הנשיא האיראני הנבחר איברהים ראיסי הגיע ביום שלישי השבוע לקבל את ברכתו של המנהיג העליון עלי חמינאי, והציב את המשבר הכלכלי במדינה כיעד ראשון בכהונתו. חמינאי הצהיר כי העידן של הנשיא ראיסי יתבטא בהמשך המאבק עם המערב, במיוחד בעיצומים האמריקניים ובשיחות על הסכם גרעין חדש. בטקס, שהועבר בשידור חי בטלוויזיה האיראנית, אמר הנשיא הנכנס כי "שיפור התנאים הכלכליים באיראן לא יהיה תלוי ברצון זרים. אנו מבקשים להסיר את האמברגו הבלתי צודק, אבל לא נהיה מוכנים לקשור את עתיד האומה האסלאמית ברצון זרים".
ראיסי, שניצח בבחירות לנשיאות ביוני האחרון, הושבע אתמול בפני מועצת השורא, בטקס שכובד בהשתתפותם של נציגים בינלאומיים רבים. על פי דובר המג'לס האיראני, סייד נזאם אל־דין מוסאווי, 115 בכירים מ־73 מדינות השתתפו באירוע, בהם עשרה נשיאים, 20 יו"רים של פרלמנטים, שרי חוץ ושרים אחרים, סגני נשיאים ובכירים נוספים. מבחינת איראן, ההשתתפות הזו סימלה את האור בקצה המנהרה של המשבר הכלכלי, שמעורר במדינה הפגנות ענק נגד המשטר ונגד הנשיא החדש.
אחד הדיפלומטים הבכירים שאישר את השתתפותו באירוע וסימל בכך את הבעייתיות ביחסו של המערב לאיראן, הוא סגן מזכ"ל האיחוד האירופי אנריקה מורה. שבוע קודם לכן, נזכיר, תקפה איראן כלי שיט בחופי עומאן וגרמה למותם של איש ביטחון בריטי ואיש צוות רומני. דובר משרד החוץ בישראל, ליאור חייט, תקף את ההחלטה של בריסל וכינה את הנשיא האיראני החדש "הקצב מטהרן". ההשתתפות בטקס ההשבעה, נאמר בהודעת משרד החוץ, מהווה "חנופה והתרפסות בפני משטרים אלימים וטוטליטריים".
לעומת התמיכה הדיפלומטית בטקס ההשבעה, התקיימו במדינות אירופיות רבות הפגנות נגד הרפובליקה האסלאמית הרודנית – בהן צרפת, דנמרק, גרמניה ועוד. המפגינים, בעיקר גולים איראנים שברחו ממולדתם במהלך השנים ומצאו מקלט באירופה, ביקשו להביע תמיכה במחאה המתעצמת שוב בתוך המדינה בשבועות האחרונים.
שוד המים הגדול
ואכן, ההפגנות באיראן נגד משטר האייתוללות, שהחלו לפני כעשרים יום, הולכת וגוברות. מספר האזרחים שיוצאים לרחובות גדל, וכך גם היקף ההרוגים מירי חי של משמרות המהפכה. הגורם להפגנות הפעם הוא המחסור הקריטי במים. איראן ניצבת לפני בצורת שלא ידעה כמותה בעשרות השנים האחרונות. במחוזות מסוימים במדינה הטמפרטורות מטפסות ל־50 מעלות, והמחסור במים הופך שם מעניין של קושי וסבל לסכנת מוות.
משבר המים באיראן הוא בעל השפעה מתגלגלת, ובין השאר הוא פוגע בפעילותם של הסכרים ההידרו־אלקטריים שמייצרים חשמל במדינה. כך המחסור במים גורר אחריו מחסור בחשמל, ומביא להפסקות חשמל ארוכות. מחירי הנפט הצונחים בעולם, משפיעים גם הם לרעה על הכלכלה האיראנית. תעשיית הנפט המקומית סופגת הפסדים כל העת, והדבר גורם לפיטורי עובדים בענף ולירידה בשכרם של העובדים שנשארו. אלפים מהם הצטרפו לרחובות כדי להפגין על ההרעה בתנאיהם ועל המשכורות הנמוכות ותנאי העבודה שלהם. גם העיצומים שהטיל הממשל האמריקני בתקופת טראמפ טרם הוסרו. השפעתם מורגשת במדינה, ועסקים רבים פושטים רגל.
ההפגנות החלו בעקבות בעיות המים והחשמל, אך עד מהרה הן הפכו להפגנות מחאה נגד המשטר בכלל, סביב נושאים נוספים ובהם האבטלה שטיפסה לאחרונה ל־25 אחוזים והתשתיות הפגומות. בכל יום ההפגנות הופכות לגדולות ואלימות יותר, ובמהלכן נשמעות קריאות גנאי גם כלפי המנהיג העליון חמינאי. הן מתקיימות בעיקר בלילות, כדי לא להתמודד עם החום הכבד בשעות היום. בניסיון לדכא את ההפגנות, השלטונות באיראן ניתקו את רשת האינטרנט במרבית המחוזות באיראן.
המחאה החלה במחוז חוזיסטאן שבדרום מערב איראן, ומשם התפשטה לאזורים נוספים והגיעו אף לטהרן. בעבר נקרא המחוז ערביסטאן כשם הקבוצה האתנית שמתגוררת בו, אך שמו השתנה כדי להעלים את אופיו הערבי. רבים מכנים אותו גם על שם עיר הבירה שלו, אחוואז. האיראנים דוברי הפרסית רואים בתושבי המחוז בני מעמד נחות, ואלו בשל כך סובלים זה שנים מהזנחה בתשתיות ובחינוך, ומאבטלה חריפה. הם לא מתקבלים לתפקידים מסוימים בשל זהותם הערבית, ונאסר עליהם להשתמש בשפה הערבית באופן רשמי וציבורי.
כעת, לאחר שהמשטר החליט לשאוב את מי הגשמים מהמחוז ולהעבירם למרכז איראן ולבירה טהרן, חשים תושבי המחוז כי האפליה כלפיהם חצתה את כל הקווים האדומים.
"מדינת אחוואז עשירה במשאבי טבע", מספר למקור ראשון חמיד אנתשאר, מייסד ארגון "אחוואז החופשית". "מקורות הנפט והגז העיקריים במדינה נמצאים אצלנו. יש במחוז ארבעה נהרות גדולים, הם נכבשו על ידי המשטר, והוא הקים עליהם סכרים. הם מעבירים מים מהמחוז שלנו לעיר הבירה טהרן, שם יושבים המושחתים הטרוריסטים. אנחנו נותרנו ללא מי שתייה וללא מים להשקות את האדמות החקלאיות".
בשיחת זום ממקום שהותו אי־שם בעולם, מספר לנו אנתשאר, שברח מאיראן, על פעילותו נגד המשטר שבעקבותיה ישב בכלא זמן רב. "הייתי אסיר פוליטי. חקרו אותי, השפילו אותי ועינו אותי", הוא אומר, ומציג למצלמה את אצבעותיו נטולות הציפורניים. "הוציאו לי את הציפורניים ועקרו לי את השיניים, כיבו עליי סיגריות והטביעו אותי בדליי שתן כדי לשבור אותי בחקירות. בדרך נס הצלחתי לברוח מהכלא, ולברוח מאיראן לחופש. כמובן, אני מקווה לחזור לאדמתי ולמדינתי".
רבים משותפיו של אנתשאר לפעילות הפוליטית הוצאו להורג בתלייה. המשטר האיראני נוהג לתלות את מתנגדיו על מנופים גבוהים ולהשאירם שם זמן ממושך, כדי להטיל את חיתתו ולמנוע מאחרים ללכת בעקבותיהם.
כעת, כדי לדכא את ההפגנות, משמרות המהפכה עוצרים את המפגינים ואף יורים עליהם אש חיה. באחד הסרטונים מההפגנות נראו אופנוענים של משמרות המהפכה, ליתד דיוק כוחות הבסיג' – מיליציה צבאית למחצה שאנשיה לובשים שחור – דוהרים לתוך ההפגנות ויורים לכל עבר. תופעה חדשה בהפגנות הנוכחיות היא מעצר של ילדים בני 17 ואפילו 12 בידי משמרות המהפכה, כדי ללחוץ על משפחותיהם לחדול מהמחאה.
"אנחנו יודעים על 30 הרוגים במחוז שלנו ועל מאות פצועים", מדווח אנתשאר. "העם הערבי עובר טבח על ידי הטרוריסטים ממשמרות המהפכה שפוגעים באזרחים. הם הטילו סגר ומצור על כמה מחוזות, והקימו מחסומים בתוך מחוז אחוואז כדי למנוע תנועה של המפגינים.
"העולם מתייחס לאיראנים כאל ישות אחת. זו ממש לא המציאות, לא ההיסטורית ולא העכשווית", אומר אנתשאר. "הדרישה העיקרית שלנו היא עצמאות והיפרדות מאיראן. המשטר בטהרן גנב את אדמתנו וכבש אותה, כעת הוא גונב את משאבי הטבע שלנו כדי להעביר כסף לארגוני הטרור חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה.
"העם שלנו באחוואז, 12 מיליון איש, סובל מאבטלה קשה. כמעט 70 אחוזים מהצעירים שלנו יושבים בבית ללא מעש. לא נותנים להם אפשרות להתפתח מבחינה מקצועית בגלל שיוכם העדתי. יש פה מדיניות של השמדת עם, כולל השפה, התרבות והחברה שלו. כל הסיבות האלה דחפו את העם האחוואזי, וכמוהו גם עדות אחרות כמו הכורדים, האזרים, הבלוצ'ים והטורקמנים, להתקומם נגד המשטר. קיבלנו החלטה לעבוד יחד ולהקים חדר מבצעים משותף לכל העמים הלא פרסיים שחיים תחת הרפובליקה האיראנית. יחד אנחנו עושים הפגנות, ואינשאללה נוכל לפרק את המשטר הנוכחי ולסלק אותו מהשלטון".
על הנשיא החדש שהושבע השבוע אומר אנתשאר: "הוא היה אחראי בשנות השמונים להוצאה להורג של עשרות אלפי אסירים פוליטיים שהתנגדו למשטר. האופי שלו לא השתנה מאז. כעת הוא מתכוון לעצור ולהוציא להורג את כל לוחמי החופש של אחוואז ושל העמים האחרים. אנחנו צריכים לחשוף את מעשי המשטר הזה לפני הקהילה הבינלאומית".
להיכן נעלמו החיסונים
אם לא די בכל הצרות הללו, הרפובליקה האסלאמית מתמודדת גם עם נגיף הקורונה שפגע בה באופן קשה. במדינה מתמודדים עם גל חמישי של התפרצות הנגיף, כעת בגרסת הדלתא. בשעה שרק חמישה אחוזים מהאוכלוסייה האיראנית חוסנו עד כה במנה שנייה של חיסון, איראן דואגת לפעילי חיזבאללה בלבנון ומחסנת אותם. באתר "איראן ווייר", המשתייך למתנגדי המשטר, דווח כי זה יותר מחודש החלו פעילי חיזבאללה ובני משפחותיהם לקבל חיסונים. המבצע החל בשדרת ההנהגה הבכירה של ארגון הטרור הלבנוני, והורחב לכלל פעילי הארגון ובני משפחותיהם.
שמו של החיסון שמקבלים בכירי חיזבאללה הוא CovIran־Barekat, מתוצרת איראן. הוא פותח על ידי חברה בשם setad, שנמצאת בשליטה ישירה של חמינאי. החיסון לא קיבל את אישור ארגון הבריאות העולמי, ואין נתונים או מידע על יעילותו או תוצאות ניסויים קליניים שבוצעו עליו. למרות זאת, באיראן התירו להשתמש בו.
בתחילת יולי נעלמו כ־1.2 מיליון מנות חיסון, ויצאו מספירת מלאי החיסונים האיראני. היצרנית נאלצה להצהיר כי לא מדובר בחבלה, וכי מנות החיסון אבדו. בהמשך אמר מומחה של החברה לסוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" כי המינונים של החיסונים לא היו תקינים ולכן נאלצו להשמידם. אך באתר איראן וייר נטען כי החיסונים החסרים הוצאו על ידי האיראנים אל מחוץ למדינה והועברו לידי חיזבאללה. הזרוע הלבנונית של משמרות המהפכה איננה מקבלת אפוא מאיראן רק נשק וציוד צבאי אלא גם דלק ומזון, וכעת חיסונים נגד קורונה.
"המשטר האיראני דואג קודם כול לשיעים ואחר כך לאיראנים", קובל אנתשאר. "הוא מפלה את העדות האחרות ובכללן גם את היהודים. במחוז אחוואז, שמשתרע על 420 אלף קילומטרים, נמצאת העיר שושן שבה נקברו דניאל, מרדכי והמלכה אסתר. אחרי החורבן של נבוכדנצר, אנשי אחוואז קיבלו את היהודים הגולים והמליכו עליהם את אסתר המלכה. יש עד היום שרידים של בתי קברות ובתי כנסת של היהודים. המשטר האיראני הגלה את היהודים למזרח, לעומק פרס ההיסטורית. בין הערבים באחוואז ובין היהודים היו יחסים טובים, ויכולים להיות יחסים כאלה גם עם ישראל.
אנתשאר מביע תקווה "שההפגנות הפעם יצליחו יותר מאשר הפעמים האחרונות, ושהמשטר הפושע של האייתוללות ייעלם מן העולם. המשטר בטהרן הולך ומתפורר. על ארה"ב להפסיק את השיחות עם המשטר האיראני, ועל ישראל בראשות נפתלי בנט להמשיך לפעול כפי שפעלה בזמן נתניהו לפרק את המשטר האיראני, ולהיות מוכנים לשלב שאחרי המשטר הנוכחי באיראן".
צילום: AFP
מדליה מוכתמת בדם
ובינתיים בטוקיו, הקלע האיראני ג'וואד פורוגי זכה לפני שבועיים במדליית הזהב הראשונה באולימפיאדה. הוא אף שבר את השיא העולמי בקליעה לגברים באקדח אוויר ל־10 מטרים. סוכנויות הידיעות וערוצי הספורט הממלכתיים באיראן חגגו את ההישג המרשים, אך העם האיראני לא ממש צהל עם פורוגי. הסיבה לכך היא עיסוקו הנוסף, הפחות ספורטיבי: לוחם במשמרות המהפכה. בערוצי התקשורת הנאמנים למשטר, הדיווחים על ההישג באולימפיאדה לוו בסיפורי גבורה של פורוגי, שתרם מכישוריו כקלע גם בזירה הסורית. מתנגדי המשטר מצידם הפיצו ידיעות על השתתפותו בדיכוי ההפגנות נגד המשטר ב־2009, ב־2017 וב־2019.
אחד הגולשים פרסם בטוויטר תמונה מרשיעה שצילם בהפגנות שהתקיימו נגד המשטר ב־2009, במחאה על תוצאות הבחירות לנשיאות שבהן נבחר מחמוד אחמדינג'אד. המחאה השקטה שהתקיימה בכיכר אזאדי בטהרן, הפכה לאלימה כאשר המשטר הפעיל את כוחות הבסיג'. שלושה מפגינים נהרגו ועוד עשרות נפצעו מירי צלפים. בתמונה שהופצה כעת נראה הקלע האולימפי נוטל חלק בדיכוי המחאה. "האלוף זוכה מדליית הזהב משתמש ביכולות הקליעה שלו כדי לירות במפגינים ואזרחים איראנים ברחובות", הוסבר לצד התמונה.
עוד הופץ ברשתות ריאיון טלוויזיוני של פורוגי, שבו הוא קושר עצמו לכאורה למשמרות המהפכה ומספר כי בשנתיים האחרונות הוא מתאמן במרתף בית החולים בקיהאללא, המצוי בחסות משמרות המהפכה. סוכנויות הידיעות הרשמיות באיראן פרסמו אמירות של פורוגי על כך שבמהלך המלחמה בסוריה שימש יועץ וחובש בשדה הקרב. סוכנות פארס הגדירה אותו "חובש קרבי שתמך במלחמה נגד המדינה האסלאמית", כפי שמכנים באיראן את כלל הקבוצות המתנגדות לנשיא סוריה בשאר אל־אסד.
ספורטאים איראנים גולים הביעו סלידה מהזכייה של הקלע האולימפי, ובאתרים בפרסית של מתנגדי משטר השוו בין השימוש הפוליטי שעושה משטר האייתוללות בספורטאים האיראנים, לשימוש שעשה המשטר הנאצי בגרמניה במשחקים האולימפיים בברלין בשנת 1936. סרדר פאשאיי, מאמן נבחרת ההיאבקות הלאומית האיראנית שברח לארה"ב ב־2009, כינה את שילובו של הקלע האיראני במשלחת האולימפית כבלתי־חוקי, בעקבות תפקידו במשמרות המהפכה. הוא פנה לוועד האולימפי בדרישה לחקור את עברו ופעילותו של פורוגי, לפסול אותו ולדרוש את המדליה בחזרה.
סם רג'אבי, ג'ודוקא בנבחרת איראן שברח לארה"ב ב־2010, ציין כי באותו יום שבו פורוגי חלק שבחים למנהיג העליון חמינאי ולמשטר האיראני בעת קבלת המדליה, חבריו במשמרות המהפכה ירו במפגינים במחוז חוזיסטאן ובאזורים אחרים במדינה. מדליית הזהב של פורוגי, אמר פאשאיי, היא "תוצר של 40 שנות אימוני ירי חי של צבא הרפובליקה האסלאמית על העם האיראני". גולשים נוספים באיראן כינו את האלוף האולימפי "מגן הדיקטטורה של בשאר אל־אסד, שכיר חרב ורוצח ילדים".
ועדיין בספורט: השבוע, משחק כדורגל של קבוצת פרספוליס מטהרן הפך למפגן נגד הממשל. הצעירים, שחגגו את הניצחון על קבוצת פאיקן, החלו להשמיע קריאות נגד המשטר ומדיניות החוץ שלו. הם צעקו "לא עזה ולא לבנון", במחאה על ההשקעה הכספית של המשטר האיראני בחיזבאללה, בחמאס ובג'יהאד האסלאמי במקום באזרחיו.
