בשקט־בשקט, מערת צדקיהו סגורה כבר שנה לביקורים. הסיבה הרשמית: שיפוצים. הסיבה המהותית יותר: לפני כשנה אירעה במערה קריסה חלקית של התקרה. לדברי מקורות המעורים בנושא, הדבר נגרם לאחר הזנחה והתעלמות מאזהרות על קריסה העלולה להתרחש.
העניין מוסתר היטב, כך נראה, מעיני הציבור. בשום מקום לא מצאתי דיווח כלשהו על כך. בחברה לפיתוח מזרח ירושלים הגיבו על הטענות: "לפני כשנה במהלך העבודות המתבצעות במערה, נפלה קליפת אבן מתקרת המערה. לכן אנו עורכים כעת בדיקה וניטור לפני שנאשר פתיחתה במתכונתה החדשה. צפי פתיחת המערה בעוד כשישה חודשים".
מה עניין מערת צדקיהו למדור העוסק בהר הבית? נראה שהתנהלות דומה למדי של הזנחה, השלכת האחריות מרשות לרשות והסתרה מאפיינת גם את ההתעסקות רבת השנים בגשר המוגרבים. במקרה של הגשר הזה מצטרף גורם חשוב נוסף לתסבוכת, מה שנהוג לכנות "ההיבט הבטחוני", שלמעשה הוא חרדה ישראלית עמוקה מפני השתוללות אסלאמית כלל־ארצית בתגובה להחלפתו – חשש שצץ דרך קבע בכל עניין שמשיק באופן כלשהו להר הבית.
החרדה העמוקה הזו מביאה את הרשויות למרוח את הנושא, להשהות עוד ועוד כל פעולה בעניין, להשליך את האחריות מגורם לגורם, מממשלה לממשלה וכמעט מדור לדור. זו ההתנהלות המסתמנת גם בעתירה הנוכחית הניצבת בפני בג"ץ, שבה ביקשו שבע רבניות מבית המשפט להורות למדינה להרוס את גשר המוגרבים הזמני ולבנות תחתיו גשר קבע מכובד ובטוח. גשר העץ הגרוטאתי שעומד על מכונו כבר 16 שנים נבנה – על פי דו"ח מבקרת העירייה משנת 2007 – באופן בלתי חוקי, על סמך היתר שהוצא במרמה וללא תוכנית מתאר.
חוקי או לא, גשר העץ הזמני כביכול, שנועד לשמש למשך שנה וחצי־שנתיים לכל היותר, הפך למבנה שאין קבוע ממנו. מסמך של מהנדס מומחה מטעם הקרן למורשת הכותל המערבי, שנכתב בעקבות העתירה העכשווית, מתריע מפני סכנת קריסה מיידית של גשר המוגרבים. המהנדס מוסיף ש"העץ בגשר סובל מיובש קיצוני ויש בו סדיקה אורכית מרובה. למרות ניסיון העבר לטפל בעץ ולהאריך את אורך חייו, הטיפול כשל".
העתירה הוגשה לפני יותר מחודשיים, ב־1 ביוני. בתחילה נקבע שהמדינה תגיש תגובה עד 20 ביוני, אולם המדינה ביקשה וקיבלה ארכה למתן התגובה עד 22 ביולי. כשהגיע גם המועד הזה, כי דרכם של מועדים להגיע, ביקשה המדינה ארכה נוספת למתן התגובה עד 1 באוגוסט. ביום ראשון השבוע, ודווקא בשעות הערב המאוחרות, הגיעה במקום תגובת המדינה בקשה נוספת לארכה שלישית, הפעם עד 15 באוגוסט. לא בטוח שזו בקשת הארכה האחרונה, ובינתיים מתקרב מאוד המועד האחרון שאפשר המהנדס מטעם הקרן למורשת הכותל להוסיף להשתמש בגשר – 6 בספטמבר.
השבוע דחה בית המשפט את תביעתן של העותרות להוציא צו שיאסור על המשך השימוש בגשר או שיפוצו עד מתן פסק דין בעתירה. את זאת ביקשו העותרות "לנוכח מצבו הרעוע של הגשר והסכנה הברורה והמיידית למתפללות ברחבת עזרת הנשים ולעולים להר הבית". הדרישה מבג"ץ למנוע שיפוץ זמני של הגשר באה בעקבות מה שאפשר היה להסיק מתגובת הקרן למורשת הכותל לעתירה, שבכוונתה לנקוט בצעד משונה משהו של החלפת קורות הגשר הזמני במקום לבנות גשר קבע.
זו לא הפעם הראשונה שפונים לנתיב העקום משהו של שיפוץ הגשר הזמני – והבלתי חוקי, כאמור – במקום לנקוט בצעד ההגיוני של בניית גשר קבע. כבר בסוף 2011, בעקבות מתיחות ביטחונית, התנגדות ירדנית נחרצת לבניית גשר הקבע ואיומי אנשי ראאד סלאח בפרץ אלימות אם ייבנה המעלה החדש, החליט ראש הממשלה דאז נתניהו להסתפק בהחלפת הקורות בגשר הזמני ובחיזוקו. הפעם דָי בעצם החשש מהתפרצות אלימות אסלאמית כדי להרתיע את הממשלה מבניית גשר קבע.
עוד לפני עניין הכניעה לאלימות, חיזוק הגשר הקיים הוא פתרון גרוע מפני שגם אם אפשר לשפץ את הגשר הוא עדיין יישאר בלתי חוקי. בנוסף, החלפת הקורות רק דוחה את הבעיה בשנים ספורות ולא פותרת אותה, וגם זה אינו ודאי. ואם בכך לא די, גם את החשש להתלקחות הגשר לא תמנע החלפת קורות העץ, שהרי הוא עדיין יהיה עשוי עץ.
זמני מאז ולתמיד
כזכור, עד חורף 2004 לא היה שם גשר אלא מעלה מרוצף בואכה שער המוגרבים, כיום שער הלל. אלא שבעקבות רעידת אדמה בירושלים וסופת שלג עזה שפקדה את העיר מיד אחריה, התמוטטה סוללת העפר המוליכה לעבר השער, שהיה מאז מלחמת ששת הימים שער הכניסה היחיד הפתוח ליהודים העולים להר הבית. בקיץ 2005 נבנה גשר עץ זמני חלופי שנועד לשמש זמן קצר בלבד, ובמקביל החלו ההכנות להקמת גשר קבע.
בראשית 2007 החל פירוק הסוללה לצורך עבודות ארכיאולוגיות, שרק אחריהן היה אפשר להתחיל בעבודות לבניית גשר הקבע. הפעולות הללו גררו מהומות ערביות ברחבי הארץ בהובלת ראאד סלאח, ולכן המשך הקמת הגשר נדחה. בקיץ ההוא אף התקיימה פגישה של הגופים שעסקו בהקמת גשר הקבע עם נציגי אונסק"ו לצורך אישור תוכנית הגשר החדש בידי הארגון. אנשי אונסק"ו, אפילו הם, שיבחו את השקיפות והמקצועיות של הצוותים הישראליים שעמלו על תכנון גשר הקבע, אולם כל זה ללא הועיל. זאת משום שנציגי הווקף וירדן שהיו אמורים להשתתף אף הם במפגש ביטלו ברגע האחרון את השתתפותם. גשר קבע לא נבנה גם אז גם הלאה, מאימת המוסלמים.
באוקטובר 2011 הודיע מהנדס עיריית ירושלים לקרן למורשת הכותל על סכנה מיידית לגשר ה"זמני", בעיקר משרפה שעלולה להפוך את הגשר כולו למלכודת מוות. משלא נענה, הורה מהנדס העירייה חודשיים לאחר מכן לסגור מיידית את הגשר. העניינים הגיעו לפתח לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא הורה כאמור לשקם את הגשר הקיים במקום לבנות את גשר הקבע. כדי להתמודד עם איום השרפה הוצבה אז למשך שבועיים ניידת כיבוי אש בתחתית הגשר, אולם לאחר שבועיים נלקחה משם בחזרה לתחנת הכיבוי. בירור בעירייה העלה שהגשר עבר בינתיים שיפוץ וחיזוק ונמסר ש"כעת הוא בטוח".
אולם הניסיונות להחלפת מעלה העץ בגשר קבוע נמשכו. בקיץ 2014, במאמץ לשמור על שקט תקשורתי, פתחה הקרן למורשת הכותל בעבודות לבניית גשר עץ חדש בנתיב הסוללה המקורית שקרסה, וזאת בכוונה להקים בהמשך באותו הנתיב את גשר הקבע. דבר הקמת הגשר התגלה ועורר מחדש מהומה דיפלומטית בין ישראל לירדן וכן מחאות רמות בקרב גורמים אסלאמיים בישראל. בעקבות זאת הורה נתניהו לעצור מיד את עבודות ההקמה ולפרק את מה שנבנה כבר.
ובחזרה ל־2021. שלחנו שאילתה לעיריית ירושלים ותהינו מדוע אינה משתמשת בסמכותה ואוסרת בינתיים שימוש בגשר הקיים כדי למנוע את קריסתו. שאלנו גם מדוע בתגובת העירייה לבית המשפט טען הנציג מטעמה שהגשר הנוכחי נבנה כדין אף שבפועל הוא בלתי חוקי והיתר הבנייה שלו הוצא במרמה. הוספנו ותהינו אם בעירייה לא חוששים מקריסת הגשר או מעלייתו באש, שעלולה חלילה לגבות מחיר בחיי אדם.
תגובת העירייה: "גשר המוגרבים הקיים נבנה בהיתר בנייה זמני לפני שנים רבות. כיום עיריית ירושלים דורשת הוצאת היתר בנייה חדש וקבוע, כשבמקביל אין מניעה להמשך השימוש בגשר הזמני הקיים, בשנה הקרובה, עד להשלמת הוצאת היתר הבנייה הקבוע. עם זאת, יודגש כי האחריות להוצאת היתר והקמת הגשר היא של הקרן למורשת הכותל".
טרחנו ופנינו גם לקרן למורשת הכותל ושאלנו אם הגישה בקשה להיתר לבניית גשר קבע במעלה המוגרבים, ואם לא – מדוע לא. גם בדוברות הקרן הוסיפו להשליך את האחריות מהם והלאה: "בכל נושא גשר המוגרבים יש לפנות למשרד ראש הממשלה, שמטפל בכך מול כלל הגורמים".
פנינו אפוא למשרד ראש הממשלה. שאלנו מדוע ביקשה המדינה ארכה נוספת של שבועיים במתן התגובה לעתירה ושאלנו אם לא חוששים שם שהשתהויות ודחיות יובילו בסופו של דבר לאסון. שאלנו גם מדוע המדינה משלימה עם הפרת חוק ועם המשך קיומו של גשר שנבנה שלא כדין, שלא לדבר על השארת מבנה בלתי אסתטי במקום שהוא חלון הראווה של מדינת ישראל. במשרד ראש הממשלה השיבו לנו לקונית וחלקית: "כרגע אין מניעה להשתמש בגשר, וקיים אישור להשתמש בו בחודשים הקרובים. כידוע, מדובר בסוגיה שנבחנת בימים אלה אצל הגופים הרלוונטיים".
הגורם המעורה היטב בהליכים הנוגעים בגשר יודע לומר שהחלפת הגשר הזמני בגשר קבע כלל אינה על הפרק מבחינת קובעי המדיניות, ואם בכך לא די – שמטעם לשכת ראש הממשלה ניתנה הוראה לקרן למורשת הכותל שלא לבקש היתר בנייה לגשר קבע. חזרנו למשרד ראש הממשלה ושאלנו את דוברי המשרד אם הדיווח נכון, אולם שם סירבו להגיב.
בהיעדר תגובה ולנוכח הסחבת הכללית בהתנהלות מותר לחשוש שזהו דיווח אמת. בלשכת ראש הממשלה מורתעים מראש מתגובה אסלאמית אפשרית ולכן מתכוונים להנציח את קיומו של הגשר הזמני. זאת, כמובן, לא כולל תסריט אפשרי שבמוקדם או במאוחר הוא יקרוס.
