משרד האוצר לא נערך לסגר – כך עולה מדברי מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב. המשרד מתנגד לאפשרות של סגר בחגי תשרי, שהועלתה בדיוני קבינט הקורונה בשבוע החולף. "אנחנו חושבים שסגר הוא פתרון קל, אנחנו לא רוצים לנקוט אותו", אמר ביום חמישי בלינקוב בתדרוך לעיתונאים. "נזקי הסגר, הכלכליים והנפשיים, קשים ביותר. צריך לעשות הכול כדי להימנע ממנו. אנחנו בדעה שצריך לנסות למצוא את הדרך לחיות בשגרה ליד הקורונה".
לפי בלינקוב, צעדי הממשלה עשויים לעצור את מגמת ההתפשטות, ומוקדם מדי לדבר על סגר. "עצם הדיבור על סגר מזיק מאוד", אומר בלינקוב. "זה פוגע כבר בעסקים. יש ביטולים בתיירות הפנים, יש פגיעה במסחר. כואב לי שאנשים נפגעים רק מלקרוא עיתונים". לטענתו, למערכת הבריאות הוקצו משאבים רבים כדי שתוכל להתמודד עם מצבים קשים יותר, כולל הגדלת מספר המיטות, תוספת של 600 תקנים, רכש חיסונים ותרופות, ומערכות חירום כמו חניון בית החולים רמב"ם, שיכול להכיל 700 חולים. משרד האוצר גם נכון להגדיל את ההשקעה במניעת התפשטות המחלה ובטיפול בה, אם הדבר יחסוך סגר יקר.
בשלב זה, במשרד האוצר לא נערכים לתשלומי מענקים או פיצויים לעסקים, וגם אין כוונה לשנות את התקציב שאושר בשבוע שעבר בממשלה. לדברי בלינקוב לא ניכרת האטה למעט במגזרים מסוימים במשק, ובשאר מגזרי התעשייה יש פעילות מוגברת וגידול בהשקעות, ולפיכך צמיחה בהכנסות ממיסים. "לא צריך לפעול בפאניקה", אמר בלינקוב. "כשפעלנו בבהלה המדינה רכשה 15 אלף מכונות הנשמה, ועכשיו הן יושבות במחסנים ללא שימוש או שנמכרו בחזרה. יש לנו הרבה מאוד תרופות למלריה כי חשבו שהן טובות לקורונה".
בין המגזרים שכן נפגעו נמצא תחום התיירות הנכנסת, וככל שתמומש הכוונה לסגור את השמיים, או להרחיב את רשימת המדינות שהחזרה מהן תחייב בידוד – הוא ייפגע אף יותר. בחברות התעופה טוענים שצעדים כאלה יגרמו להן נזקים בסך עשרות מיליוני דולרים. "ענף התיירות הנכנסת יצטרך לגוון את מקורות התעסוקה שלו", אמר מנכ"ל משרד הבריאות. "אנחנו מודעים למצב הקשה של חברות התעופה, וזה מצער וכואב, אבל לא נחזיק על חשבון הציבור מערכת כלכלית שלא מתאימה למציאות".
במשרד האוצר דנים על המדיניות הראויה כלפי חברות התעופה הישראליות, אבל מבהירים שהן יצטרכו להתאים את גודלן לעולם המשתנה. הממשלה לא מתכוונת להמשיך לתמוך בהן ללא הגבלה, במיוחד לנוכח האפשרות שסיום המשבר עלול להגיע רק בעוד שנים.
מבחינה כלכלית, האפשרות של סגר בתקופת תשרי גרועה פחות, בגלל ריבוי ימי החג שמשנים את דפוסי הצריכה, אבל במשרד האוצר מתנגדים גם לה. העלויות של סגר שיימשך שבוע הוערכו בעבר ב־2־3 מיליארדי שקלים, אבל לפי בלינקוב המשק למד מאז לפעול טוב יותר במהלך הסגר ולהגביר את הפעילות אחריו, והנזקים מצומצמים יותר. לדבריו, גם במשרד האוצר לומדים את הפעולות שננקטו בשנה וחצי האחרונות, וייערכו שינויים במדיניות הממשלה גם אם ישראל עומדת בפני התפרצות רחבת היקף נוספת.
בין השאר צפוי שינוי במדיניות החל"ת. שר האוצר ליברמן ביטל את תשלומי האבטלה לצעירים בחל"ת זה מכבר, אבל ייתכן שהוא יצטרך להשיב אותם בקרוב. בלינקוב טוען שלמודל החל"ת היו יתרונות וחסרונות, ובכל מקרה המודל הקודם לא יאומץ שוב, וייערכו בו התאמות אם בכלל יהיה בו צורך.
כזכור, תשלומי החל"ת היו אחד הגורמים לשיעורי האבטלה הגבוהים, שלא ירדו גם עם פתיחת המשק מכיוון שהמשך התשלומים יצר תמריץ למובטלים להישאר בבית. עסקים רבים התקשו למצוא ידיים עובדות, ומספר המשרות הפנויות במשק שבר שיאים (בשבוע שעבר הגיע מספר משרות השכיר במשק ל־3.552 מיליון, עדיין פחות ממספרן ערב הקורונה, אז הוא עמד על 3.781 מיליון). גם בלינקוב מודה שהיו בעיות במודל הקודם: "מוסר העבודה נפגע. אנשים לא רצו לחזור לעבוד ועסקים נפגעו. אני מעריך שלא נחזור למודל הגורף הזה".
המנכ"ל גם טוען ששנת הלימודים תיפתח כסדרה, שבוע לפני תחילת רצף חופשות החגים (בחודש ספטמבר כולו יהיו כ־12 ימי לימודים, כולל ימי שישי). אין כרגע כוונה לדחות את פתיחתה אף שהיא עלולה להאיץ את התפשטות הנגיף: ללא פעילותה הסדירה של מערכת החינוך יהיה קשה לקיים שגרה כלכלית, במיוחד להורים לילדים בגיל גן ובית ספר יסודי.
עוד הבהיר בלינקוב שאין כוונה לממן בדיקות למי שיכול להתחסן ולא עושה זאת: כל מי שמעל גיל 12 ולא התחסן יצטרך לשלם על בדיקות קורונה שגרתיות מכיסו, למעט אם יחזיק בהפניה מקופת החולים.
בהתייחסו להיעדרו של שר האוצר ליברמן מישיבות קבינט הקורונה אמר בלינקוב שהדרג המקצועי במשרד האוצר מקיים מדי יום כמעט התייעצויות עם השר. "כשלא נותנים לדרג המקצועי להתבטא אתם מתלוננים שרומסים אותו, אבל כשהשרים נותנים לדרג המקצועי מרחב ביטוי רחב, גם זה לא בסדר. יש שר במשרד האוצר, חאמד עאמר, שנמצא בקבינט ומייצג את השר בעודו עסוק בדיוני התקציב".
