"מנהל בית הספר היסודי שלי, שהכניס בי את השאיפה למצוינות, והמורה למדעים שיצר בי את השאיפה להיות מדען – תרמו רבות לעיצוב האישיות שלי"
1 משכורת ראשונה
במסגרת פוסט דוקטורט שעשיתי בשנת 1976 הרווחתי אלף דולר. זו הייתה ההכנסה היחידה ששימשה לפרנסת המשפחה שלנו. היינו אז הורים לשני ילדים.
2חור בהשכלה
לא למדתי פסיכולוגיה. אני מניח שאילו הייתי עושה את זה, יכולתי להיות מנהל טוב יותר. תחום המדעים המדויקים אינו עוסק בבני אדם ובאישיותם, כך שבהתאם אינו מספק את הידע והכלים כיצד להיות מנהל טוב יותר וכיצד להפיק את המיטב מכל עובד.
3משבר
בראשית דרכי בטיפוס השלבים בסולם האקדמי, הגשתי בקשה לקבלת קביעות כמרצה בכיר לדרגת פרופ' חבר באוניברסיטה בקליבלנד – אבל סורבתי. לצד אכזבה גדולה בחרתי שלא להתייאש ובפעם השנייה בקשתי אושרה.
4מנטור
בתקופת לימודי בבית הספר היסודי והתיכון היו שני אנשים שהשפיעו עליי ותרמו רבות לעיצוב אישיותי. האחד הוא מנהל בית הספר היסודי, שהכניס בי את השאיפה למצוינות. השני היה המורה למדעים שלימד אותי החל מכיתה ג' עד לכיתה י"ב', ויצר בי את השאיפה להיות מדען.
*אני פותח את היום בשעה של לימוד גמרא עיון עם חברותא, כל בוקר לפני התפילה. אנחנו לומדים יחד כבר 23 שנים.
חתן פרס ישראל לפיזיקה, פרופ' זאב לב ייסד לפני למעלה מיובל שנים את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מה שהפך ברבות הימים למרכז האקדמי לב, מתוך חזון להעמיד מדענים בני תורה. בראייה לאחור הוא הצליח להטביע את חותמו באמצעות אלפי בוגרים המשלבים בחייהם המקצועיים את לימוד התורה ואת ערכיה.
זו יצירת אומנות יהודית שהכין בן דודי שנולד עם מוגבלות. למרות שחי בסביבה רחוקה מהווי חיים יהודי, הוא הרגיש שזה חלק משמעותי בחייו. היצירה מבטאת חוויית ילדות שלו משמחת תורה, ויש לה משמעות מיוחדת עבורי.
המדע והטכנולוגיה מצד אחד והתורה וההלכה מצד שני משלימים זה את זה. לא רק שאין ביניהם סתירה, אלא שהעיסוק בהם חייב להיות ברמה הגבוהה ביותר – לימוד תורה לשמה ומצוינות אקדמית ומחקרית.
במרכז האקדמי לב: 170 אנשי סגל אקדמי בתקן, 700 מרצים מן החוץ, 5,000 סטודנטים, 12,000 בוגרים.
