תנועת רגבים מגיבה לדו"ח מבקר המדינה שפורסם הבוקר (רביעי) בנוגע לאובדן המשילות בנגב, ומדגישה כי ניש לגזור מתוכו חמישה צעדים מעשיים אותם יש לדברי אנשיה לבצע באופן מיידי.
לדברי מאיר דויטש, מנכ"ל התנועה: "מדובר בדו"ח מקיף ויסודי, הנוגע בבעיות הליבה של המצב החמור אליו הגענו בכל רחבי הנגב ואשר יש לו השפעה קריטית לגבי עתידו של האזור. סוגיות רבות שהציף מבקר המדינה, הן סוגיות בהן עסקה ועוסקת תנועת רגבים במשך שנים ארוכות. מבקר המדינה מאשש את מלוא טענותינו: הלבנת בניה לא חוקית ללא תכנון מקדים– תנציח את אובדן קרקעות הנגב, ואסור שהדו"ח יעלה אבק על המדף. אם הממשלה תנקוט בחמישה צעדים מעשיים הנגזרים מהדוח המעמיק – היא תחולל מהפך בנגב"
רישום גאוגרפי
כיום, רוב תושבי הפזורה הבדואית הלא חוקית בנגב חיים מתחת לרדאר וללא כל כתובת, וכ-80,000 מהם רשומים בתעודת הזהות שלהם רק על פי השבט אליו הם משתייכים, גם אם השבט הזה מתפרס על פני עשרות קילומטרים רבועים. התופעה הזו היא אחת מהסיבות המרכזיות לאובדן המשילות בנגב ולהתחמקות מרשויות החוק, גורמת לאובדן כספים בהיקפי ענק מקופת המדינה, ולרישומים כוזבים וכפולים תחת רשויות שונות.
הפתרון לעניין זה הוא קביעת מקום מגורים של תושבי הפזורה, על בסיס נקודת ציון גאוגרפית של 12 ספרות, אליה מגיע פקח מטעם המדינה ורואה כי התושב אכן מתגורר בה. מרגע האישור, כל מתן השירותים לאזרח והתייחסות המדינה אליו תהיה על בסיס כתובת זו – עד שיעבור ליישוב הקבע ולכתובת תקנית ומסודרת.
כשלון הלבנת הישובים הלא חוקיים
מבקר המדינה מאשש את מה שהצפנו לאורך השנים שוב ושוב – היישובים הבדואים הכפריים במועצות נווה מדבר ואל קאסום, מהווים פיקציה שהמדינה והתושבים משלמים עליה ביוקר. יישובים אלו הוקמו למעשה על ידי סימון קו כחול סביב מקבצי בניה בלתי חוקית, הגדרתם כיישובים והכנסתם לרשות מוניציפאלית, וזאת ללא תכנון מקדים ותוך ניסיון כושל לפעול רטרואקטיבית אל מול בניה בלתי חוקית שכבר הייתה קיימת בשטח. הרשות המקומית ורשות ההסדרה מתמודדות ברמה היום יומית עם הקושי לספק תשתיות כגון סלילת דרכים, תשתיות חשמל, מים וביוב במקומות בהן כבר קיימת בפועל בניה לא חוקית.
למרות שההלבנה הוכחה כהנצחת הבעיה, ולא כפתרון, הדרישות הקואליציוניות הסחטניות של מפלגת רע"מ היא להמשיך במגמה שלילית זו, באמצעות "הכרה" ביישובים חדשים ובהרחבת שטחי "היישובים" במועצות אלו על מנת להכניס אליהן עוד מקבצי פזורה בלתי חוקית ובכך 'להכשיר' אותן. מדו"ח המבקר עולה בבירור, כי תופעה זו רק תעצים את המצב החמור גם ככה, והמשך פעולה בדפוסים אלו ישכפל, למעשה, את מודל נווה מדבר ואל קאסום שכשל בכל היבטיו.
סוגיית תביעות הבעלות
"היישובים הכפריים" (למעט תראבין וביר הדאג') הוקמו על קרקעות שקיימות עליהן תביעות בעלות, כלומר קרקעות עליהן האוכלוסיה הבדואית לא מוכנה להתיישב ולא מאפשרת להקים תשתיות. בתשובות המדינה והרשות המקומית לשורת עתירות של רגבים, וכעת גם בדו"ח מבקר המדינה, עולה באופן חד משמעי כי המכשול המרכזי של פיתוח התשתיות ומשכך גם חוסר היכולת לספק היתרי בניה כדין, נובע בראש ובראשונה מהעובדה כי הישובים הוקמו על תביעות בעלות.
הפתרון לבעיות אלו הוא להפסיק את הרחבת הקווים הכחולים ולא לאפשר הקמת יישובים חדשים על בסיס הלבנת פזורה בלתי חוקית, אלא אך ורק על אדמות מדינה, לאחר תכנון מקדים ומקצועי בהתאם לאמות מידה תכנוניות.
הקמת רשות מוניציפאלית תחת הרשות להסדרה
העובדה כי המועצות האזוריות הבדואיות החלשות גם ככה, נותנות שירותים גם לתושבי הפזורה הבלתי חוקית המתגוררים מחוץ לתחום שיפוטן, מחלישה אותן עוד יותר, ומהווה מקור לשחיתות ולבזבוז כספים בהיקפים עצומים. זאת מעבר לעובדה כי פעילות של רשות מקומית מחוץ לגבולות המוניציפאליים שלה הינה בעיה חוקית.
הפתרון לעניין זה, הוא להקים רשות אשר תהיה אחראית למתן השירותים המוניציפאליים עבור הפזורה הבלתי חוקית, תחת אחריות הרשות להסדרת הבדואים. באופן כזה, העומס ירד מהמועצות האזוריות, שיטפלו אך ורק בתושבים המתגוררים בתוך הגבולות המוניציפאליים שלהן, ויהיה ברור היכן כל תושב פזורה אמור לקבל את השירותים המוניציפאליים שלו. בנוסף, הדבר ימנע אפשרות לשחיתות עקב העובדה כי הרשות היא גוף חזק יותר ובעל פחות לחצים פנימיים מאשר המועצות האזוריות.
הקמת יחידה משטרתית לשמירה על תשתיות
אחת התופעות הקשות בהן עוסק הדו"ח היא הפגיעה הבלתי נתפסת בתשתיות הלאומיות של חשמל, מים ואנרגיה ברחבי הנגב, והעלות האדירה של פגיעה זו בקופת המדינה ובכיסו של משלם המיסים. דו"ח המבקר מלמד כי החברות הלאומיות מתמודדות מידי שנה עם עשרות רבות של אירועי חבלה וגנבה בנגב: פריצות לחדרי חשמל, גניבה וחבלה בגנרטורים, שנאים וכבלי חשמל. גניבת מים בשיעור של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ומאות מקרים של התחברות פיראטית לתשתיות חשמל. מלבד הנזק הישיר, המגיע למאות מיליוני שקלים של גניבת חשמל ומים, ושל אובדן הכנסות ממיסים, חברות התשתיות צריכות גם להשקיע כספים רבים בשמירה על אותן התשתיות.
הפתרון לעניין זה הוא להקים יחידה משטרתית ייעודית לשמירה על תשתיות. היחידה תצמצם את הפגיעה בתשתיות ואת הנזק הכלכלי למדינה הנגרם מהן, תצמצם את תופעת ה'פרוטקשן' בכל הקשור לתשתיות, וההשקעה הזו תחזיר מהר מאוד את עצמה לקופת המדינה.
