הסוכנות לבקרת מחלות ולמניעתן בדרום קוריאה הודיעה השבוע שזיהתה לפחות שני מקרי הדבקה בזן הקורונה החדש "דלתא פלוס". יש מומחים הסבורים שהוא מדבק יותר מזן הדלתא המקורי, שזוהה לראשונה בהודו ומאז סיכל תוכניות בינלאומיות לחזרה לחיים שקדמו למגפה. אבל מה בדיוק אנחנו יודעים על דלתא פלוס, עוד זן חדש שמעורר דאגה בקרב ממשלות ומערכות בריאות?
הוא אובחן לראשונה באירופה במרץ, ומכונה גם B. 1.617.2.1 או AY.1. מאז הוא כבר זוהה בכמה מדינות, כולל בריטניה, ארה"ב והודו. מומחים בהודו קבעו בחודש שעבר שהזן מעורר חשש, והעריכו שהוא מדבק יותר מרוב הזנים האחרים של הקורונה.
בהסתמך על מחקרים, משרד הבריאות במדינה אמר שהזן מוצלח יותר בהיקשרות לתאי ריאות ועלול להיות עמיד בפני התרופות המשמשות לטיפול בתסמיני הנגיף כיום. שר המדע והטכנולוגיה של הודו, ג'יטנדרה סינג, הודיע בסוף השבוע שעבר שעד 70 מקרי דלתא פלוס התגלו בבדיקות ריצוף גנטי מאז 23 ביולי, לפי דיווח בהינדוסטאן טיימס.
כיצד שרדה הודו אל מול זן הדלתא, ומדוע היא סימנה את דלתא פלוס כזן מעורר דאגה? לדברי ג'יימס הילרת', נשיא ומנכ"ל המכללה הרפואית מהארי בנשוויל שבטנסי, השאלות הללו אמורות להעסיק בכירים במערכות בריאות בעולם. "עלינו להיות מוכנים לדון בתצפיות שנערכו במדינות אחרות המתמודדות עם נגיף הקורונה", הוא אומר. "ראינו מה קרה עם הדלתא בהודו ובאיזו מהירות הזן התפשט. למה שנחשוב שהדלתא פלוס יהיה שונה?"
בינתיים, קבוצת הגנומיקה של הקורונה בהודו הודיעה שהדלתא פלוס לא צפוי להיות מדבק יותר מזן הדלתא המקורי, לפי ההינדוסטאן טיימס. הזן עדיין נכלל ברשימת הזנים מעוררי הדאגה של סוכנות הבריאות הזו, והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב אמרו שגם הם ימשיכו לבחון את סיווגו העצמאי. עם זאת, מליטה ווג'נוביק, נציגת ארגון הבריאות העולמי ברוסיה, אמרה בחודש שעבר שיהיה צורך בעטיית מסכות ובחיסונים כדי להילחם בזן החדש.
בחודש שעבר הזהירה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל שאירופה טרם נחלצה מהמגפה ושארצות היבשת צריכות לשמור על "אופטימיות זהירה": "עלינו להישאר ערניים. קיומם של זנים חדשים בכלל, וזן הדלתא בפרט, משמעו שאנחנו חייבים להיזהר", אמרה בהצהרתה האחרונה בפני הממשלה.
בבריטניה חוסנו יותר מ־72 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת, אך זן הדלתא אחראי כמעט לכל ההדבקות החדשות. בימים האחרונים הגל שם דועך. לפחות 39 מקרים של זן הדלתא פלוס נמצאו במדינה, וכן שישה מקרים משוערים – כך על פי תדרוך שנערך ביולי מטעם ארגון "בריאות הציבור אנגליה".
לדברי קולין אנגוס, מנתח מדיניות בריאות ציבור באנגליה, הזן החדש של הנגיף טרם הצליח להתבסס בבריטניה. הוא מסביר שה"פלוס" שבשם הזן מתייחס למוטציה של חלבון הדוקרנים K417N, שנמצאה גם בכמה תתי־זנים של גרסת האלפא – הזן הדומיננטי בבריטניה לפני הדלתא – אך תתי־הזנים הללו מעולם לא הצליחו להשיג אחיזה. "עד כה, אין הוכחה ברורה לכך שהדלתא פלוס מעניק לנגיף יתרון שיאפשר לו ליטול את העליונות מזן הדלתא המקורי", אומר אנגוס. "ברור שהוא הגיע, אך אין סימן מובהק לכך שהוא השיג דריסת רגל".
עוד מציין אנגוס שהדלתא פלוס נמצא בעיקר בקרב אנשים צעירים יותר, ושנתונים ראשוניים הראו שהנוגדנים שמפתחים המחוסנים עדיין יעילים נגד הגרסה הזו. "המדגם קטן מאוד", הוא מזהיר. "אנו זקוקים לראיות נוספות כדי לקבל תמונה ברורה לגבי כל יתרון אפשרי שיש לדלתא פלוס, אך העובדה שעוד לא ראינו אותו מביס לחלוטין את הדלתא מעידה שהיתרון שלו עשוי להיות קטן מאוד".
ריצ'רד נובאק, ראש החטיבה למחלות זיהומיות באוניברסיטת אילינוי, טוען שמוקדם מדי לומר האם וכיצד זן הדלתא פלוס יכול לחמוק מחיסונים, או לקבוע אם הוא מדבק יותר מהמקור. הווריאנט מדאיג אותו, הוא אומר, כי הוא קשור לזן הדלתא המדבק יותר, וכי מקרי הדבקה נמצאים בעלייה בקרב מחוסנים.
"זהו רק תהליך של ברירה טבעית לטובת נגיפים מדבקים יותר. כל מה שנגיפים רוצים לעשות הוא להתרבות, ואלו שמצליחים נעשים לנגיף השליט", אומר נובאק. "נראה בעתיד עוד זנים. הגרסאות עשויות להתייעל עם הזמן".
לדברי הילדרת', הזן הזה ואחרים מדגישים מאוד את הצורך במאמצי חיסון מוגברים. "הנגיף לא ימתין בסבלנות עד שנתאפס על עצמנו", הוא קובע. "אנחנו בסכנה שיש כאן משהו שיחזיר אותנו לאחור".
