שנים לא עדכנה הממשלה את היעד שקבעה לייצוג הולם של החברה הערבית בשירות המדינה (10%), ויעד זה נמוך בהתחשב בשיעור החברה הערבית מכלל האוכלוסייה (21%) ואף בשיעורה מכלל כוח העבודה (18%). בנוסף, 77% ממשרדי הממשלה ואף אחת מיחידות הסמך שלהם, לרבות יחידות שבהן אלפי עובדים, לא עמדו ביעד לייצוג הולם של החברה הערבית בשירות המדינה. 75% מהמשתתפים בתהליך שיתוף הציבור בקרב החברה הערבית דיווחו שהם חשים במידה כלשהי בגילויי גזענות מצד עובדים או מנהלים.
נמצא כי הייצוג של עובדי מדינה ערבים הולך וקטן עם העלייה במידת הבכירות. כך למשל, ייצוגם בדרג הזוטר של משרדי הממשלה היה 15% וייצוגם בדרג הבכיר היה 3%. רוב גדול (77%) של המשיבים בתהליך שיתוף הציבור סברו שעובד מהחברה הערבית נדרש ליתר מאמץ, בהשוואה לעובד אחר, כדי להתקדם לתפקיד בכיר יותר.
ייצוג מיוצאי אתיופיה – 63% ממשרדי הממשלה ו-79% מיחידות הסמך לא עמדו ביעד הממשלתי לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה. 75% מהמשתתפים בתהליך שיתוף הציבור בקרב יוצאי אתיופיה דיווחו שכיוצאי אתיופיה נתקלו בעבודתם בהערות גזעניות. רוב המשיבים מקרב עובדי המדינה יוצאי אתיופיה בתהליך שיתוף הציבור (57%) סברו שהארגון שלהם אינו פועל לעידוד גיוס מועמדים מקרב יוצאי אתיופיה.
בביקורת נמצא כי לעובדי מדינה מקרב יוצאי אתיופיה בכל המערכות הממשלתיות יש ייצוג יתר בדרג הזוטר (88% בהשוואה ל-55% מכלל עובדי המדינה) וייצוג חסר בשאר הדרגים (2.9% בדרג ניהול הביניים – הדרג התיכון – בהשוואה ל-15% מכלל עובדי המדינה). ככלל, הייצוג הולך וקטן משמעותית עם העלייה במידת הבכירות.
ייצוג החברה החרדית – בשנת 2019 עבדו כמעט 1,000 עובדים חרדים בשירות המדינה, 64% מהם היו נשים. שיעור העובדים החרדים בשירות המדינה היה בשנת 2019 כ-1.2%, והוא רחוק משיעור האוכלוסייה החרדית מכלל תושבי המדינה בגיל העבודה, העומד על כ-8%. 1% מכלל העובדים החרדים בשירות המדינה היו בדרג הבכיר ו-19% היו בדרג הביניים. בשנת 2018 הופעלה לראשונה תוכנית עתודה המיועדת לאקדמאים מקרב האוכלוסייה החרדית – תוכנית "משפיעים". מאז פתיחת המחזור הראשון של התכנית לנשים וגברים חרדים לא נפתח מחזור שני, עד למועד סיום הביקורת. כ-71% מהמשתתפים בתהליך לשיתוף הציבור מקרב עובדי המדינה החרדים דיווחו שנתקלו בהערות פוגעניות.
ייצוג אנשים עם מוגבלות – משנת 2017 חלה ירידה בכל שנה בייצוג העובדים עם מוגבלות בשירות המדינה (ייצוג של 5% בשנת 2017 לעומת ייצוג של 3.8% בשנת 2019). בשנת 2019 לא עמדו 86% מהגופים הממשלתיים הגדולים בשירות המדינה ביעד לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות (5%), לרבות כל משרדי הממשלה שבהם יותר מ-1,000 עובדים – משרד המשפטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החוץ – וכל בתי החולים הממשלתיים.
ייצוג נשים – ב-36 משרדי ממשלה ויחידות סמך שיעור הנשים בדרגי הניהול (תיכון ובכיר) היה נמוך מ-50%. במשך חמש שנים הייתה עלייה בשיעורן של נשים מאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה מכלל עובדות המדינה, אך נותר תת-ייצוג כמעט קבוע של עובדות ערביות ועובדות יוצאות אתיופיה: שיעור הנשים הערביות מכלל עובדות המדינה בשנת 2019 (8.6%) היה נמוך משיעור כלל העובדות והעובדים הערבים מכלל עובדי המדינה (12.4%), ובקרב יוצאי אתיופיה – 2.6% ו-2.8%, בהתאמה.
בכל הנוגע לעובדות מדינה מקרב החברה הערבית ומקרב יוצאי אתיופיה, מתקיים כפל של ייצוג חסר: בשל היותה אישה ובשל היותה חלק מהאוכלוסייה המצויה בתת-ייצוג בשירות המדינה, ובעיקר במדרגים הבכירים שבו.
בביקורת נמצא כי פעילות נציבות שירות המדינה לאכיפת חובת הייצוג ההולם של אוכלוסיות הזכאיות לכך הייתה חסרה: נציבות שירות המדינה עשתה שימוש מועט באמצעי האכיפה שעמדו לרשותה ונוסף על כך, לא מימשה את שנקבע בהחלטות הממשלה מ-2007 ומ-2009 בעניין הפעולות להבטחת ייצוג הולם לחברה הערבית בשירות המדינה. זאת, על אף שגופים ממשלתיים, בהם גופים גדולים שהעסיקו אלפי עובדים, לא עמדו כאמור בחובת הייצוג ההולם של קבוצות אוכלוסייה הזכאיות לכך.
המדינה לא תובעת החזרת כספים שהיא משלמת לנפגעי טרור
מבקר המדינה הקדיש פרק נפרד בדו"ח לנושא מיצוי זכויותיה של המדינה והגשת תביעות אזרחיות, ובהקשר זה הפנה את הזרקור למחדל ממנו נהנים מבצעי פיגועי טרור.
בשנים 2019-2018 לא הוגשו תביעות אזרחיות להשבת כספי הפיצויים ששילמה המדינה לנפגעי הטרור. יש לציין כי בשנים אלו אושרו 374 נפגעים בגין 93 אירועי פעולות איבה. בשנת 2019 שילם המוסד לביטוח לאומי ל-5,237 נפגעי פעולות איבה, תשלומים בסך של כ-540 מיליון ש"ח.
המבקר ציין כי גם בגל האלימות האחרון בחודש מאי 2021 גרם למדינה להוצאות בגין הפגיעה ברכוש הציבורי, והיא אף צפויה לשלם לנפגעי פעולות איבה פיצויים באמצעות רשות המיסים – הקרן לפיצויים. מקרים אלו מחדדים את הצורך בפעילות אכיפה אזרחית, לצד ההליכים הפליליים, ובפרט כלפי מי שהורשע בהליך הפלילי, להשבת הכספים שישולמו מהקופה הציבורית.
