ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ קריב אישרה היום (ב') את תקנות הגבלת היציאה מישראל, המסירות את הודו מרשימת המדינות בסיכון מרבי, ומשאירות את יתר המדינות בסיכון מרבי ברשימת המדינות שהיציאה אליהן אסורה, עד לאישורו של מודל חדש להערכת סיכונים. כמו כן מוסיפות התקנות חריג לאיסור היציאה – עיתונאי או איש תקשורת, היוצאים לשם מילוי תפקידם.
"בפעם הבאה לא נוכל לאשר את התקנות להגבלות היציאה, אלא אם יהיה ייעוץ משפטי קבוע לוועדת החריגים", אמר יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב.
בממשלה לא רוצים בשלב הזה להחמיר את מגבלות הקורונה ונכון לעתה נשארים במתווה התו הירוק כפי שפורסם אתמול – הרחבתו למקומות סגורים, חובת עטיית מסכות גם באזורים פתוחים בהם שוהים למעלה ממאה בני אדם ועוד. במשרד הבריאות מציעים כאמור להפעיל גם את התו הסגול כדי להאט את התחלואה.
"העמדה של משרד הבריאות היא שסגר הוא לא גזירת גורל", אמרה ד"ר שרון אלרעי- פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור לשאלתו של חבר וועדת החוקה ח"כ אוסאמה סעדי לגבי האפשרות שניכנס לסגר רביעי. פרייס העירה שלפני שנה, באוגוסט 2020 הייתה עונה תשובה אחרת. וציינה את החיסונים כגורם ששינה את המשוואה: "מה שבאמת מנצח מגפות זה חיסונים, זה לא משהו אחר. זה לא סגר. סגר זה משהו טקטי שעוזר להוריד תחלואה לזמן קצר. אנחנו מנסים לא להגיע לשם. וכדי לא להגיע לכך – במגפה שמכפילה את עצמה כל שבוע, עשרה ימים – ואנחנו כבר נמצאים ב-3,400 מאומתים ליום, צריך להפעיל להבנתו את כל הכלים כדי לא להגיע לזה".
פרייס מנתה את מתווה התו הירוק, התו הסגול ומגבלת ההתקהלות ככלים שיסייעו לבלימת התחלואה: "כדי להאט את המגפה צריך לאפשר למיליון ומשהו אנשים שלא התחסנו להתחסן, וצריך לאפשר לאנשים בני 60 ומעלה להתחסן בחיסון שלישי ולאפשר זמן יצירת נוגדים. ולשם כך צריך להפעיל את התו הירוק והתו הסגול. אני לא חושבת שסגר הוא חובה, אבל אנחנו צריכים לעשות פעולות כרגע כדי לאפשר לחיסונים לפעול כמו שהם ניצחו בסגר הקודם. אנחנו באיזשהו מרוץ ובסוף הווירוס מתקדם יותר מהר מאיתנו ואנחנו צריכים לבלום את המגפה הזו ע"י הכלים שבידינו".
עוד אמרה פרייס כי קשה להעריך במדויק כיצד ישפיעו המגבלות: "הפעלה של הגבלות, תו ירוק כזה או אחר היא כדי להאט את ההדבקה כדי שלא נמצא את עצמנו עוד 10 ימים עם 7,000 מאומתים. אנחנו לא יודעים מה יהיה האפקט ברמה לאומית במסה של מתחסנים בגילאי 60 פלוס. אנחנו יודעים ממחקרים שמנת חיסון שלישית מעלה את כמות הנוגדנים תוך כמה ימים או שבוע, אך אין אף מדינה שחיסנה את מעל בני ה-60 חיסון שלישי. אנחנו מקווים שעם כמות מאוד גדולה של בני ה-60 פלוס שבאה להתחסן, נראה שבירה בכמות החולים הקשים והקריטיים, פחות חשוב לנו המאומתים וכמה מאומתים יש יותר חשוב לנו שלא יהיו לחולים קריטיים ופטירות. יש הבדל בין החישובים המתמטיים שעושים לבין מה שקורה במציאות את זה כרגע קשה לאמוד מבחינת המהירות".
עוד אמרה: "אף אחד לא חושב שנרד למקדם הדבקה 0.8, אבל נבלום את המגיפה וזה יסייע לא להגיע למגבלות יותר חמורות".
צפו: ד"ר שרון אלרעי-פרייס בדיון על הגבלות היציאה מישראל בוועדת החוקה | צילום: דוברות הכנסת
בדיון על הגבלת היציאה מישראל פירטה אלרעי-פרייס את המודל החדש שאושר עקרונית וצפוי לעבור את אישור הממשלה ולהגיע לאישור הוועדה: "הרעיון של המודל החדש הוא לזהות מדינות שהן בסיכון מאוד גדול לנו, כאלו שיש בהן וריאנטים שלא היינו רוצים שייכנסו לישראל, כמה תעבורה מגיעה מהן ומה צפי כניסת הווריאנטים לישראל. מודל המשקלל את כל אלו ויוצר ניקוד. כרגע נכנסו ארבע מדינות לפי המודל הזה. המטרה היא לזהות גם מדינות בסיכון נמוך. הרשימה הצטמצמה מ-14 מדינות לשש מדינות אם זה יאושר, זה יבוא לפתחכם בשבוע הבא. המטרה היא איך לצמצם נסיעות למינימום הכרחי ולזהות מדינות יותר בטוחות"
אלרעי-פרייס התייחסה למתווה שנדון אתמול "התחייבנו לפרסם ביום ראשון את רשימת המדינות, ההחלטה העקרונית אושרה ע"י הקבינט, אך לא רשימת המדינות. אושר עקרונית שיהיו מספר מדינות בסיכון מרבי ויהיו מספר מדינות שניתן יהיה לחזור מהן ללא בידוד. התהליך אושר במשרד הבריאות ותהיה התראה מספיק מוקדמת להיערכות לכך".
"זה אבסורד שאין יעוץ משפטי קבוע לוועדת החריגים שחורצת גורלות. לא ייתכן שצמצום זכויות אדם זה מצב חירום ומהצד השני אין ליווי משפטי", אמר יו"ר הוועדה ח"כ קריב. זאת לאחר שעו"ד שי סומך ממשרד המשפטים אמר בדיון כי המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, פנה לרשות האוכלוסין כדי שיספקו ייעוץ משפטי לוועדת החריגים וקיבל תשובות שיש בעיה עם כוח אדם.
קריב מתח ביקורת על משרד המשפטים: "אתם מביאים לכך שפעם הבאה לא נוכל לאשר את התקנות להגבלות היציאה לחו"ל, אלא אם יש ייעוץ משפטי לוועדת החריגים. מה התפקיד של משרד המשפטים בדיאלוג הזה? לקבל תשובה שאין תקן אני יכול לבד. אמליץ לחבריי לא לאשר את המשך התקנות לאיסור יציאה למדינות בחו"ל. המתווה החדש לא יעבור אם לא יהיה ייעוץ משפטי לוועדות החריגים".
היו"ר ח"כ קריב דרש לקבל את נתוני ועדת החריגים לפי קטגוריות החריגים ואמר: "גם כשיאושר המתווה החדש, עדיין תהיינה מספר מדינות באיסור יציאה, ועדת החריגים תמשיך לפעול. לשון התקנות מחייבת אתכם לשקול כל מקרה הומניטרי לגופו ולא להודיע לכלל הפונים בסעיף מסוים הודעה גורפת. אנחנו ממשיכים לקבל פניות של אזרחים שטוענים שקיבלו אמירה שאינם עומדים בקריטריונים תוך זמן מועט מאוד, כי אינם ברשימה. זו סמכות שאין לכם, עליכם לשקול כל מקרה לגופו".
